נטשה מוזגוביה
וניו יורק טיימס
נטשה מוזגוביה
וניו יורק טיימס

בפינה שקטה מעבר לרחוב מול פארק זוקוטי בניו יורק, התדיינה באחד הלילות קבוצה של 25 מפגינים חמורי סבר כדי להעניק לתנועת "לכבוש את וול סטריט" את מה שחסר לה יותר מכול, לטענת המבקרים. "אנחנו זקוקים לדרישות", אמר שון רדן, מורה להיסטוריה בן 35, "כפי שאמר פרדריק דגלאס: 'השלטון לא נותן דבר אם לא דורשים ממנו'".

ההשפעה וכוח העמידה של "לכבוש את וול סטריט" אינם מוטלים בספק. קבוצות זהות צמחו ברחבי העולם, בשעה שהקבוצה המקורית כבר התחילה את השבוע החמישי לשהותה ברובע הפיננסים. עם זאת, היעדר דרישות ספציפיות הוא בבסיס הביקורת הנשמעת תדיר נגד הקבוצה.

רדן ומפגינים אחרים הקימו לפני שבוע וחצי קבוצת עבודה לניסוח דרישות התנועה, בתקווה שיצליחו לזהות מהן הפעולות הספציפיות שניתן יהיה לדרוש רשמית מהממשל המקומי והפדרלי לנקוט. ואולם, עצם מהותה של תנועת "לכבוש את וול סטריט" מקשה על המטלה הזאת, הן בניו יורק והן במקומות אחרים.

מפגינים נגד השיטה הקפיטליסטית בניו יורק, אתמולצילום: אי–פי

בניו יורק, קיים אתמול ועד הדרישות פורום פתוח במשך שעתיים, ובו הועלו דרישות בשתי קטגוריות עיקריות: עבודה לכול וזכויות אזרח. הצוות ימשיך להיפגש פעמיים בשבוע כדי לנסח רשימה של הצעות ספציפיות שיועמדו לעיון המפגינים. בסופו של דבר, יובאו ההצעות ל"אספה הכללית", התכנסות לילית של מאות מפגינים בפארק. על כל הצעה לקבל רוב של שני שלישים מהמפגינים, וכל מתנגד יוכל לבקש לדחות את ההצבעה.

האספה הכללית כבר אימצה את "ההכרזה של לכבוש את ניו יורק", הכוללת רשימה של עוולות של התאגידים וקריאה להצטרף לקבוצה. לרבים מהמפגינים די בהכרזה הכללית הזאת, שכן בעיניהם הדמוקרטיה הפתוחה שהתהוותה בפארק זוקוטי היא עיקר התנועה, ולא רשימת הדרישות המתגבשת.

אף שמעטים השתתפו בפורום הפתוח ביום שני, פעילים פוליטיים החברים בתנועה, כמו ססילי מקמילן ודיוויד האק, אמרו כי הם מוכנים לפעול. שני הפעילים הציעו, כבר בפגישה שנערכה באוגוסט, לנסח רשימה של דרישות התנועה. האק, שהתמודד על מושב במועצת וייט פליינס סיטי ב-2009, הודה שהתאכזב לאחר שהקבוצה ביטלה את ההצעות האלה באוגוסט. כעת הוא מלא השראה בגלל "התהליך הדמוקרטי האמיתי" של התנועה, גם אם פירוש הדבר התקדמות אטית יותר.

"לכבוש את בוסטון" ו"לכבוש את וושינגטון הבירה" היו גם הן בין התנועות הרבות המנסחות דרישות, אלא שבכל עיר, התעוררה לכך אופוזיציה מצד מפגינים ספקנים. בבוסטון, כתב מגהאן שרידן בעמוד הפייסבוק של הקבוצה כי "התהליך הוא המסר". הריסון קלודימוס, משתתף בתנועת "לכבוש את קליבלנד", מחבר הצהרה בה מובהר מדוע הדרישות אינן התשובה. אך בניו יורק, פעילים ממוקדים אומרים כי לא יוותרו: "אם לא נעלה דרישות, המפלגות יעלו אותן במקומנו. הפעם אנחנו צריכים לעשות את זה נכון".

תנועת "לכבוש את וול סטריט" גייסה עד כה קרוב ל-300 אלף דולרים, כמו גם מזון וציוד שיסייעו למוחים להמשיך ולהשתכן בפארק זוקוטי.

על רקע המחלוקת הפנימית בתנועת המחאה, משרד החוץ של סין אמר אתמול שהמחאה של "לכבוש את וול סטריט" מפנה את תשומת הלב לסוגיות שיש לתת עליהן את הדעת, אבל שהפולמוס שעוררו צריך לחולל צמיחה כלכלית בעולם כולו.

הקריאות לקיום הפגנות דומות שנפוצו ברשת האינטרנט לא עוררו היענות משמעותית בסין. "אנו סבורים שיש כאן סוגיות ראויות לדיון", אמר ליו ויימין, דובר במשרד החוץ בעת תדרוך בבייג'ין. "שמנו לב שהיו פרשנויות רבות בתקשורת, אבל אנו סבורים שהרהורים אלה צריכים להוביל לפיתוח יציב של הכלכלה העולמית", אמר הדובר, מבלי לפרט מעבר לכך.

במאמר מערכת בעיתון "גלובל טיימס" שבבעלות המדינה, נטען שהסינים צריכים "להתבונן בשקט בתנועת המחאה ובמצב העולמי, ולא לתת להשקפות קיצוניות לבלבל אותם".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ