בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תג המחיר של תחריר: כלכלת מצרים על סף קריסה על רקע המחאה

בזמן שהרוכלים בכיכר תחריר נהנים מפריחה - הכלכלה המצרית על סף קריסה: אין תיירים, אין השקעות, הייצור נבלם. ראשי הבנקים הערביים חוששים שהמשבר הכלכלי יתפשט בכל האזור

4תגובות

תה, קפה, פופקורן, סנדוויצ'ים ומשקאות קלים הם עכשיו הענף הכלכלי המשתלם ביותר בקהיר. זוהי שעתם היפה של עשרות הרוכלים שממלאים את כיכר תחריר עם דוכני המכירה שלהם ומציעים את מרכולתם למאות אלפי המפגינים, שהתקבצו מכל רחבי המדינה כדי לשנות את פניה. "ביום חלש אני עושה לפחות 50 לי"מ. אבל עכשיו, השבח לאל, הפרנסה בשפע", אמר אחד הרוכלים לכתבת "איג'יפט גאזט". בימים רגילים, כשאין הפגנות, 50 לירות מצריות הן כ-10% מההכנסה החודשית הממוצעת של אותו רוכל, אלא שהלירה המצרית שעליה הוא מדבר כבר איננה אותה לירה מצרית של טרום המהפכה. היא נסחרת היום ביותר משישה לי"מ לדולר - למעלה מ-10% פחות מערכה הקודם. כי ככל שהרוכלים בכיכר מרוויחים יותר, הכלכלה המצרית מתקדמת יותר אל סף הקריסה.

ראש ממשלת מצרים החדש-ישן, כמאל אל-גנזורי, שמונה לתפקידו בשבוע שעבר על ידי המועצה הצבאית העליונה, נחשב לאיש מינהל מוכשר ולכלכלן (את הדוקטורט שלו בכלכלה קיבל מאוניברסיטת מישיגן) שדאג למעוטי היכולת במצרים. בתקופת כהונתו הקודמת (לפני כעשר שנים) הוא הצליח לקדם פרויקטים כלכליים חשובים, בהם את מסע ההפרטה שהונהג אז. אבל בעשור האחרון הוא נעלם לחלוטין מן הזירה הציבורית, ובגיל 78 הוא יצטרך להתמודד קודם כל עם שאלות חוקתיות, עם ההכנה לבחירות ובעיקר, עם הרכבת ממשלתו הזמנית. האם יוכל להתמודד גם עם המצב הקשה במצרים ולהכין תוכנית כלכלית ראויה כאשר סמכויותיו זמניות ומוגבלות?

קופת מטבע החוץ של מצרים הולכת ומתרוקנת. אם בתחילת 2011 נאמדו רזרבות המט"ח בכ-36 מיליארד דולר, באוקטובר הן צנחו ל-22 מיליארד, ולא ברור מנין יתמלאו. התיירים נעלמו כמעט לחלוטין, השקעות זרות חדשות אינן מגיעות, והייצור המקומי ספג מכה אנושה בשל האי יציבות. כך, למשל, פחת ייצור הברזל והפלדה בכ-40% מאז ינואר, שכן פרויקטים חדשים כמו בניית בתי זיקוק בהיקף של ארבעה מיליארד דולר, ובכלל של בנייה ותעשייה - הוקפאו. סוכני נדל"ן מצרים סיפרו לעיתון "אל-שורוק", כי אין קונים בתים חדשים. במקום זאת מעדיפים זוגות צעירים לשכור דירות. למרות זאת נמנעים בעלי בתים וקבלנים מהורדת מחירי הדירות שבכוונתם למכור, בתקווה שהשוק ישתנה אחרי הבחירות.

בינתיים נרשמת תנועת הגירה דווקא מן השכונות החדשות שבפרברי קהיר, שהיו עד למהפכה אזורי מגורים מועדפים. הסיבה היא, שהשכונות הללו נותרו ללא הגנה משטרתית, שכן רוב כוחות הביטחון בקהיר מרוכזים במרכז העיר ובסביבת כיכר תחריר, מציאות שמאפשרת לכנופיות בריונים ופורצים לפעול בחופשיות בשכונות החדשות.

העדר ביטחון מפחיד, כתמיד, גם את המשקיעים הזרים בבורסה, אשר משכו לאחרונה הפקדות בסדר גודל מבהיל וגרמו לכך שרק בחודש האחרון איבדה הבורסה כשמונה מיליארד דולר. מצרים, שנתונה בגירעון תקציבי כרוני של כ-8% ביחס לתוצר המקומי, תתקשה עוד יותר לא רק להקים מפעלים חדשים - אחרי שיותר מאלף מפעלים קטנים ובינוניים נסגרו בחודשים האחרונים - היא עלולה לעמוד בתוך זמן קצר מול "הפגנות מיליון" של מחוסרי עבודה שיחליפו את ההפגנות של שוחרי הדמוקרטיה.

בשבוע שעבר הבינו גם ראשי מוסדות המימון והבנקים הערביים, שמהפכות עממיות עלולות לגרום למשבר כלכלי עמוק לא רק במדינות שבהן הן מתחוללות אלא בכל האזור. בכינוס של ראשי הבנקים הערביים החשובים, שהתקיים ביום חמישי שעבר בביירות, הזהיר ג'וזף טראביה, יו"ר האיחוד הבינלאומי של הבנקים הערביים, כי "אם יימשך המשבר באזור אזי האביב הערבי ייהפך לחורף כלכלי צורב". להוכחת תחזיתו הקודרת סיפר שהיקף ההשקעות הזרות באזור כולו צנח בכ-83%, מיותר מ-20 מיליארד דולר לפחות מחמישה מיליארד, וכי הצמיחה הצפויה במצרים, על פי נתוני הבנק העולמי, לא תעלה על 1.2% לעומת הצמיחה בתקופת מובארק, שעמדה על כ-5.5% בשנת כהונתו האחרונה.

המהפכות עלולות אפוא - אם מצרפים לנתונים אלה גם את הקשיים הכלכליים בתוניסיה, תימן, סוריה ולוב - לגרום להתמוטטות בנקים באזור. לנוכח התחזית הקודרת הזאת, הציע טראביה, שהמוסדות הפיננסיים הפרטיים יקימו קרן חירום לתמיכה במדינות המהפכה. ההצעה חשובה וחיונית, אבל השאלה היא, אילו בנקים יסכימו להשתתף בקרן כזאת. האם הבנקים הלבנוניים, שגם אותם פוקד עכשיו משבר חמור בשל האירועים בסוריה? האם הבנקים של מדינות המפרץ, שמעדיפים להטיל את עול הסיוע על ממשלותיהם? על סיוע מבנקים אירופיים קשה ממילא לסמוך עכשיו, ואילו הממשל האמריקאי ממתין לראות איזה משטר יקום במצרים.

עד שתקום קרן כזאת, אם תקום, מתאמצת מצרים להשיג סיוע דחוף הן מקרן המטבע הבינלאומית והן מממשלות ערביות, כשבה בעת החליט הבנק המרכזי להעלות בשבוע שעבר את שיעור הריבית להפקדות ל-9.25% ואת הריבית להלוואות ל-10.25%, כדי לנסות ולבלום מעט את האינפלציה שעומדת על יותר מ-8%. נראה כי בינתיים רוכלי כיכר תחריר הם אלה שימשיכו לפרנס את המשק המצרי.

אי-פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו