בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפריקה מנצחת בסומליה

כוחות האיחוד האפריקאי המוצבים בקן הצרעות של סומליה, זוכים בהישגים מרשימים במלחמתם נגד לוחמי ארגון אל-שבאב, המקורב לאל-קאעדה. עתידה של המדינה מונח על כתפיהם

3תגובות

ב-2007, בשעה שהקבוצה הראשונה של חיילי כוח השלום של האיחוד האפריקאי נחתה בשדה התעופה במוגדישו, היא ספגה מיד פגזי מרגמות של מורדים, ולא היה לה סיכוי רב להצליח. ככלות הכל הרי מדובר בסומליה, שהפכה כבר מזמן לבית הקברות של כוחות זרים אחרים. חיילי האיחוד האפריקאי היו המוצא האחרון לביצוע משימה קשה ביותר.

ואולם, כעבור ארבע שנים ועם קרוב ל-10,000 חיילים, כוח האיחוד האפריקאי בסומליה הפך למכונת מלחמה משומנת, ונראה שהוא מתחיל לנצח במערכה. לדברי מומחים, האיחוד האפריקאי מצליח יותר מכל כוח זר אחר, בהם 25 אלף החיילים האמריקאים שנשלחו לסומליה בשנות ה-90, במשימה של השגת רגיעה במוגדישו, הבירה, שהיא קן צרעות של מוסלמים קיצונים, מנהיגי שבטים, ואין ספור חמושים עצמאיים.

חיילי הכוח הגיעו ל"הישגים טובים יותר מכפי שמישהו העז לחלום", אומר פיטר פאם, ראש תוכנית אפריקה ב-Atlantic Council, מכון מחקר בוושינגטון. ההצלחה המפתיעה ממקמת את האיחוד האפריקאי כגורם מוביל במאמץ הבינלאומי ההולך וגובר לרסק אחת ולתמיד את ארגון אל-שבאב הקיצוני. קניה, אתיופיה, ארה"ב, צרפת, ג'יבוטי, בורונדי ואוגנדה, כולן הצטרפו במידה כזאת או אחרת למאבק באל-שבאב, ארגון אכזרי של מורדים, שנחשב לאיום אזורי ובינלאומי כאחד, ומחזיק כנראה תאים רדומים בקהילות בסומליה, ארה"ב ואירופה.

לחצו לייק לקבלת מיטב הכתבות והפרשנויות ישירות לעמוד הפייסבוק שלכם

אי-פי

אנשי הארגון מנהיגים זה שנים שלטון טרור בסומליה וכופים על התושבים גרסה קיצונית של האיסלאם. הם עורפים ראשי בני אדם ושולחים מחבלים מתאבדים, בהם אמריקאים ממוצא סומלי שגויסו במינסוטה. עם זאת, האיחוד האפריקאי הסב לארגון מכה קשה במוגדישו. ייתכן שהצלחתו אף הביאה באחרונה לפלישת כוחות אתיופיים לחלקים שונים בסומליה, כחלק ממאמץ אזורי יוצא דופן לפגוע בלוחמי הארגון בכמה חזיתות.

ואולם, לוחמי אל-שבאב אינם ממהרים להיכנע. המורדים הצעירים מגלים התנגדות נחושה לחיילי האיחוד האפריקאי, ולפעמים מנהלים עמם קרבות עקובים מדם. בכירים באיחוד האפריקאי, שמסרבים בדרך כלל למסור נתונים על נפגעים ובעבר אף מסרו נתונים כוזבים, דיווחו כי יותר מ-500 חיילי הכוח נהרגו בסומליה, נתון ההופך את הפעילות לאחת הקטלניות ביותר שידע כוח השלום.

בניגוד לחיילי צבא ארה"ב, שיצאו מסומליה בחיפזון אחרי ש-18 מחייליהם נהרגו במבצע שהסתבך ב-1993 (ששימש בסיס לספר ולסרט "בלאק הוק דאון"), או לכוח השלום של האו"ם שעזב זמן קצר לאחר מכן, מתמיד האיחוד האפריקאי במאמציו להשכנת רגיעה באזור. האיחוד מתכוון לשלוח לסומליה עוד אלפי לוחמים ממדינות עניות שמדרום לסהרה, הסדר רווחי הן לממשלות חסרות האמצעים ששולחות את החיילים, והן לחיילים עצמם, שעה שכל אחד מהם משתכר אלף דולרים בחודש.

הממשל האמריקאי תורם יותר מ-400 מיליון דולרים למימון פעילות הכוח. למרות זאת, כמה בכירים אמריקאים טוענים שהכוח זקוק לכספים נוספים למימון אפודי מגן, כלי רכב משוריינים ומסוקים. רבים מחיילי הכוח שנפצעו בקרבות דיממו למוות כי לא היה מי שיחלץ אותם.

"הבחורים האלה נלחמים ומתים מדי יום", כך אומר בכיר אמריקאי. "זה טירוף שאנחנו מוציאים יותר כסף בקונגו ובדרפור", שבהן נמצאים כוחות שלום גדולים של האו"ם שעולים לארה"ב יותר ממיליארד דולרים בשנה, זאת אף על פי שאף אחד משני המקומות האלה אינו נחשב לחיוני לארה"ב מבחינה אסטרטגית.

עם זאת, רק מעטים בוושינגטון סבורים שניתן לשפר את רמת הציוד של חיילי האיחוד האפריקאי בתקופה של קיצוצים כואבים בתקציב הביטחון ומשרד החוץ. דרפור, סודאן וקונגו גם נהנות מתמיכת אישים רמי דרג, בהם שרת החוץ של ארה"ב, הילרי קלינטון, שבאחרונה ביקרה במזרח קונגו כדי להסב תשומת לב לבעיה הקשה של אונס נשים, או אין ספור הידוענים המרבים לפקוד את דרפור. לדברי בכירים אמריקאים העוסקים באפריקה, אין בבית הלבן שדולה חזקה בכל הקשור לסומליה.

האיחוד האפריקאי עבר מהפגזה ארטילרית של מעוזי אל-שבאב, טקטיקה שגרמה להרג אזרחים רבים, לסיורים רגליים. עד כה, הוא הצליח לשמור על הביטחון ברוב חלקי מוגדישו, מבלי לרכוש אויבים חדשים. חיילי כוח השלום אף עשויים להיכנס בקרוב לעומק האזורים מוכי הרעב בסומליה, שבהם מונע אל-שבאב משיירות הסיוע ההומניטרי להגיע לבני אדם הגוועים ברעב.

שאלה חשובה המעוררת אי-נוחות מסוימת נותרה פתוחה ועומדת: מה ישיגו בסופו של דבר כל הקורבנות האלה של האיחוד האפריקאי? לכל המומחים תשובה זהה: פעילות כוח השלום היא כמו פלסטר על פצע פעור, דרך להרוויח זמן עד שהתהליך הפוליטי יתבסס ויפיג את הסיבות למלחמה.

ואולם, המצב הפוליטי בסומליה נראה עגום. הממשלה הזמנית, המוכרת בידי הקהילה הבינלאומית כסמכות שעליה מגן האיחוד האפריקאי, מורכבת מפוליטיקאים וראשי מיליציות מושחתים, השולטים בשטחים מצומצמים ביותר, וכמעט אינם זוכים לאהדה. הממשלה טרם הקימה בתי ספר ובתי חולים או החלה לספק שירותים בכל השכונות שהאיחוד האפריקאי הצליח להשתלט עליהן מידי אל-שבאב, בקרבות שגבו את חייהם של עשרות בני אדם.

הפנטגון מארגן מעת לעת פעולות של כוחות מיוחדים כדי להרוג טרוריסטים מבוקשים, זאת על רקע התקרבות של אל-שבאב לארגון אל-קאעדה. הממשל האמריקאי אף מפעיל קבלנים המאמנים את חיילי האיחוד האפריקאי ומלמדים אותם את עקרונות הלוחמה האורבנית. ואולם, המדיניות האמריקאית הרשמית גורסת שאין להשתתף בלחימה בשטח. זו גם מדיניות הצרפתים, שמפציצים מעת לעת מחנות של אל-שבאב. משמעות הדבר הוא שעיקר הלחימה הוא בין כוחות אל-שבאב לחיילים הלא מיומנים של האיחוד האפריקאי. האחריות על עתידה של סומליה מונחת על כתפיהם.

תרגום: אורית כהנא. עריכה: עדי ערמון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו