בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השגריר הבריטי משחזר את האימה, ומתגעגע לכלבה שנשארה באיראן

דומיניק צ'ילקוט סיפר לוושינגטון פוסט על תחושותיו בעת המצור על שגרירות בריטניה בשבוע שעבר ואומר: "אשמח לחזור, האיראנים אנשים נפלאים"

2תגובות

השגריר הבריטי באיראן, דומיניק צ'ילקוט, שחזר למולדתו לאחר תקיפת השגרירות בטהראן בשבוע שעבר, סיפר היום (שני) לוושינגטון פוסט על השעות בהן היה נצור במבנה, והשתלשלות הענייניים, שהביאה לנתק דיפלומטי מוחלט בין שתי המדינות, לאחר שבתגובה בריטניה גירשה את כל הסגל הדיפלומטי האיראני משטחה.

צ'ילקוט סיפר כי מאז הגיע לטהראן, חמישה שבועות לפני שהסתלק ממנה, הוא לא נתקל בהפגנות, על אף היותה של השגרירות הבריטית מוקד ידוע לכך. לדבריו, הוא ציפה להפגנה, לאחר הקשחת עמדת בריטניה ביחד לאיראן, אבל העריך כי היא לא תגלוש למחוזות שונים מאלו המוכרים לו, הכוללים רעש וזריקת אבנים.

לדבריו, "המשטרה אמרה לנו לצפות להפגנה ופעלנו כפי שפעלנו במקרים דומים בעבר. נכנסנו לנוהל "נעילה" - הצוות החיוני נשאר נעול בתוך השגרירות בעוד הצוות המקומי ובני הזוג התפנו למתחם אחר, כמה מיילים מהמבנה המרכזי. היו לנו טלפונים ניידים וקווים כדי שנוכל להישאר בקשר".

השגריר סיפר כי "השעה הראשונה תאמה את ציפיותנו פחות או יותר. קשה לדעת כמה סטודנטים היו שם, כמה מאות אני חושב, כמעט מחצית מהן נשים". לדבריו הוא התחיל להבחין בחריגותו של האירוע כאשר "הייתי בקומה העליונה, ניגשתי לחלון והבטתי מטה. אבנים פגעו בבניין, וזה היה מפחיד, אבל רק כשראינו כמה מהמפגינים רצים לבניין, היישר לתורן, ומתחילים להוריד את דגל בריטניה, הבנו שדברים חורגים מהרגיל".

צ'ילקוט הגדיר את האירוע כ"פלישה משמעותית" והבהיר כי "המשטרה האיראנית לא עשתה שום מאמץ לעזור. יש לנו תריסר שומרים משלנו, אך הם לא חמושים או מצוידים להתנגד למאורע כזה".

הוא המשיך לתאר את "רגעי הפחד" כהגדרתו. "היו קולות של סטודנטים שניסו לפרוץ לבניין ולנפץ את החלונות, וגם היתה אזעקה בעוצמה של 140 דציבלים. הייתי בקשר עם אשתי, ג'יין, שהיתה עם חברים איראנים. זה מעורר אימה למישהו שמדבר איתך לשמוע את הרעש הזה". לדבריו, "אחר כך הציתו אש מתחתנו , כמה מהקולגות שלי ירדו לכבות אותה ולא הצליחו. עמדתי בקצה גרם המדרגות פוחד שהם יחנקו, ופוחד שהמתפרעים יעלו למעלה".

הוא סיפר כי מלבד הדאגה לשלומו "ידענו גם שהמתחם השני הותקף, מה שהיה מדאיג מאוד , וכפי שלמדנו מאוחר יותר, מצבם של שבעת האנשים שם היה גרוע יותר: הם נאלצו לשבת על הארץ 3 שעות בשעה שפרצו למתחם ובזזו אותו".

רגעי הפחד לא תמו כששוטרים איראניים הגיעו למקום. לדברי השגריר, "לאחר שלקחנו תיק עם חפצים אישיים, הגיעו שני שוטרים סמויים, סיפרו לנו מי הם, ואמרו לנו להתחבא במועדון, שנמצא במתחם נפרד מהבניינים האחרים. לא היתה לי ברירה אלא לסמוך עליהם. המועדון היה מלא פסולת וזכוכיות שבורות.  כשהחושך ירד ישבנו שם רחוק מהחלון וחיכינו. כמה שוטרים עמדו כשומרים אבל לא הבנו למה המשטרה לא עוצרת את הוונדליסטים, וחששנו שהמצב יתפתח לרעה".

הוא סיפר כי בעיניו המחזה נראה סוריאליסטי. "הסטודנטים - מאות מהם - הורשו לצעוד בחופשיות לעבר הבניין שלנו ואז נכנס שוטר ואמר לנו כי גורם בכיר אמר להם 'מספיק, מספיק' והם החלו להתפזר. גם אחר כך המשטרה לא נתנה לנו לעזוב ולא הבנו למה. לא התווכחנו עם השוטרים שעתיים או שלוש. נראה היה שהם מחזיקים אותנו עד שמפקד המשטרה יסיים את החקירה". המפקד אכן הגיע לשגריר הנצור וחבריו ואמר "זה בסדר, הצלתי אתכם" בעוד השגריר השיב כי "זה היה בוודאות מעשה מאורגן מלמעלה, ויהיו לכך השלכות קשות".

השגריר התייחס גם לכך שנאלץ להשאיר את כלבת הטרייר האהובה שלו בטהראן ושגרירויות זרות דואגים לה כעת, בתקווה שניתן יהיה להחזירה לידיו בהקדם. מעבר לכך הוא אמר כי "אשמח לחזור, האיראנים אנשים נפלאים והרוב הגדול כועס על מה שהמשטר מחולל לשמה של המדינה, אך כדיפלומט אתה לא יכול לעבוד במדינה שלא מכבדת את אמנת וינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו