בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלילה בהרים, עם מבריחי הנשק מטורקיה למורדים הסורים

"גבר יעדיף לישון עם הקלצ'ניקוב שלו מאשר עם אשתו", הם אומרים, ומוסיפים: "אסור לבטוח באיש. אסד הפך את המדינה לכלא גדול שבו כולם מרגלים"

9תגובות

המבריחים נעו בדממה ובמהירות רבה לאורך הגבול בין סוריה לטורקיה. לאור הירח, הם קפצו מסלע לסלע. כל אחד מהם נשא עמו שק על גבו. מעבר לגדר נעו צלליות של בני אדם וחיות. "האם יש לכם כסף?", שאל הקול מכיוון טורקיה. "במשלוח הבא", ענה הקול מהצד הסורי. לאחר העברת הסחורה, הועמסו השקים על חמורים שהמתינו בשלווה. זמן קצר לאחר מכן ברחו האנשים, רכובים על החמורים, לעבר ההרים שבצפון סוריה. כשהם פתחו את השקים, הוציאו משם המבריחים אקדחים וכדורים לכלי נשק שונים.

בשעה שההתקוממות בסוריה מידרדרת למלחמת אזרחים, מחפשים המורדים דרכים להתחמש. המבריחים באזור, שהריחו את ההזדמנות העסקית, קפצו על המציאה והגיבו במהירות. בדרום מגיע הנשק מלבנון. כאן, בצפון, הוא מגיע מטורקיה ועיראק. "עד כה, היינו מבריחים סיגריות דרך לבנון. עכשיו אנחנו מבריחים אך ורק נשק, שלושה משלוחים ביום".

אחרי שחצו את הגבול למחוז אדליב בצפונה של סוריה, נסעו המבריחים לפגוש כמה ממפקדי המורדים באזור. הם פגשו לוחם בשם אבו-סאלים, ששם לו למטרה למצוא נשק ותחמושת בשביל המורדים, לאחר שהתחמושת שלהם אזלה באמצע אחד מקרבות הירי נגד כוחות הביטחון. "לא מזמן, כשהצבא הגיע לאחד היישובים באזור, הצבנו מארב לאוטובוס מלא אנשי ביטחון", אמר. "היו לי אקדח ושמונה כדורים, אבל אחרי כמה דקות נגמרה לי התחמושת. עמדתי שם והסתכלתי בכלבים האלה, אבל לא היתה לי תחמושת. לכן החלטתי שאהיה אחראי לחמש את כל הלוחמים בעיר שלי".

אי-אף-פי

בימים אלה הוא מעביר את רוב זמנו בנסיעה בין כפרים ומדבריות, נפגש עם מבריחים וסוכני נשק, קונה כדורים ורובים ישנים. כל יום הוא חוזר עם אקדח או שניים ועם שקים של תחמושת. "בפעם האחרונה שהצבא תקף אותנו היו ברשותנו רק 30 קלצ'ניקובים בעיר", אמר. "עכשיו יש לנו יותר מ‑600". במחוז אידליב מספרים צעירים כיצד מכרו את תכשיטי נשותיהן, את מכוניותיהם ואפילו רהיטים כדי לקנות נשק ותחמושת. "גבר יעדיף לישון עם הקלצ'ניקוב שלו מאשר עם אשתו", אומרים כאן.

האם הם מקבלים תמיכה גם מחוץ לסוריה? אבו-סלים צוחק. "אין תמיכה מבחוץ. ראית כמה קשה להשיג תחמושת: כדור עולה שני דולר. קלצ'ניקוב ישן עולה 2,000 דולר".

כדי להימנע מהמחסומים, סטינו מהכביש הראשי ונסענו בדרך בוצית. בכפרים חלפנוו ליד ילדים ששרו שירים בעד ההתקוממות. כתובות גרפיטי - "העם רוצה להדיח את אסד" ו"חופש" - רוססו על שלטים של מפלגת הבעת'. משם, המשכנו המורדים לעבר גבעות המלאות בעצי זית. הצבא לא הצליח להגיע למקומות המחבוא של המורדים בהרים, לכן הוא מטריד את התושבים בכפרים הממוקמים נמוך יותר בניסיון למנוע מהם לספק ללוחמים אוכל וציוד.

רויטרס

באחד הכבישים הצרים עצר אבו-סאלים את המכונית וקפא. לא רחוק לפנינו, פחות ממאה מטרים, השתרכה שיירה צבאית ארוכה: משוריינים, ג'יפים ומשאיות צבאיות. אבו-סאלים הסתובב ונכנס לחצר של בית סמוך. נשים ישבו שם, מנפות חיטה ואורז. כשראו אותנו הזיזו את כיסאותיהן לכניסת החצר, כדי לחפות עלינו. כמה דקות לאחר מכן אותתו לנו שאפשר לעזוב. עקבנו בעיניים אחרי השיירה הצבאית מרחוק.

לאחר מכן נפגשנו עם מפקד הכפר, שליווה אותנו לבית מחבוא שבו המורדים היו אמורים להתכנס. כ‑20 לוחמים ישבו בחדרים שונים, מפטפטים, אוכלים, מתפללים או ישנים. על קירות כל חדר נערמו שמיכות, מזרנים, תיקים, מגבות ומעילים.

שני מורדים, אחד מבוגר בשנות החמישים לחייו, החליפו חוויות על עינויים. הגבר המבוגר נעצר בידי כוחות הביטחון של אסד האב. כשלוחמי תנועת האחים המוסלמים פשטו על ההרים והכפרים. "כל יום הם היו משאירים לנו אוכל באמצע חצר הכלא, ואחד מאיתנו היה צריך לקחת אותו. הם היו מכים אותו בדרך לחצר ובחזרה".

עשו לנו לייק וקבלו חדשות, עדכונים וכתבות מהארץ לפייסבוק שלכם

מאוחר יותר באותו לילה התאספה ההנהגה הצבאית המהפכנית בחדר קטן. עשרות גברים, ערבוב מחשמל של אנשי שבטים, חקלאים ועירוניים, איסלאמים ולאומנים, צעירים ומבוגרים, מזוקנים ומגולחים. "התחלנו את המהפכה בגלל שרצינו שינהגו בנו כמו בבני אדם, אנו מחפשים את האנושיות שלנו", אמר עאמר, מפקד עם זקן קצר וזרועות עבות. "כל חיי נהגו בי כאילו אני אדם מדרגה עשירית, בזמן שאסד ואנשיו שלטו במדינה. גם לנו יש זכויות במדינה הזאת".

אחד מהלוחמים נראה כבעל הסמכות. "המהפכה הזאת מונהגת בידי ילדים", אמר. "זה דור שלא ראה את זוועות שנות ה‑80. אם היה זה קשור אלינו, לעולם לא היינו מתחילים את המהפכה. כבר נשרפנו פעם אחת. אבל הם אמיצים. הם הובילו ואנחנו הלכנו אחריהם". "תראה את כל הגברים בחדר", הוסיף האיש והביט בלוחמים. "לא הכרתי אף אחד מהם לפני מארס האחרון והם לא הכירו אותי. אני לא בוטח בהם והם לא בוטחים בי. אני יודע שאחד מאתנו הוא מרגל ולכן אנו נוקטים משנה זהירות. זה משטר מרושע. הוא הפך את סוריה לכלא אחד גדול שבו כולם מרגלים".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו