בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההפגנה הראשונה שלי

"האנטי בחירות" ברוסיה מכעיסות אפילו את מי שנגעל מפוליטיקה

עשרות קטעי היוטיוב שבהם רואים חברי קלפיות מזייפים את המציאות הוכיחו לרוסים כי המלך הוא עירום ואי אפשר להתכחש לכך

23תגובות

אני בת 33, גרה במוסקווה, אמא לילדה בת תשע ובעלת עסק לפרויקטים באינטרנט. את זמני הפנוי אני מעבירה בדרך כלל בשיחות יומיומיות בבתי קפה עם חברים. אני בן אדם א-פוליטי - לא חברה בשום מפלגה, לא מכירה את השמות של חברי הממשלה או של הסיעות בפרלמנט. פעם הייתי עורכת ראשית של מוסף פוליטי בעיתון מוביל. אבל זה היה פעם, כשברוסיה היתה פוליטיקה שהיה שווה לכתוב עליה.

ב-4 בדצמבר 2011 עשיתי צעד שנתפס מוזר בעיני החברים האינטלקטואלים שלי: התנדבתי לשמש משקיפה מטעם מפלגת האופוזיציה "יבלוקו" בבחירות לפרלמנט. מה שקרה באותו היום הוא סיפור ארוך, אבל התמצית העצובה שלו היא שראיתי במו עיניי כיצד יצרו את "התוצאות הרשמיות" של הבחירות האלה. חברי ועדת הקלפי זייפו את התוצאות בלי בושה או פחד. לצד פתקים של מצביעי מפלגת "רוסיה המאוחדת" (מפלגתו של פוטין) הם העבירו לקולות של מפלגת השלטון פתקים נוספים, שבהם היו רשומים שמות של מפלגות אחרות לחלוטין וארזו הכל יחד לערימה יפה ומכובדת. הם סירבו בתוקף לבקשת המשקיפים לבדוק את פתקי ההצבעה, קיפלו בזריזות את הליך ספירת הקולות, ויצאו מהקלפי, מבלי להכריז על התוצאה.

תצלום: אי-אף-פי

השתוללתי. אמרו לי לכתוב תלונה, אז כתבתי. יו"ר ועדת הקלפי אפילו קיבל אותה. שנינו ידענו, מבלי לדבר, מה יעלה בגורלה. באותו רגע, ב-2 בלילה הבנתי שרימו אותי. רימו את החברים שלי, רימו את אלה שחשבו שאי אפשר לרמות אותם. הבחירות האלה, או יותר נכון, ה"אנטי-בחירות", הכעיסו וקוממו אפילו את אלה שנגעלו מלדבר על פוליטיקה. ההשפלה מהתסריט הכתוב מראש, שבו אפילו נכתב תפקיד בשבילי, הפכה לחוסר אונים. הבנתי שאפילו הפארסה הזו נלקחה בחשבון והפכה לחלק מהשיטה.

הכל השתנה באותו הלילה. השיחות, האינטרנט שהפך למקלט בשביל כל המרומים. עשרות קטעי וידיאו ששטפו את היוטיוב, שבהם רואים חברי קלפיות מזייפים לנו את המציאות הוכיחו לכולנו שהמלך הוא עירום. ואי אפשר היה כבר להתכחש לכך.

מעולם לא הלכתי להפגנות. אני, סנובית שכמותי, נחרדתי מהמחשבה שאצעק משהו יחד עם ההמון. אבל הם לא השאירו לי ברירה אחרת. ולכן יום אחרי הבחירות, לראשונה בחיי, הלכתי להפגנת המרומים. היו שם רבים מאוד שהרגישו כמוני, כ-7000 איש בסך הכל.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הפרשנויות מהעולם ישירות אליכם

בהפגנה הזו פגשתי את השמנה והסלתה של האינטלקטואלים במוסקבה. לבושים במעילי פרווה יקרים ואוחזים בטלפונים ניידים משוכללים הם עמדו בגשם שוטף וצעקו: "רוסיה בלי פוטין!", "חוקה!", "בושה לשלטון!". להפגנה הגיעו כל אלה שאף פעם לא הלכו להפגנות, כמוני. באותו רגע הבנתי שהשלטון הנוכחי הצליח להמאיס את עצמו על כל אלה שבדרך כלל אי אפשר לחדור מבעד למעטפת הציניות שלהם - מעמד הביניים, שמעוניין ביציבות ונוחות, בביטחון לילדיו ובאפשרות להרוויח כסף ולבזבז אותו כראות עיניו. הפעם האחרונה שהורגש במוסקווה הלך רוח שכזה היתה, כנראה, בשנות ה-90.

אתמול נכנסו כוחות צבא למוסקווה. בטלוויזיה לא הוכרז דבר, אבל בתמונות שצילמו אזרחים נראו משאיות מלאות חיילים זוחלות לבירה. השלטונות, אם כך, מפחדים מאלפי המפגינים. ואז נקבעה עוד הפגנה, הפעם ללא אישור מהשלטונות, אליה בחרתי שלא ללכת. אני אמא לילדה, ואני לא מוכנה להגיע לתחנת המשטרה ולחטוף מכות רצח ממה שמוגדר "גורמי אכיפת החוק". אני לא מוכנה למצוא את עצמי במרכז המהומות, לא מוכנה בינתיים. היום אין עדיין כוח שבשבילו שווה לחטוף אגרוף בפרצוף. ברגע מסוים, השכל הישר ובלוטת הסבלנות יכולים פשוט להתקלקל, ואולי לאחר מכן כולנו עוד נצטער על זה.

הכותבת היא עיתונאית במוסקווה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו