בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בשווייץ עוברים לבחירות אישיות. מאוד

מפלגות שוליים המתמקדות בעניין אחד הן תופעה נפוצה בשווייץ, שבה כמעט כל אחד יכול להקים מפלגה. כן, גם אם הוא מתנגד למצגות פאואר-פוינט, או לעצם קיומן של מפלגות

תגובות

כשמתיאס פם הקים את המפלגה החדשה שלו בשווייץ, הוא היה נחוש להושיט יד למה שנתפש בעיניו כפלח אוכלוסייה שאינו זוכה לייצוג הולם. לכן, בחודש מאי האחרון הקים את מפלגת "אנטי פאואר-פוינט", שמטרתה המוצהרת לפעול למען כל אותם אומללים, "שמדי חודש בחודשו נאלצים לצפות במצגות משמימות בחברות, באוניברסיטאות ובגופים אחרים, ועד כה לא זכו לייצוג פוליטי כלשהו".

מפלגתו נכללת ברשימת המפלגות שישתתפו בבחירות הכלליות לפרלמנט של שווייץ ב-23 באוקטובר. "הם היו זקוקים למנהיג", אמר על תומכיו הפוטנציאליים. בימים אלה נראה שמפלגות שוליים, המתמקדות בעניין אחד, נהפכות לתופעה פופולרית באירופה. לדוגמה, בבחירות שנערכו ביום ראשון שעבר בברלין, קיבלה המפלגה הפיראטית, המתמקדת בקידום חופש המידע באינטרנט, 8.9% מהקולות.

בשווייץ, שבה קרוב לוודאי נהוגה הדמוקרטיה הישירה ביותר בעולם, השוליים מקבלים ביטוי שונה ונרחב בהרבה. כאן, כל אזרח שמלאו לו 18 יכול להקים מפלגה, ונדרשות רק בין 100 ל-400 חתימות כדי להיכלל ברשימת המפלגות בבחירות לבית התחתון של הפרלמנט - בהתאם לגודל הקנטון שבו מדובר.

הודות לסף הנמוך ולמערכת הפוליטית הפתוחה והפלורליסטית של שווייץ, יש בה מסורת ססגונית הכוללת מגוון של מפלגות קטנטנות - רובן בקנטונים הגדולים והאורבניים יותר של ציריך וברן. דוגמה קלאסית היא "מפלגת כלי הרכב", שהוקמה ב-1985 במטרה להביא להעלות את מהירות הנסיעה המותרת ולהקטין את הקנסות על עבירות תנועה. אף שמפלגת כלי הרכב הצליחה להיכנס לפרלמנט, לרוב המפלגות הקטנות סיכויים קלושים לכך. עם זאת, הן מבטאות את "רצון האזרחים להשתתף באופן אקטיבי בתהליך הבחירות", כפי שכתב בהודעת דואר אלקטרוני מארק שטוקי, דובר הפרלמנט של שווייץ.

תומאס מרקי, 43, סוכן ביטוח, הוטרד ממראה הפרות הסגורות במכלאות בחווה, שסמוך לה עבר מדי יום בדרכו לעבודה. "ערכתי תחקיר וגיליתי שהחוקים לטיפול בבעלי חיים אינם נאכפים כראוי", הוא אומר. ביולי 2010 הקים את "מפלגת בעלי החיים", "כדי להעניק לבעלי החיים קול בפוליטיקה".

רויטרס

אלפרדו שטיסי, נשיא "סוביטס" (לשעבר "מפלגת הגברים"), מביע מחויבות דומה למטרה של מפלגתו: זכויות שוות לגברים. שטיסי - ששנים נמנעה ממנו אפשרות להיפגש עם בתו, בעקבות פרידתו מאמה - אומר שסוביטס נכנסה לרשימה הארצית של המפלגות בזכות חשיבה יצירתית. "מישהו אמר, 'למה שלא תלכו למשחק כדורגל?'. כך עשינו, ושם אספנו 70% מהחתימות שלנו".

בעיני הנספטר קינדלר, משורר, עצם הכנסת "מפלגת השוטים" לרשימת המפלגות המועמדות בבחירות, היתה מטרה בפני עצמה. קינדלר, שזעם על הקצב האטי שבו התקדמה יוזמה פופולרית להגבלת שכר המנהלים הבכירים בחברות ציבוריות, הקים השנה מפלגה משלו - מפלגה של איש אחד, שאינה עוסקת בשום עניין. "המטרה העיקרית שלי היתה להעביר מסר ברור", הוא אומר.

עם זאת, מפלגת "אנטי פאואר-פוינט" של פם, שהמצע שלה נע בין דרישה לאיסור מוחלט להשתמש במצגות פאואר-פוינט לבין העלאת מודעות הציבור לחסרונות התקשורתיים של התוכנה, מוסיפה פן נוסף למסורת המפלגות הקטנות. "מדובר בניצול לרעה של הבחירות למטרה מסחרית", אומר תומאס וידמר, ראש החוג לפוליטיקה שווייצית באוניברסיטת ציריך. "זאת הפעם הראשונה שבה אני נתקל בתופעה כאן. זה מעלה את השאלה האם דרושה חקיקה שתאסור על פעולות מסוג זה". פם, המתפרנס מניהול סמינרים לטיפוח המיומנות של דיבור לפני קהל, מודה שיצא לקמפיין שלו כצעד שיווקי.

מקרים כמו מפלגת אנטי פאואר-פוינט הם "המחיר של הדמוקרטיה", אומר כריסטוף פפלוגר, עיתונאי ומו"ל של מגזין, וממייסדי מפלגת "שווייץ ללא מפלגות", שהוקמה לפני שלושה חודשים במטרה לפעול למען אנשים שאינם רואים שום תועלת בפוליטיקה מפלגתית. "זה היה קל מאוד", הוא אומר. "היה לנו רעיון, שלחנו לאנשים גלויות הצטרפות ופרסמנו באינטרנט".

יש גם מי שמותחים ביקורת על תופעת המפלגות הקטנות. "המפלגות האלה נעלמות בדרך כלל שישה חודשים אחרי הבחירות. הן מבטאות הלך רוח", אומר קלוד לונשאן, מומחה למדעי המדינה מברן. "אני מתנגד להן, כי מבחינת הבוחרים הן מסבכות מאוד את הדברים".

יש אמת בדבריו. כל רשימת בחירות כוללת מספר רב של רשימות מועמדים מכל המפלגות. השנה יש בציריך יותר מ-30 רשימות, שבכל אחת מהן עד 34 מועמדים - כמספר המושבים בבית התחתון של הפרלמנט שם.

לא כל המפלגות משקפות בדיחה או מאבק בנוסח דון קישוט. מפלגת הירוקים בשווייץ היא דוגמה לקבוצה שהתחילה את דרכה בהיקף קטן, ובהמשך הרחיבה את המצע שלה והשתלבה במיינסטרים.

לדברי פרופ' וידמר, גורל דומה עשוי להיות למפלגה חדשה אחרת, המפלגה הפיראטית, שהצלחת מקבילתה מברלין העניקה לה חיזוק. דני סימונה, סטודנט בן 26, היה ממקימי המפלגה לפני שנתיים. "לפני כן, אף מפלגה לא השמיעה את קולי", אומר סימונה, המתאר את צלילתו לתוך החיים הפוליטיים. לדבריו, הוא ושותפיו התוודעו לפוליטיקה תוך כדי עבודה, ניסוח הודעות לעיתונות, פגישות, ואפילו מתן ייעוץ לג'וליאן אסאנג', מייסד ויקיליקס, בעניין אפשרות קבלת מקלט מדיני בשווייץ. הם זכו במושב במועצת העיר וינטרטור, ויש להם 57 נציגים ברשימות המועמדים בבחירות הארציות.

"הדבר הנפלא הוא שאנחנו גורמים לאנשים, במיוחד צעירים, להתעניין בפוליטיקה", אומר סימונה. "זה חלק חשוב מאוד בקיום שלנו, להוכיח להם שיש תקווה!".

ניו יורק טיימס

תרגום: אורית כהנא, עריכה: מאיה לקר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו