בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארה"ב ורוסיה נעות משפל לשפל

7תגובות

קשה לשים את האצבע על הרגע הספציפי שבו היחסים השבריריים שנרקמו בין מוסקווה לוושינגטון נכנסו שוב לנסיגה. הפסימים טוענים שהם מעולם לא השתפרו, ובחודשים האחרונים רבו העקיצות והגינויים בוושינגטון כלפי התנהלותה של רוסיה בתחום זכויות האזרח ויחסה לאופוזיציה. מה שפגע בהם בוודאות היתה החלטתו של ראש ממשלת רוסיה, ולדימיר פוטין, להיאחז בשלטון ולהתמודד שוב לתפקיד הנשיא. התסריט שבו פוטין ייבחר לנשיאות באפריל 2012, עם אפשרות להתמודד על התפקיד בפעם הרביעית ב-2018, עורר בוושינגטון את רוחות הרפאים מהמלחמה הקרה. פלישתה של רוסיה לגיאורגיה, זמן לא רב לפני בחירתו של ברק אובמה לנשיא ארה"ב, היתה נקודת שפל ביחסים בין המדינות. אך בזמנו, הנשיא החדש, דמיטרי מדוודב, נראה לאמריקאים כדמות נוחה יותר לתקשר עמה, לאור ההיענות המהירה והחיובית שלו להצעת "אתחול היחסים" של אובמה. לשניים אמנם לקח זמן לחתום על האמנה לצמצום מאגרי הנשק הגרעיני, אך בסופו של דבר זה נעשה. רוסיה לא התערבה במלחמתה של ארה"ב באפגניסטאן, ומדוודב גם עורר בוושינגטון תקוות לשיתוף פעולה הדוק יותר עם רוסיה בנושא הסנקציות נגד איראן.

ואולם, המצב החמיר לאחרונה, כאשר התפתח עימות בנוגע למערכות ההגנה נגד הטילים שנאט"ו מתכוונת להציב במזרח אירופה. המנהיגות הרוסית פרשה מהשיחות עם בעלות בריתה והבטיחה להציב בתגובה מערכות משלה המכוונות כלפי אלה של נאט"ו. מי שבישר על התוכנית הרוסית להציב את הטילים היה מדוודב. במערב התרשמו מה"מערביות" של מדוודב ורמזו שגם אם עמדותיו אינן שונות מאוד מאלה של פוטין, הבדלי הסגנון ביניהם בהחלט משמעותיים, במיוחד על רקע היסטוריית היחסים הטעונה בין רוסיה לארה"ב, כשכל מחווה שלילית מצדה של רוסיה מעוררת בארה"ב את הדי המלחמה הקרה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

אי-פי

ומי יותר סמלי מאשר פוטין עצמו, שהפך לשם נרדף לשיטה הישנה שמחזירה את רוסיה לחיק המשטר הדכאני. פוטין, מזכירים הפרשנים בוושינגטון, שגם ככה לא מצטיין בכישורים דיפלומטיים, לא התגבר מעולם על החשדנות כלפי ארה"ב ולא פספס הזדמנות לנגח אותה בפורומים בינלאומיים ובמפגשים עם הציבור ברוסיה: פעם אחת טען שארה"ב מאיימת על הביטחון העולמי; פעם הזכיר את "הבריונות" שלה בתחום הכלכלי; פעם אמר שארה"ב מתקיימת כמו "פרזיט", הרבה מעבר לאמצעים שלה.

אביב העמים הערבי לא שיפר את מצב היחסים בין רוסיה לארה"ב. מדוודב אמנם נמנע מלהטיל וטו במועצת הביטחון של האו"ם על ההתערבות בלוב (למרות שפוטין השווה בינה לבין מסעות הצלב), אך באותה מועצה בלם את ההחלטה על סוריה. וכעת, כשההפגנות ברוסיה מעלות את השאלה אם הגיע תורו של "אביב העמים הרוסי", ופוטין - בדומה לכמה ממקביליו בעולם הערבי - מאשים את ארה"ב בהתערבות בענייני הפנים של ארצו, לממשל אובמה לא נותרה ברירה אלא להביע את דאגתו ממה שקרה בבחירות לדומא.

גם אם מדוודב נחשב לבובה של פוטין, בבית הלבן מתקשים לדמיין את ולדימיר פוטין מסייר כמו "הבובה" שלו בעמק הסיליקון, או מסתער על המבורגרים עם אובמה. למרות שמדוודב אינו נתפש כנציג המערב בקרמלין, חזרתו של פוטין ועימותי המפגינים עם הרשויות בעקבות הבחירות עוררו זיכרונות מרירים מהמלחמה הקרה ומשנות שלטונו של פוטין כנשיא. אין ספק שהבחירות הקרבות לנשיאות בשתי המדינות רק יעלו את המתחים, ובעקבות חילופי הדברים האחרונים בין מוסקווה לוושינגטון, מעניין לתהות כיצד ייראו היחסים אם בשנה הבאה יהיה בצד האמריקאי נשיא רפובליקאי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו