בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הר ומדאם, סניור וגברת

מספר החתונות של בני זוג ממדינות שונות נמצא בעלייה מתמדת. מחקרים חדשים מנסים לפענח תופעה זו של נישואים בינלאומיים, המאפיינת את הגלובליזציה ומשנה את פני חברות העולם

31תגובות

אם שאקירה, כוכבת הפופ הקולומביאנית, תתחתן עם החבר שלה, כוכב הכדורגל הספרדי ג'רארד פיקה, נישואיהם לא ייחשבו לחריגים. הם יהיו רק דוגמה נוספת לאחת המגמות החברתיות הנפוצות ביותר בעולם כיום: העלייה במספר הנישואים של בני זוג ממדינות שונות.

לפני כמאה שנים, נישואים כאלה נערכו רק בקרב האליטות שבאליטות. כשרנדולף צ'רצ'יל הבריטי התחתן עם ג'ני ג'רום האמריקאית, נישואיהם נראו כאילו יצאו מאחד מספרי הנרי ג'יימס על יורשת אמריקאית שמשקמת את רכושה המידלדל של משפחה אריסטוקרטית בריטית. כיום, זיווגים בינלאומיים כאלה הפכו כמעט לדבר שבשגרה. רק בקרב מנהיגים פוליטיים בלבד ניתן למצוא מקרים רבים של נישואים בינלאומיים: נשיא צרפת ניקולא סרקוזי התחתן עם קרלה ברוני האיטלקייה. פנלופי קלארק, אשתו של ראש ממשלת צרפת פרנסואה פיון, היא ולשית. גראסה מאשל, אשתו של נלסון מנדלה, היא ממוזמביק וראש ממשלתה החדשה של דנמרק, הלה תורנינג-שמיט, נשואה לבריטי סטיבן קינוק. גם שתי מנהיגות ידועות ממדינות מאסיה - אונג סאן סו צ'י מבורמה וסוניה גנדי מהודו - הן אלמנותיהם של גברים שלא היו בני ארצן. במדינות עשירות בלבד מגיע מספרם של נישואים כאלה לעשרה מיליון לפחות.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מהעולם ישירות לפייסבוק שלכם

הנישואים חוצי הגבולות הם ממאפייני הגלובליזציה: בני אדם נוסעים לחו"ל כדי לנפוש, ללמוד או לעבוד, פוגשים את בני המקום ומתחתנים איתם. נישואים כאלה הם סמל לאינטגרציה תרבותית ומהווים שדה קרב לסכסוכים על אודות האינטגרציה.

אי-פי

ואולם, עד לאחרונה היה ידוע מעט מאוד על נישואים כאלה. תיעוד עליהם כמעט שאינו קיים ובחלק מהמדינות לא רושמים את אזרחות בני הזוג. הבעיה הקשה ביותר היא כיצד להתייחס לנישואי בניהם של מהגרים. למשל, אם בנו של מרוקאי בצרפת או מקסיקאי בארה"ב מתחתן עם צרפתייה או אמריקאית, נישואיהם אינם נחשבים לבינלאומיים. לעומת זאת, אם הוא מתחתן עם נערה מארץ מוצאם של הוריו, נישואיהם נחשבים לבינלאומיים אף על פי שהרקע האתני שלהם דומה.

"האיגוד הבינלאומי למחקר מדעי של האוכלוסייה" (IUSSP), איגוד דמוגרפים מקצועיים, מנסה לענות על שאלות סבוכות אלה. הממצאים עדיין ראשוניים בלבד, אולם דפוסי נישואים באסיה ובאירופה מתבהרים לאטם ואפשר להתחיל להסיק מסקנות מחקריות. שיעור הנישואים חוצי הגבולות הגדול ביותר הוא באסיה ובשנים האחרונות הוכפל פי שניים ואפילו פי שלושה. מצב זה בולט במיוחד ביפאן (5%) ובטייוואן (13%), זאת אף על פי שנישואים עם אזרחי סין אינם נחשבים במדינה לנישואים עם זרים.

נישואים חוצי גבולות נפוצים גם ברוב חלקי אירופה, ובעיקר בשווייץ, שבה כמחצית מהנישואים הם בינלאומיים. האחוזים גבוהים גם בספרד, בלגיה ואוסטריה (כ-20%). העלייה הגדולה ביותר באחוז הנישואים הבינלאומיים נרשמה במדינות הים התיכון. ב-1995 שיעור נישואים אלה היה בספרד ובאיטליה פחות מ-5%, אולם ב-2009 נסק ל-14% באיטליה ול-22% בספרד.

המספרים, המבוססים על רישומי נישואים, מראים שברוב המקומות עולה שיעור הנישואים הבינלאומיים. ואולם, העובדה המשמעותית ביותר היא ההבדל העצום בין המספרים במדינות העשירות למתפתחות. חוקרים מהמרכזים הדמוגרפיים בברצלונה ובמינסוטה בדקו נתוני מפקדי אוכלוסין ביותר מ-50 מדינות. התברר להם כי ב-2000, פחות מ-2% מהנישואים ברוב המדינות המתפתחות היו של מקומיים עם נשים זרות. לעומת זאת, המספר הכולל של נישואים כאלה בארה"ב, בריטניה וצרפת התקרב למחצית ממספר הנישואים שנדגם בכל המדינות גם יחד.

רויטרס

לנישואים הבינלאומיים יש כצפוי קשר להגירה. לפי נתונים סטטיסטיים, מכל שני מהגרים או מהגרות אחד יתחתן עם בן לאום אחר. כלומר, כמחצית מהמהגרים החדשים נטמעים בחברה המארחת והאחרים נותרים בקהילותיהם המקוריות, ומכאן, שהעלייה בהגירה מביאה לרוב לעלייה בנישואים הבינלאומיים, אולם תהליך זה מורכב והעלייה מתונה.

תופעת הנישואים הבינלאומיים נפוצה במיוחד באסיה. ביבשת זו בני אדם מתחתנים כדי להגר מהמדינה משתי סיבות עיקריות. הראשונה מכונה "סירוב לנישואים". במדינות עשירות במזרח ובדרום-מזרח אסיה, ובהן יפאן, סינגפור, דרום קוריאה וטייוואן, יותר משליש מהנשים מסרבות להתחתן ואם הן כבר מתחתנות, הן עושות זאת אחרי גיל 31. כתוצאה מכך, גברים נוטים לחפש בנות זוג במקומות אחרים. סיבה נוספת נובעת משילוב של הגבלת הילודה ושל העדפה מסורתית של בנים, שהביאו למצב של מחסור בנשים. לדוגמה, ב-1990 נולדו בדרום קוריאה 117 בנים על כל 100 בנות, וגברים שאינם מוצאים כלה בבית מחפשים אותה בחו"ל.

גברים רבים מחפשים נשים בחו"ל גם מתוך תקווה שמהגרות ילדו יותר ילדים. ואכן, באירופה אחוז הפוריות בקרב מהגרים חדשים הוא גבוה יותר מהממוצע, אם כי הוא משתווה לאחוז המקומי בתוך שנים מעטות. למרבה הפליאה, אין זה קורה באסיה או לפחות בדרום קוריאה, שבה שיעור הילודה הממוצע בקרב מהגרות הוא נמוך מזה של המקומיות.

רוב המגמות הדמוגרפיות האלה הן כוחות חזקים ביותר ונדיר שמדיניות ממשלתית מחוללת שינוי משמעותי. עם זאת, נישואים בינלאומיים מושפעים ממדיניות כזו. ממשלות מגבילות אותם בהנחה שהם מערערים על היציבות החברתית. לפעמים ניתן להבין את חשש המדינות. בטייוואן למשל, אחוז הנישואים הבינלאומיים הוכפל בחמש שנים והממשלה נבהלה והגבילה אותם. ואולם, שינויים מהירים הם נדירים וכיום, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, חלה ירידה בנישואים המעורבים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו