בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החוב האבוד של זקני צרפת

בגלל המצב הכלכלי הקשה בצרפת והעלייה בתוחלת החיים, גמלאים רבים מותירים אחריהם חובות גדולים. בהיעדר נכסים שאותם ניתן לממש, בוחרים ילדיהם לוותר על הזכות לעיזבון

36תגובות

ההליך מתבצע באמצעות מילוי טופס פשוט. אבל התעודה, המקבלת תוקף רשמי בבתי הדין המחוזיים, חושפת את סיפורה של צרפת במשבר, את הקושי לגמור את החודש ואת הקצבאות הצנועות.

במקום כסף מתחת לבלטות, לעתים קרובות מגלים היורשים במותו של אחד מקרובי משפחתם, שהמנוח השאיר מאחוריו חובות, פיגורים בתשלומי שכר הדירה, חשבונות לא משולמים, הלוואות שלא נפרעו, הוצאות בית חולים וכיוצא בזה. וכך, בהיעדר נכסים שאותם ניתן לממש ובגין מחויבותם החוקית לכבד את התחייבויות יקיריהם, נאלצים יורשים רבים לוותר על זכותם לעיזבון.

על פי נתוני משרד המשפטים בצרפת, שנאספו עד סוף שנת 2010, מספר סרבני הירושה בין השנים 2004-2010 עלה מ-50,031 ל-67,249, עלייה של יותר מ-33%. מגמה זו התחזקה אף יותר השנה, ומספר הסרבנים צפוי לשבור שיאים. לדברי רומארי פייר, רשם בית המשפט בעיר ננסי, "במחצית נובמבר, ספרתי כבר 811 תיקים. נראה שהשנה ישתווה מספר הסרבנים לזה של שנת השיא, 2009, ואולי אף יעלה עליו. נכון לעכשיו חלה עלייה של כ-20 תיקים".

לחצו לייק לפייסבוק "הארץ" וקבלו את מיטב מחדשות העולם ישירות אליכם

אי-אף-פי

באזור הז'ורה שבמזרח צרפת, מספר הוויתורים שהוגשו לשני בתי הדין בלון-לה-סונייה ובדול כבר חצה את 500 ההצהרות שנרשמו ב-2010, ועמד ב-15 בנובמבר על 607. מגמה דומה נרשמה גם בעיר הנמל הדרומית מרסיי, שבה על פי הערכות מספר סרבני הירושה יעלה בהרבה על 1,140 שנרשמו ב-2010. גם בערים ליון, לימוז', בוביניי וטולוז נראית אותה מגמה.

"ב-90% מהמקרים המניע לוויתור קשור בחובות", אומר פייר. לעתים היורשים מונעים גם משיקולים אישיים או משפחתיים, הדוחפים אותם לוותר על זכותם לעיזבון, אולם מספרם זניח. אף שהיורש לא נדרש לנמק את סירובו, משיחות עם המשפחות אנו מבינים היטב שמאחורי הסירוב מסתתרים לרוב מצוקה ועוני", מציין פייר, המקבל מדי יום את היורשים המיועדים, שמתייצבים בבית הדין שבו הוא עובד.

יוקר המחיה ועלותן הגבוהה של ההוצאות הקבועות (כמו שכר הדירה וחשמל) מעיקים יותר ויותר על התקציב המשפחתי. כדי לסגור את החודש, נאלצים לא פעם גמלאים לקחת הלוואות. מבדיקה שערך הבנק המרכזי של צרפת במארס השנה, עולה כי שיעורם של בני 55 ומעלה השקועים בחובות הוא 23%. עלייה חדה לעומת 13% שנמדדו בשנת 2001. לפי הערכות, המספר צפוי אף לגדול ב-2012 עד ל-32%. "קרוב למחצית מהאזרחים הוותיקים צפוים להפסיד את רכושם עד 2013", מציין ז'אן לואי קיהל, נשיא אגודת קרזוס, שמסייעת למשקי בית המסובכים בחובות.

האזרחים הוותיקים חשופים יותר למדיניות אשראי מתירנית, שמאפשרת לצבור חובות רבים ללא אפשרות כיסוי. מבדיקה שערך ארגון קרזוס עולה כי 84% מבעלי החובות בני ה-65 ומעלה נזקקים לעזרתו, לעומת ממוצע כללי של 72%. "בשביל לקצץ בהוצאות, אנשים רבים מעדיפים לא לעשות לעצמם ביטוח חיים או ביטוח נכות, שאינם נכפים עליהם בידי חברות האשראי", מסביר לורן פרייו, נוטריון בעיר רופק שבחבל שארנט.

"חובות האשראי ממשיכים להצטבר לאחר מותם ויורשיהם מחויבים להחזיר אותם". החובות שהם משאירים אחריהם עלולים להיות גבוהים ולהגיע עד ל-300 אלף אירו, "אבל זה חריג", אומר ז'ואל פורה, פקיד בבית משפט בטולוז. הוא צופה גם הוא ששנת 2011 תהיה שנת שיא במספר הוויתורים על הירושה. לדבריו, החוב הממוצע היום נע בין 20 אלף ל-60 אלף אירו.

הירידה במספר העזבונות קשורה גם לעלייה בתוחלת החיים. רשם בית משפט בחבל פיקארדי, דומיניק פייר אומר כי "שטח השיפוט שלנו, בו גרים 210 אלף תושבים, שוכן באזור חקלאי עני שרוב תושביו הם בני הגיל השלישי". הוא הוסיף כי "הגמלאי הטיפוסי כאן הוא פועל חקלאי, שהנכס היחיד שלו הוא הבית שבו הוא מתגורר, וערכו לא עולה בדרך כלל על 120 אלף אירו; אבל כדי להתמודד עם הוצאות הכרוכות במעבר לבית אבות או למוסד סיעודי, הוא נאלץ לא פעם למכור את ביתו. וכך, כשהוא מת, אין כבר עיזבון או שיש חובות", אומר פייר.

יורשים רבים מחליטים לוותר על הירושה מבלי לראות כלל את הרשימה המפורטת של העיזבון. "במקרה שלמנוח אין נכסים, ושקצבתו או שכרו היו צנועים, יש סיכוי גדול יותר שהשאיר מאחוריו חובות", אומר ז'רום שרייבר, נוטריון מהעיירה דטווילר מחבל אלזס במזרח צרפת.

במקרה שקיים ספק, מעדיפים היורשים לנהוג בזהירות, מחשש שיצוצו חובות עלומים. על פי החוק, היורשים יכולים להחליט אם הם מוותרים על הירושה ולהודיע על כך לבית המשפט בתוך ארבעה חודשים.

כאשר היורש מוותר על זכותו, מוכרז עיזבון המנוח "פנוי", ומוטל על הגופים הפיננסיים השונים לנסות לממש כל נכס או הון שנותרו לו על מנת להחזיר את חובותיו לנושים. ואולם לרוב, העיזבון מספיק בקושי לתשלום ההוצאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו