בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זבוב על הקיר בבית הלבן

פיט סוזה, צלם עיתונות שהפך למתעד הרשמי של אובמה. לפעמים התמונות שמצלם עוזרות לפענח סודות, או לחלופין להוסיף תהיות קונספירטיביות

5תגובות

לקבוע ראיון עם פיט סוזה, הצלם הרשמי של הנשיא אובמה, מסובך בערך כמו לקבוע ראיון עם אובמה עצמו. לא משום שסוזה מתנשא, אלא משום שמרוב שהוא צמוד לנשיא, אין לו, הוא אומר, "יותר מדי חיים מחוץ לעבודה". כשהוא לא עובד - מלווה את הנשיא לכל מקום, מכנסים בחו"ל, דרך קבלת ארונות הקבורה של החיילים מאזורי הלחימה, וכלה בביקורים בבית התמחוי הוושינגטוני ומשחקי כדורסל או גולף בסוף השבוע - הוא מנסה להשלים שעות שינה, ומבטיח לחברים שלו שבטוח ייצא להם להיפגש. בעוד כמה שנים.

הוא ממהר מיד להוסיף שהוא לא מתלונן, חס וחלילה. "זה לא שיש לי כדורים שורקים מעל ראשי או מרגמות - והייתי צריך להתמודד עם זה מדי פעם כשעבדתי בשביל השיקגו טריביון. החלק הכי קשה של העבודה עכשיו שזה נון-סטופ".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

ביובל שנים של תיעוד מצולם בבית הלבן, הצלמים הרשמיים סיפקו לא מעט תמונות איקוניות של נשיאים ברגעי ניצחון ומשבר: תמונתו של קלינטון עם רבין וערפאת במדשאה הדרומית, תמונות של הנשיא בוש ביום הגורלי של פיגועי 11 בספטמבר, וגם תמונות שובבות או אישיות מאוד, כמו זו הנשיא לינדון ג'ונסון מיילל עם כלבו האהוב יוקי, של הנשיא ג'ורג' בוש האב ורעייתו במיטה עם נכדיהם, או את הנשיא רונלד רייגן מנשק את רעייתו ננסי במיטה כשהיא מתאוששת אחרי ניתוח סרטן השד. לנשיאים היתה גישה שונה מאוד לא רק כלפי התקשורת, אלא גם כלפי הצלמים הרשמיים שלהם. הצלם של לינדון ג'ונסון נהנה מגישה חסרת תקדים לנשיא, בעוד שריצ'רד ניקסון, בטון לא סימפטי, נתן הוראה לצלם הרשמי שלו לעזוב את המשרד בעת הקראת נאום הפרישה שלו מהתפקיד.

"פיט הוא חלק מהמעגל הפנימי", אמר אחד מצלמי הפול של הבית הלבן, "זה פשוט נתון. אף אחד לא מאתגר את מידת הגישה שלו לנשיא".

ועדיין, הגישה של סוזה לאובמה היא מושא קנאה של כל כתב המסקר את הבית הלבן: הלובי של החדר הסגלגל משמש למעשה משרדו השני, הוא נכנס לכל פגישה רשמית של אובמה, אבל גם מתעד את משפחתו ברגעים אינטימיים שבהם שאר העובדים לא יודעים אם להסתכל או להסיט מבטם. הנשיא אובמה קורא לו "חבר" ו"חלק מהמשפחה". סוזה הרוויח את האמון ביושר: במהלך השנה שבה תיעד את הסנאטור הצעיר מאילינוי ל"שיקגו טריביון", אף מלה ממה ששמע בפגישות של אובמה לא דלפה לכתבים.

עוד תמונות מהבית הלבן

את המצלמה הראשונה שלו, קיבל סוזה רק בזמן לימודיו בקולג'. הוא רצה בכלל להיות כתב, אבל הודה שזה נראה לו "קשה מדי". את הסיבוב הראשון שלו בבית הלבן, סיבוב שנמשך חמש שנים וחצי, עשה כאחד הצלמים הרשמיים של הנשיא רונלד רייגן. כשהסנאטור הצעיר אובמה החל לטפח שאיפות גדולות, סוזה נצמד אליו וליווה אותו בתור סנאטור גם בביקוריו ברוסיה, בקניה ובדרום אפריקה - כך שכשאובמה נבחר לנשיא, כבר היה בידי סוזה ספר מוכן, "עלייתו של ברק אובמה", שבו נכללו גם תמונות מהשבעתו של אובמה לתפקיד הסנאטור, משרדו הראשון עם הקירות הריקים, אובמה בוחן את הטילים הגרעיניים המפורקים ברוסיה, ומסתובב בכיכר האדומה מבלי שאף אחד שם לב אליו.

עם כניסתו של הנשיא החדש לבית הלבן, סוזה לקח חופשה ממושכת מאוניברסיטת אוהיו שבה לימד צילום בשנים האחרונות, ונדד למשרד בקומה התחתונה באגף המערבי של הבית הלבן, מתחת לחדר הכניסה אל החדר הסגלגל, אותו הוא חולק עם עוד שני צלמים רשמיים של הבית הלבן, שאחת מהם מופקדת על תיעוד האירועים של הגברת הראשונה.

הוא מגיע לעבודה בסביבות השעה שמונה בבוקר, ואילו הנשיא מגיע למשרדו שעה-שעה וחצי מאוחר יותר. "מה שאני עושה רוב היום, זה רץ כל פעם במעלה המדרגות, פונה הצידה, מגיע לחדר הסגלגל ונכנס לצלם את הפגישות של הנשיא", הוא מספק תיאור אפרורי כביכול של שגרת עבודתו. במטוס הנשיאותי, "אייר פורס 1", שמור לסוזה מקום משלו, אבל כשהוא מלווה את הנשיא בשיירתו, הוא צריך להספיק לקפוץ מהרכב ולרוץ, בשביל להספיק לתעד את הנשיא יוצא מהרכב עם אלה שמקבלים את פניו. בין לבין, סוזה מתעד את הפגישות של אובמה עם עוזריו, עם משפחתו, וגם את הרגעים המשעשעים של הנשיא מתמתח בהנאה במדשאה הדרומית או עושה תחרות ריצה עם הכלב הראשון, בו.

עבודתם של שלושת הצלמים נערמת לכ-20 אלף תמונות בשבוע. הציבור רואה רק חלק מזערי מהן, אך על פי חוק, כל התמונות של סוזה - גם אלה שלא עולות לאתר "פליקר" של הבית הלבן, צריכות להגיע בסופו של דבר לארכיון הלאומי, יחד עם המסמכים הרשמיים.

הכל, לא כולל סשה

סוזה הוא לא דברן גדול, ועל עקיצות עוזריו של אובמה הוא מגיב לרוב בחיוך מבויש. אך עמיתיו מעידים שבכל הנוגע לצילום, הוא האיש הכי תחרותי בשטח.

"נהגתי לספר לאנשים שאני מנסה ליצור היסטוריה ויזואלית של הנשיאות הזאת, כדי שאנשים בעוד חמישים שנה יוכלו להסתכל על התמונות האלה. ואז מישהו גילה שקופיות שעשה יושי אוקמוטו - הצלם הרשמי של לינדון ג'ונסון שקבע סטנדרט מאוד גבוה של תיעוד נשיאים. ומה אוקמוטו אומר בדברים הנלווים לשקופיות? אותו דבר, רק במקום ‘חמישים שנה' כמוני, הוא אמר שהוא עושה את זה ‘ל-500 שנה'. זה עשה עלי רושם מאוד חזק. זה עושה את העבודה הזאת לעוד יותר חשובה, לתעד את הנשיאות בשביל ההיסטוריה".

הוא לא בוחן הרבה תמונות של נשיאים שעשו קודמיו בתפקיד. "אני מעריץ את העבודה של יוקמוטו, אבל גם מנסה לא לעשות את זה כי אני לא רוצה לחקות מישהו".

המודעות לזה שאולי מדובר בתמונה היסטורית, לא נשחקת?

"אני מצלם בין 500 ל-1,200 תמונות ביום. אבל יש ימים, כשדברים גדולים קורים ואני מרגיש ממש בר מזל, כשאני ממש מרגיש שאני מתעד היסטוריה. בשבילי, זה מאוד חשוב לשמור על קשר טוב עם כל אנשי הסגל - אני מכבד אותם, הם מכבדים אותי. זה מאוד מקל על העבודה שלי כשכולם מבינים מה אני עושה ולמה".

סוזה טוען שעוזרי הנשיא לא מכתיבים לו מה לצלם ומה לא, אך מי שאחראי על הפצת התמונות שלו הם דוברי הבית הלבן, ולא הוא. על השאלה אם ניסה לגונן אי פעם על הנשיא -למשל, אחרי שאובמה נפצע במהלך משחק כדורסל ונאלץ לספוג תריסר תפרים בשפה - הוא אומר שלא, "אין לי שום מגבלות בצילום תמונות", אך הוא מודה שיש לו הסכם עם משפחת אובמה לגבי התמונות של שתי הבנות, סשה ומליה. מה פרטיו של ההסכם? הוא מסרב לומר.

כולם רצים לג'מבו

אחד האירועים החביבים על עובדי הבית הלבן הוא החלפת "ג'מבואים", התמונות של סוזה התלויות באגף המערבי. לרוב התמונות מתחלפות לעתים קרובות, אלא אם יש משהו שהתחבב על כולם במיוחד, ואז הוא זוכה להישאר על הקיר. כך למשל התמונה שבה מבקר ילד ממוצא אפרו-אמריקאי במשרדו של אובמה, ולאחר שביקש מהנשיא לבדוק את השיער שלו - הנשיא מתכופף, כדי שהילד ילטף את שערו.

יצא לך גם לביים תמונות?

"יש תמונות רשמיות, שברור שהן מבוימות - אנשים עומדים ומסתכלים אל תוך המצלמה מול שולחן הכתיבה שלהם. אבל מעבר לזה, כל מה שאני עושה זה ספונטני. אני מתעד את איך שזה קורה. אובמה התרגל שאני בסביבה, אני מסתובב עם מצלמה לא גדולה ולא רועשת, והאנשים בחדר למעשה שוכחים ממני".

עד כמה אתה נכנס לפרטים של פגישות?

"לפעמים זה חשוב מאוד לדעת את הפרטים, כי זה מכתיב את מי אתה צריך לכלול בפריים, לוודא שגיבור חשוב לא יישאר בחוץ.

אני נכנס לפגישות פרטיות, דברים שבלתי אפשרי בשביל התקשורת להיות בהם, גם מבחינה בטחונית. התפקיד שלי הוא לתעד את הפגישות הפרטיות האלה בשביל ההיסטוריה, לא בשביל התקשורת. לעיתונות, ולשאר הצלמים, יש תפקיד שונה מאוד".

ביקוריו הראשונים של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עוררו מתיחות, בין היתר בגלל השאלה האם הבית הלבן בכוונה "השפיל" אותו כשלא ארגנו פוטו-אופ עם הנשיא אובמה. איך אתה מתנהל במצבים האלה?

"הו לא, אני לא נכנס לזה!"

חומרים לקונספירציה

לפעמים התמונות שמצלם סוזה עוזרות לפענח סודות, או לחלופין להוסיף תהיות קונספירטיביות, מבלי שהוא התכוון לכך. התמונה המפורסמת של בכירי הממשל עוקבים בדריכות אחר מהלך המבצע לחיסולו של אוסמה בן לאדן הובילה לחשיפתו של איש הסי-איי-אי ש"צד" את בן לאדן - ציידי האינטרנט הביאו לזיהוי שלו על-פי העניבה שנכנסה לתמונה. תמונה מעניינת נוספת שעוררה לא מעט ספקולציות, צולמה על-ידי סוזה בקיץ 1988 בכיכר האדומה בזמן ביקורו של רייגן במוסקבה. בתמונה נראה גבר צעיר עם מצלמה - שלטענת רבים הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה הנוכחי ולדימיר פוטין, בהיותו סוכן ק-ג-ב, שנשלח עם שאר ה"תיירים" לפגוש את רייגן. "זה משהו שקרה לפני הרבה זמן, ולא אני אמרתי שזה היה פוטין", מתחמק סוזה.

לסוזה בהחלט יש תמונות שהוא אוהב, אבל הוא גם מדגיש שהתמונה שהוא הכי אוהב היא משהו שהוא "יצלם מחר". ולא, הוא עדיין לא יודע, מה תהיה התמונה האיקונית שתיחרט בזיכרון הציבור מתקופת נשיאותו של ברק אובמה. אבל הוא בהחלט ידאג שלהיסטוריה יהיה מלאי רציני לבחור מתוכו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו