זוכת הנובל מתימן, האשה שהביאה למדינה את המחאה המהפכנית ממצרים

קרמאן היא אשה דתייה, אבל היא מאמינה שהדת אינה חייבת להיות מכשול להשגת זכויות לנשים בתימן

לורה קסינוף
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים5
לורה קסינוף

ניו יורק טיימס

תווכול קרמאן מתימן, שזכתה שלשום בפרס נובל לשלום לצד שתי מנהיגות מליבריה, היא הקול המייצג של האביב הערבי והמהפכות שטלטלו השנה את המזרח התיכון. רבים העריכו כי הזוכים בפרס יהיו פעילים מתוניסיה או מצרים, מדינות שבהן נחלה ההתקוממות העממית הצלחה, אולם הבחירה בקרמאן אינה מפתיעה.

היא רק בת 32, אם לשלושה ילדים, עיתונאית ופעילת זכויות אדם בתימן. עד לפני כמה חודשים שמה לא היה מוכר מחוץ למדינה, עד שהתחילו המחאות נגד שלטונו של הנשיא עלי עבדאללה סאלח. ואולם, בתימן היא היתה דמות מוכרת ובשנת 2005 ייסדה את ארגון "עיתונאיות ללא כבלים". שנתיים אחר כך הובילה הפגנות שבועיות מול בניין הממשלה, בדרישה לשינוי חוקי המעמד האישי, ותוכניות סיוע לעניים. על פעילותה הציבורית זכתה בעבר בפרס על "אומץ לב נשי", שהוענק לה בידי שרת החוץ האמריקאית הילרי קלינטון.

קרמאן היא אשה דתייה, אבל היא מאמינה שהדת אינה חייבת להיות מכשול להשגת זכויות לנשים בתימן. לפני שלוש שנים הסירה את הרעלה שמסתירה את כל הפנים והיא נראית עתה כמי שמייצגת את התקווה, לפיה המערב ותנועות מוסלמיות יוכלו יום אחד לשתף פעולה ולבנות מחדש את החברות הערביות.

אזרחים בצנעא, בירת תימן, חוגגים את זכייתה של קרמאן, אתמולצילום: אי-אף-פי

לדברי נדיה מוסטפה, פרופ' ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת קהירף, ההחלטה להעניק את הפרס לאשה מוסלמית היא צעד יוצא דופן. לדבריה, "ההחלטה מוכיחה כי האיסלאם אינו מנוגד לשלום, לא מנוגד לשוויון הנשים וכי נשים מוסלמיות יכולות לעמוד בחוד החנית במאבק לזכויות אדם, חופש ודמוקרטיה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ