בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנסיגה מעיראק

צבא ארה"ב יצא, האיום האיראני יתעצם

טהראן ניצבת בעמדת זינוק לשליטה במרחב המפרץ הפרסי. עם התגברות חששן של סעודיה, ירדן וישראל, יגבר הלחץ על וושינגטון לפתרון צבאי

13תגובות

מוטב שלא ללכת שולל אחר הבעות השמחה של הנשיא ברק אובמה ובכירי ממשלו בסוף השבוע: הפינוי המלא של צבא ארה"ב מעיראק הוא כישלון שממנו קיוו לשווא להימנע. הצגתו כמימוש התחייבות חגיגית לאומה העיראקית ולציבור האמריקאי גם יחד - ומה עוד בכסות האופיינית של "החזרת הבחורים (והבחורות) הביתה עד לחג המולד והשנה החדשה" - היא רק מחצית הסיפור. המחצית המתייחסת לעבר, בעוד שהעתיד נראה בעייתי.

המעורבות הצבאית האמריקאית בעיראק נמשכת כבר 20 שנה, מאז המלחמה הראשונה בין שתי המדינות בינואר-פברואר 1991. לאחר תריסר שנים של אכיפת משטר אל-טוס בצפון (לאבטחת הכורדים) ובדרום (להגנת השיעים) היא פשטה צורה אווירית ולבשה צורה יבשתית, המלחמה השנייה של מרס-אפריל 2003 ובעקבותיה כמעט תשע שנים של הצבת כוחות.

את הכוחות האלה רצו ג'ורג' וו. בוש ואחריו אובמה להחזיר הביתה עוד מוקדם יותר. התגבור של 2007, בהמלצתו של גנרל דייוויד פטריאוס, היה מנוגד לעמדה המקובלת - כולל זו של סנאטור אובמה - והפתיע בהצלחתו לייצב את הביטחון בעיראק. המספר היומי הממוצע של הפיגועים, נגד כוחות ארה"ב, נאט"ו וממשלת בגדאד, ירד בארבע השנים האחרונות פי עשרה: אז 145, עכשיו 14. השאלה המעשית היתה מתי יתחילו רבבות האמריקאים שבעיראק, נוסף ל-100 אלף חיילים, רק לפני שנה, גם 15 אלף עובדי קבלן, להזיק יותר מאשר להועיל. סוף דצמבר השנה נבחר לעיתוי המיטבי, לא מאוחר מדי לשנת הבחירות 2012 ולא מוקדם מדי להשלמת המבצע הלוגיסטי האדיר של פינוי הציוד. לפי הפנטגון, עד לשבוע שעבר פונו מעיראק 1.6 מיליון פריטים, שני שלישים מהכמות הכוללת. באותו שבוע נעו 13,900 משאיות ב-399 שיירות והובילו ציוד אל מחוץ לעיראק - וגם דלק ומזון פנימה, לכוחות הממשיכים לאייש 23 בסיסים, לעומת 505 לפני שלוש שנים.

אי-אף-פי

אלה נתונים מרשימים, כיאה למסורת של מכונת המלחמה והתעשייה האמריקאית, אבל לא הלוגיסטיקה היא העיקר, אלא הפוליטיקה. אובמה, שר ההגנה לאון פאנטה והמטות המשולבים קיוו שהעיראקים יפצירו בהם לחרוג מהסכם הפינוי ולהשאיר חונכים ומדריכים, לאימון צבא עיראק ולארגונו. רק לפני חודש אמר פאנטה שכדאי לעיראק לבקש סיוע אמריקאי בסתימת פערי ההתגוננות שלה מפני איומים חיצוניים. זמן-מה האמינו בוושינגטון שראש הממשלה נורי אל-מליכי אכן ייעתר לרמזים העבים ויגיש בקשה כזו, שתיענה בחפץ לב, אך התקווה נכזבה: הגורמים הפנימיים ששאפו לסילוק סופי ומיידי של הנוכחות האמריקאית היו חזקים מדי. הם, ומי שעומדת מאחוריהם ומדאיגה כל כך את האמריקאים - איראן.

בחודשיים הקרובים יהיה על גנרל לויד אוסטין, מפקד הכוחות בעיראק, לאבטח היטב את חייליו מפני התקפות של הארגונים שאיראן מממנת, מאמנת ומחמשת ושישאפו לזנב בנסוגים. אחר כך יתקלח ביתר שאת הקרב על צביונה של עיראק, השסועה בין סונים, שיעים וכורדים, עדה-עדה, שבט-שבט ושיקולי הדמוגרפיה, הגיאוגרפיה והגיאולוגיה - עושר הנפט - שלהם.

ללא המשענת האמריקאית, תהיה עיראק חשופה עוד יותר לחדירה איראנית. שלושה עשורים לאחר שסדאם חוסיין ניסה לנצל את חולשתה של איראן לאחר הדחת השאה ועליית חומייני, ניצבת איראן בעמדת זינוק לשליטה במרחב המפרץ הפרסי. זה מקור לדאגת שכנותיה של עיראק ויותר מכל סעודיה (מכאן גם ההבלטה המופרזת של המזימה התמהונית להתנקשות בשגריר הסעודי בוושינגטון) וירדן.

המאמץ האמריקאי יתמקד מעתה ברקימת "שותפות אסטרטגית" בין וושינגטון לבגדאד, בין השאר באמצעות מכירת נשק חדיש לצבא עיראק ובמגמת חבירה לטורקיה, המעוניינת לשמור על חופש הפעולה נגד אויביה בחבל הכורדי של עיראק. זה לא ישכנע במיוחד את המזרח התיכון: הרושם הכללי יהיה שהאמריקאים הנסוגים בירידה, האיראנים החודרים בעלייה.

אם אכן זו תהיה המציאות החדשה שלאחר פינוי עיראק, עם חשש ישראלי לשיקום החזית המזרחית שהלכה לעולמה בתום המלחמה הקרה וכינון השלום עם ירדן, יגברו הלחצים על וושינגטון להתמודד צבאית עם האתגר האיראני. בלי רבבות חיילים אמריקאים בעיראק, זה אולי יהיה נחוץ יותר, אבל גם קל יותר, לאחר שיוסרו מטרות פגיעות כל כך (שם ובמקביל באפגניסטאן) מאיום ההתנכלות האיראנית לסוגיה, ממטענים ועד טילים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו