בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי הבחירות בתוניסיה

מבחן לדמוקרטיה וליחסים עם הקהילה היהודית

3תגובות

"אי הכרה במדינת ישראל היא טעות". את הדברים הללו אמר נשיא תוניסיה לשעבר, חביב בורגיבה, בעת ביקור במחנה פליטים ביריחו הירדנית בשנת 1965. את הדברים האלו הזכיר לי השבוע מוחמד סייח, מי שהיה יורשו המיועד של בורגיבה, ומפרסם בימים אלו ספר על מסעו של אבי האומה התוניסאית במדינות ערב, שם הטיל את "פצצת השלום". הוא גם הזכיר לי כי כמה ימים לאחר מכן, בביקור במזרח ירושלים, הצהיר בורגיבה כי "ניתן להגיע לדו-קיום עם היהודים", והזהיר כי "השנאה מביאה אותנו לבלבל בין אנטי-ציונות לבין אנטישמיות". עניתי לסייח כי לצערי הרב, מאז זרמו להם מים רבים בירדן, וכי כיום נשמעות בתוניסיה זמירות קצת אחרות.

בשנת 1987 הודח בורגיבה מתפקידו על ידי זין אל-עאבדין בן-עלי, ששלט במדינה ביד רמה במשך קרוב ל-24 שנה. בדצמבר 2010 הצית את עצמו סוחר הירקות מוחמד בועזיזי, ונתן את האות ל"מהפכת היסמין", שהיתה הראשונה מבין ההפיכות שזעזעו בשנה האחרונה את העולם הערבי. רוח החירות החלה לנשוב בתוניסיה, ולאחר שהדיקטטור בן-עלי נמלט לסעודיה, מונתה בינואר השנה ועדה שתפקידה היה להכין חוקה חדשה וכן לארגן את הבחירות הדמוקרטיות שנערכו אתמול, ושבהן התמודדו לא פחות מ-103 מפלגות. בין המתמודדים ניתן למצוא, וזוהי ללא ספק תופעה ייחודית במדינה ערבית, שני יהודים - יעקב ללוש ואלי טרבלסי. זאת, כאשר הקהילה היהודית בתוניסיה כולה מונה כ-1,500 איש בלבד (לעומת 120,000 בשנות ה-50).

ישראלים מעטים בלבד ביקרו השנה בתוניסיה, ובמאי 2011 אף הודיעו השלטונות התוניסאיים על ביטול העלייה לרגל המסורתית לבית הכנסת "לה גריבה" באי ג'רבה. נראה כי הסיבה לכך היא כמה אירועים שהעיבו על השנה האחרונה. בית הכנסת באל-חמה, ליד העיר גאבס בדרום תוניסיה, הוצת, וממש לאחרונה נבזז בית הכנסת החדש ביותר, שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה, בעיר ספאקס. האירוע החמור ביותר אירע בפברואר 2011, כאשר מאות איסלאמיסטים ארגנו הפגנה מול בית הכנסת הגדול בתוניס, בלב העיר, וקראו קריאות "מוות ליהודים!" ו"מוות לישראל!". האירוע עורר דיון ציבורי ער, ובעקבותיו קראה שרת הקליטה, סופה לנדבר, ליהודי תוניסיה לעלות לישראל, ואף הבטיחה להם סל קליטה משודרג.

רויטרס

קריאה פומבית זו עמדה בניגוד חריף לדרכים החשאיות שבהן ישראל פועלת בדרך כלל כשמדובר בעלייתם של יהודי ארצות האיסלאם. בעקבות הקריאה עלו לישראל 15 יהודים בלבד, אולם היא עוררה סערה בקרב החברה האזרחית וזרועות הממשל התוניסאי, שראו בכך התערבות בעניינים הפנימיים של תוניסיה. לאור זאת, קל יותר להבין מדוע במהלך ההכנה של נוסח החוקה, שתובא להצבעת חברי הפרלמנט החדשים, הוכנס לתוכה סעיף האוסר על כל קשר עם "היישות הציונית". החוגים הדמוקרטיים מחו על ההחלטה הזו, המחזירה אותנו שנים לאחור, אך היא נותרה לבסוף בהצעה שתובא להצבעת הפרלמנט.

כך או אחרת, הבחירות בתוניסיה הן מבחן ראשון לדמוקרטיה המתהווה, ליחסיה עם הקהילה היהודית ועם אותה "ישות ציונית"; פעם נוספת, ייתנו התוניסאים את הטון בעולם הערבי.

הכותב הוא יו"ר אגודת ידידות ישראל-צרפת, וחוקר יהדות תוניסיה

אי–פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו