בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יהודי ג'רבה מאמינים במהפכת היסמין

רובם המכריע של 1,800 יהודי תוניסיה דחו את דברי השר שלום, שקרא להם לעלות לישראל. גם המפלגה האיסלאמיסטית לא ממהרת לוותר עליהם

34תגובות

לדברים של סגן ראש הממשלה סילבן שלום מזמן לא היתה תהודה נרחבת כל כך כמו נאומו בשבוע שעבר, בטקס ממלכתי ביד ושם לזכר קורבנות השואה בתוניסיה. השר שלום, יליד גאבס שבמרכז תוניסיה, קרא ליהודים שעוד נותרו בתוניסיה להזדרז ולעלות לישראל וזכה לתגובות צוננות. לתגובות הצוננות אחראים גם חברי הקהילה התוניסאית הקטנה אבל גם תגובה רשמית של דובר אנאחדה, המפלגה האיסלאמיסטית שזכתה ב-40 אחוזים מהמושבים בבחירות החופשיות הראשונות שנערכו בתוניסיה לפני כחודש וחצי.

"תוניסיה עודנה, היום ומחר, מדינה דמוקרטית המכבדת את אזרחיה ודואגת להם, ללא קשר לדתם", מסרה המפלגה, "חברי הקהילה היהודית בתוניסיה שותפים בכל הזכויות והחובות". נשיא הקהילה היהודית, רוג'ר ביסמוט, דחה גם הוא את דברי השר שלום ואמר ש"לאף גורם זר אין זכות להתערב בענייניה של תוניסיה, כולל באלה של הקהילה היהודית שחיה בארץ זאת כבר 3,000 שנה. הקהילה היהודית אוהבת את תוניסיה ואינה שוקלת לעזוב".

אי-פי

במצב המתנה

בפועל, נותרו רק כ-1,800 יהודים כיום בתוניסיה שיכולים בכלל לשקול אם להישאר או לעזוב. "כרגע כמעט כולם כאן נמצאים במצב של המתנה, לראות כיצד העניינים יתפתחו", אמר בשבוע שעבר סגן מנהל בית הספר התיכון היהודי באי ג'רבה, מרדכי מדר. כשני שלישים מהיהודים שחיים כיום בתוניסיה נמצאים בג'רבה, קהילה יהודית עתיקה שמשמרת את בית הכנסת אלגריבה, שלפי המסורת נבנה לראשונה במאה הראשונה לספירה וככל הנראה הוא מקום התפילה היהודי העתיק ביותר שנמצא בשימוש רצוף עד היום.

בכל מקום שבו יש ריכוז משמעותי של יהודים יש גם נוכחות צבאית. בכביש הכניסה לשכונת חראת כאביר בג'רבה, היכן שמתגוררים מרבית 1,300 היהודים שחיים על האי, יש מחסום צבאי, חייל עם רובה טעון ומשאית צבאית להגברת הרושם. סביב בית הכנסת אלגריבה, שכבר היה פעמיים בעבר יעד לפיגועי טרור, נבנתה כבר מצודה של ממש וכל מבקר המבקש להיכנס פנימה כדי לראות את בית הכנסת העתיק עובר בדיקת תעודות מדוקדקת.

עם זאת, בשכונה היהודית אין תחושה של פחד או רדיפה. חנויות כשרות פתוחות מאוחר אל תוך הלילה ורבים מסתובבים וחובשים כיפה לראשיהם באין מפריע. גם באצטדיון הכדורגל הקטן של ג'רבה, מדי מוצאי שבת מתקיים "הערב של היהודים" - עשרות צעירים משחקים על שני מגרשים מקבילים ללא שמירה.

"במשך כל השנים שבהן חביב בורגיבה ואחר כך זין אל-עאבדין בן עלי (הנשיא המודח שברח מתוניסיה בתחילת השנה - א"פ) שלטו כאן, היהודים היו אזרחים מוגנים", אומר אחד מבני הקהילה. "אפילו היה מצב אבסורדי שבו אם ליהודי היה סכסוך משפטי מול מוסלמי, היהודי בדרך כלל היה זוכה. עכשיו אנחנו כבר לא יודעים מה יקרה. בינתיים הכל רגוע והצבא שומר כאן יותר מתמיד, אבל החשש האמיתי שלנו הוא מהיום שבו ישראל תצא שוב לאיזה מבצע גדול בעזה. האם הצבא ישמור עלינו גם אז, כשהמון מוסת יסתער על השכונה?".

בינתיים אין תכונה משמעותית של עזיבה. רק כעשר משפחות מבני הקהילה מתכננות להגר לישראל בחודשים הקרובים. "אני כבר לא רוצה להיות בן חסות של אף אחד", אומר אבי אחת המשפחות שבדרך לישראל. עם זאת, מרבית היהודים הג'רבאיים מתכוונים כרגע להישאר על האי, שם הם שולטים בתעשיית ייצור התכשיטים הנמכרים לתיירים. "לא חסר כאן ליהודים שום דבר", אומר מדר על הקהילה שרובה ככולה דתית. "יש לנו כאן גנים, בתי ספר, רבנים, מוהל, סופר, שוחט, אנחנו מסתדרים בלי שום עזרה מבחוץ".

קרובים בישראל

לכל היהודים החיים כיום בתוניס, שריד לקהילה גדולה ומפוארת שבשיאה מנתה כ-110 אלף נפשות, בתחילת שנות החמישים, יש קרובים בישראל. אחת השמועות המטרידות את בני הקהילה היא שהאסיפה המכוננת שנבחרה במדינה ואמורה בחודשים הקרובים לנסח חוקה חדשה עלולה לאסור על תושבי תוניסיה לנסוע לישראל, מה שיקשה עליהם מאוד לשמור על קשר עם קרובי משפחתם.

בבירה תוניס נותרו כיום כ-300 יהודים בלבד, רובם הגדול מבוגרים וחלקם חיים בין הבית בתוניס לבין הבית בצרפת. גם בית הכנסת הגדול במרכז העיר ובית הזקנים בשכונת לה-גולט מאובטחים בשמירה הדוקה של הצבא. עד כה לא היה ניסיון לפגוע ביהודים ומפלגת אנאחדה האיסלאמיסטית, היודעת שהיא נמצאת תחת העין הבוחנת של התקשורת הבינלאומית, אפילו דאגה לשלוח זרי פרחים לבית הזקנים היהודי ביום כיפור האחרון, בעיצומה של מערכת הבחירות.

ג'קוב ללוש, אמן יהודי המפעיל את מסעדת "מאמי לילי" המשמרת את התרבות הקולינרית של יהודי תוניסיה, מאמין שהמהפכה והסתלקות העריצות של בן עלי דווקא יפתחו בפני היהודים הזדמנויות חדשות. הוא התמודד בבחירות כמועמד של אחת מעשרות המפלגות הליברליות שלא הצליחו לעבור את אחוז החסימה, אבל לדבריו "אני מרוצה בעיקר כי הוכחתי שיהודי יכול להתמודד כאן בבחירות וזה לא יפריע לאף אחד".

באחרונה הקים ללוש אגודה לתרבות יהודית שהצטרפו אליה 900 חברים. "75% מהם בכלל מוסלמים, אינטלקטואלים ושוחרי תרבות שמבינים שהעבר היהודי הוא חלק מהותי מהשורשים ההיסטוריים של תוניסיה. לא יכולנו להקים אגודה כזאת בעבר כי בן עלי דיכא את כל החברה האזרחית".

ללוש לא חושש מהאיסלאמיסטים שלדעתו הם "בעיקר אופורטוניסטים שמחפשים שלטון, אין להם באמת אידיאולוגיה איסלאמית". ללוש גם לא מוטרד מהמספר הקטן של היהודים שנותרו במדינה. לדעתו, "מה שחשוב שכולם ילמדו את העבר. יהודים ומוסלמים שכחו שעוד לפני בוא האיסלאם, היו כאן שבטים יהודיים-ברבריים. זאת מורשת שחייבים להמשיך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו