בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המודל הטורקי: גם בקהיר רוצים שהצבא ישגיח על החוקה

בעוד שבועיים ייערכו הבחירות לפרלמנט המצרי, אך הערפל סביב עתיד המהפכה גובר. באופוזיציה מוחים נגד מסמך רשמי, המבצר את שלטון הצבא

3תגובות

בכלא טורה ליד קהיר, שם עצורים רבים ממנהיגי השלטון הקודם במצרים, כלוא גם מהפכן צעיר. עלאא עבד אל-פתאח סיף, 30, אחד הבלוגרים הותיקים במצרים, זומן בסוף אוקטובר לחקירה על ידי השלטון הצבאי בחשד שהסית והשתתף בהפגנות אלימות ליד בניין הטלוויזיה המצרית. סיף, בנם של שני פעילים פוליטיים - עורך הדין אחמד סיף ולילא סוויף, מרצה למתמטיקה אוניברסיטת קהיר - שישב כבר בכלא המצרי ב-2006, סירב להיחקר על ידי הצבא. הוא עומד על כך שאזרחים לא ייחקרו על ידי שלטונות הצבא ולא יעמדו עוד לדין בבתי דין צבאיים. זה היה אחד התיקונים החשובים שהשיגו המהפכנים כאשר התקבלה שורת התיקונים הראשונים לחוקה במארס השנה, ואין בדעתם לוותר עליה.

סיף, שמעביר מתוך הכלא מידע לבלוג שלו באמצעות אשתו מנאל, שותפתו לבלוג, סיפר כי פעיל בכיר באחת מתנועות המחאה הציע לו להתחייב שלא יפגע בשמו של הגנרל מוחמד חוסיין טנטאווי, שר ההגנה ומי שעומד בראש המועצה הצבאית העליונה, ובתמורה יוכל להשתחרר לאלתר. הוא סירב. מבחינתו אין עוד אדם במצרים החסין מפני ביקורת, כולל המפקד הצבאי העליון. מעצרו, שעתיד להסתיים השבוע אם לא יוארך על ידי השלטונות, כבר נהפך לעילה לביקורת קשה על הצבא, לצד הביקורת החריפה על מסמך שנוי במחלוקת שכותרתו "עקרונות היסוד של החוקה החדשה".

המסמך, שחיבר סגן ראש הממשלה, עלי אל-סילמי, אמור להיות מקור הסמכות למועצה המיוחדת שתקום כדי לנסח את החוקה החדשה. זהו מסמך שלכאורה מעניק לעם את הריבונות על גורלו. הוא מבטיח את חופש הביטוי וחופש האמונה, וקובע כי ההלכה המוסלמית תהיה מקור סמכות לחקיקה, אבל מגדיר את מצרים כמדינה אזרחית.

אלא שלהגדרה אחרונה זאת יש פיתול מאיים במסמך. סעיף 9 בו, קובע בין היתר כי "תפקיד הצבא הוא להגן אחדותה וביטחונה של המדינה ועל הלגיטימיות הקונסטיטוציונית... המועצה הצבאית העליונה היא האחראית הבלעדית לכל העניינים הקשורים בצבא, כולל הדיון בתקציב הצבא אשר ייכלל בסעיף אחד בתקציב המדינה. המועצה הצבאית העליונה היא האחראית הבלעדית לאישור כל החוקים שנוגעים לצבא לפני יישומם". סעיף 10 מדבר על הקמת מועצת הגנה לאומית, שתעסוק בבבחינתם של "כל העניינים שנוגעים לביטחון המדינה".

שני סעיפים אלה הקימו על רגליהן את כל תנועות המחאה - החל באחים המוסלמים, עבור במפלגות האפוזיציה הוותיקות וכלה בתנועת "6 באפריל". המחשבה שהצבא ולא הפרלמנט הוא זה שיקבע את תקציבו ללא ביקורת ציבורית, הוא שיחליט אם ומתי לצאת למלחמה והוא שיפקח על "הלגיטימיות הקונסטיטוציונית" - מושג מעורפל שמתפרש כפיקוח על הפרלמנט - יצר קואליציה ביקורתית המאיימת להוציא את הציבור לכיכר תחריר ביום שישי, במטרה לבטל את המסמך העקרונות. נראה כי הדגם הטורקי הישן, שבו הצבא ממונה על הגנת החוקה, מצא חן בעיני טנטאווי, מה גם שסעיף כזה מתיר לצבא לקבוע מהו סיכון ביטחוני, כלומר הוא עלול להגדיר שוב את האחים המוסלמים כסכנה שיש לעוקרה.

סגן ראש הממשלה, כמו הצבא, מקשיבים היטב לקולות המחאה, ואף הכניסו כמה תיקונים בסעיפים הבעייתיים. אבל התיקונים הללו עדיין אינם מספקים. לצד מעמדו העליון של הצבא, קובע המסמך שמועצת ניסוח החוקה תישען על מיעוט של חברי פרלמנט - 20 חברים מתוך 100 חברי המועצה - ואילו יתר חבריה יבואו מ"שאר מרכיבי החברה" בהם חברי מפלגות, שופטים, פרופסורים מהאוניברסיטה, ונציגי תנועות דתיות ואיגודי עובדים. החשש הוא שהצבא ימנה לוועדה אישים מן המשטר הישן, או כאלה שיאשרו את כל מה שהצבא ירצה לכלול בחוקה.

וכך, ככל שמתקרב מועד הבחירות לפרלמנט, שצפויות להתקיים בעוד שבועיים, גובר הערפל סביב עתידה של המדינה לאחר המהפכה. האם הצבא ימשיך להיות השליט העליון? מי ישלוט בפרלמנט החדש, ובעיקר איזו חוקה תהיה למדינה? אלה השאלות שמעסיקות את המפלגות הוותיקות והחדשות, כאשר את האזרחים מעסיקות גם שאלות נוקבות אחרות, כמו תעסוקה, אספקה סדירה של בלוני גז, תקינות הרכבת והעדר אופק כלכלי.

*

משאלי דעת קהל אינם מדד אמין במדינות ערב לבחינת ניצחון או הפסד פוליטי, אבל יש בהם כדי להעיד לפחות על הלוך רוח זמני. סקר שקיים באחרונה מרכז אל-אהראם למחקרים אסטרטגיים בקהיר, מצביע על הלוך הרוח החדש לפיו נראה כי המפסיד הגדול בבחירות לנשיאות, שאמורות להתקיים בסוף השנה, צפוי להיות מוחמד אל-בראדעי. אל-בראדעי היה יו"ר הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית וספג בשבוע שעבר ביקורת נוקבת בזירה הבינלאומית, בשל מה שנתפש כ"הרדמת" האיום האיראני. אבל לא בשל כך הוא עלול לספוג מפלה במצרים.

אל-בראדעי חסר "ניראות ציבורית". הוא אינו יוצא אל העם ברחוב ומעדיף להסתגר בביתו או להיפגש עם נציגי אליטות אינטלקטואליות או עסקיות. אלפים ממתנדבי מסע הבחירות שלו כבר נטשו אותו, ועל פי הסקר, דווקא עמרו מוסא, מי שהיה מזכ"ל הליגה הערבית, צפוי לזכות בבחירות עם יותר מ-60% מקולות הבוחרים. במקום השני מדורג אחמד שפיק, מי שהיה לפרק זמן קצר ראש ממשלת מצרים, ואחריו עומר סולימאן, שהיה ראש המודיעין.

אי-פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו