בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המאבק נגד מילת נשים בסנגל, מתחיל לשאת פירות

התנועה לביטול מילת נשים בסנגל מתרחבת בקצב הולך וגובר. נשים שמסרבות למול את בנותיהן זוכות לתמיכה מקהילתן, ועד כה, החליטו כבר אלפי כפרים לבטל את המנהג המסורתי

5תגובות

כשאיסאטו קאנדה היתה ילדה, יישמה משפחתה את המנהג המסורתי של מילת נשים, הנתפש כהכרחי כדי שבבוא היום תיחשב ראויה לנישואים. הדגדגן שלה נחתך, וזאת בלא שקיבלה משככי כאבים כלשהם. ביום נישואיה נדרה קאנדה להגן על הבנות שלה מהמנהג. כעבור כמה ימים הודיעו ראשי הכפר שלה, סארה הארונה, כי מנהג מילת נשים יבוטל לתמיד.

לפי הערכות, כ-92 מיליון נשים באפריקה עברו מילה. ואולם, בדומה ליותר מ-5,000 כפרים אחרים בסנגל, גם סארה הארונה הצטרף לתנועה ההולכת והמתרחבת הפועלת לביטול המנהג.

השינוי טרם הגיע לביתה החדש של קאנדה בכפר של בעלה, אך אם זקני הכפר ינסו לכפות את המנהג גם על בתה התינוקת, מצהירה קאנדה בנחרצות: "אני אסרב להם". הוריה של קאנדה תומכים בה ובעמדתה. "הם לא יעזו למול את נכדתי. לא נרשה זאת", אמרה אמה של קאנדה, מרייטו דיאמנק.

רויטרס

התנועה לביטול מילת נשים מתרחבת בסנגל בקצב הולך וגדל, דרך אותם קשרים משפחתיים ואתניים שהתעקשו בעבר על קיום המנהג. המנהג הולך ודועך גם בקרב משפחות ושבטים שבעבר צידדו בקיומו, שהיה חלק בלתי נפרד מחייהן של נשים ונערות במדינות אפריקאיות שונות. השינוי מתרחש ללא מיליארדי הדולרים שהוקצו בשנים האחרונות לפרויקטים אחרים במדינות המתפתחות בתחום הבריאות. גם אחרי מאבק ממושך שניהל נגד המנהג של מילת נשים, הצליח האו"ם לגייס פחות מחצי מהסכום של 44 מיליון דולרים שהציב לעצמו כמטרה לשם כך.

עוד כתבות בנושא

עם זאת, בסנגל, זוכה ארגון "טוסטן" ("פריצת דרך" בשפת המקום) להשפעה רבה, הודות לתוכנית חינוכית ששואפת להשיג הסכמה כללית בחברה על הסכנות הטמונות במנהג. הארגון מקפיד לא להוקיע את המנהג כברברי, כפי שפעילים מערביים התומכים בביטולו נוטים לעשות. הפרלמנט של סנגל אסר רשמית על קיום המנהג לפני עשר שנים, והממשלה תומכת בפעילות של טוסטן. "לפני כן אף אחד לא היה מעז אפילו לדבר על כך", אומר ממדו דיה, מושל מחוז קולדה, שבו נמצא הכפר, "זה היה טאבו. עכשיו אלפי אנשים זונחים את המנהג".

יום לפני שהכפר סארה הארונה הצטרף ל-118 כפרים אחרים בטקס לזניחת המנהג, זרמו אליו המונים בעגלות סוסים, אוטובוסים ומשאיות. באירוע שלמחרת שררה אווירה של יריד. מכובדים נשאו דברים, נערים הציגו מחזות על הסכנות הטמונות במילת נשים, ומספרי סיפורים שעשעו את ההמון שהתאסף במגרש מאובק.

קבוצה יוצאת דופן של אנשים פיתחה את השיטות של טוסטן, בהם מולי מלצ'ינג, אשת חינוך חדורת להט מאילינוי ודמבה דיאוורה, איש דת נערץ מכפר בסנגל. מלצ'ינג, 61, באה לסנגל כסטודנטית בגיל 24 ומעולם לא עזבה. היא עבדה עם ילדי רחוב מטעם חיל השלום, פיתחה תוכנית חינוך בכפר שבו חיה בשנות ה-80, והקימה את טוסטן לפני 20 שנים. הארגון פועל לשיפור הבריאות ולטיפוח המודעות לזכויות אדם. נשים מעלות בעצמן את הסוגיה של מילת נשים בשיעורים בכפרים. הן מספרות על בנות ואחיות שלהן שסבלו משטפי דם, ולפעמים מתו בגלל התנאים הירודים במקום.

ב-1997 הכריזו נשים בכפר מליקונדה במברה שהן נחושות לשים קץ למנהג, ומשכו תשומת לב רבה של התקשורת. עם זאת, דיאוורה, איש דת מכפר אחר שהיה תלמיד בתוכנית של טוסטן, הזהיר את מלצ'ינג שאין בכוחו של כפר אחד להביא להפסקת מנהג המושרש עמוק כל כך בתרבות ובמסורת המקומית. הדרך היחידה, אמר, היא לשכנע כפרים שצעיריהם נישאים בנישואי תערובת עם בני כפרים אחרים, להפסיק בו-זמנית את המנהג בכפריהם. "אמנם הכפרים שלנו קטנים, אך מאחורי כל כפר יש כפרים רבים אחרים", אמר דיאוורה.

לפיכך, ביקר דיאוורה, 77, בעשרה כפרים שבהם חיים בני משפחתו המורחבת ושבין צעיריהם מתקיימים נישואי תערובת. הוא שכנע את מנהיגי הכפרים ואנשי הדת שאין כל חובה דתית לקיים את מנהג המילה, שהיה קיים מאות שנים לפני בוא האיסלאם. הכפרים הסכימו לוותר על המנהג, וב-1998 הכריזו על ביטולו. היתה זו ההחלטה הקולקטיבית הראשונה לביטול מילת נשים.

באסי בוירו, אשה מבוגרת שהיתה אחראית לעריכת ברית המילה בסארה הארונה, אומרת שתמיד ביצעה את המנהג לפני עלות השחר, במקום מרוחק, מתחת לענפי עץ קדוש. "גברים לא יכלו לשמוע את הילדות צורחות", היא מסבירה. ארבע נשים היו מחזיקות את הזרועות והרגליים של כל ילדה, בדרך כלל בגיל 5 עד 7. לדברי בוירו, שנים השתמשה בסכין שהועבר לה מדורות קודמים, מנשים שעסקו במלאכה במשפחתה, עד שהוא נעשה "קהה מכדי לחתוך אפילו במיה". אז עברה לסכיני גילוח. בוירו אומרת שהיא מקבלת את החלטת הכפר להפסיק את המנהג ומדברת על הנזק שגרמה בעבודת חייה. "לא הבנתי שזה מה שאני גורמת", אמרה.

מוסא ג'אלו, האימאם של הכפר, משוכנע בצורך להפסיק את המנהג ומפיץ את הבשורה בכפרים רבים אחרים. כשבתו הפעוטה תוחבת בשובבות את אצבעה בחור בגרב שלו, הוא מניח בעדינות את ידו על ראשה ואומר: "כבר קיבלתי החלטה שבילדה הזאת לא יפגעו". בתו בת שמונה, אלימטה, יושבת בסמוך רצינית ומבטה מושפל. "אני אוותר על המנהג כמו הוריי", אמרה בלחש. "לא אעשה את זה לבנות שלי. זה לא טוב לעשות את זה, ולי הם עשו את זה", אמרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו