בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת ואצלב האוול, איש הרוח שהוביל את צ'כוסלובקיה לדמוקרטיה

האוול, שנודע בהתנגדותו לקומוניזם, כיהן כנשיא 14 שנה ונחשב לאחד מהוגי הדעות החשובים באירופה

תגובות

ניו יורק טיימס

נשיא צ'כיה לשעבר, ואצלב האוול, מת אתמול בגיל 75 בביתו הכפרי בצפון בוהמיה. האוול - סופר, מחזאי ואיש רוח - היה ממתנגדיו החריפים ביותר של השלטון הקומוניסטי וסייע בהפלתו בכתביו הרהוטים. לאחר שזכה לראות את נפילת חומת ברלין וקריסת מסך הברזל נבחר לנשיאה הדמוקרטי הראשון של צ'כוסלובקיה.

האוול היה ביישן ואדיב, אך גם עקשן ונחוש וביטא בכתביו את כוחם של החלשים. הוא כתב 19 מחזות, היווה השראה לסרט ונחשב לאחד הסופרים הלא-קונפורמיסטיים ביותר של דורו. במשך כ-20 שנה תחת עינה הפקוחה של המשטרה החשאית, נכלא כמה פעמים וריצה עונשי מאסר במשך חמש שנים לסירוגין בבתי כלא קומוניסטיים. כל אותה עת גילם את נשמתה של האומה הצ'כית.

סמכותו המוסרית והשימוש המרגש שעשה בשפה הצ'כית הפכו את האוול לדמות המובילה בהפגנות הרחוב בפראג ב-1989, ולמי שעמד ראש הנושאים ונותנים בתהליך שהביא להעברת השלטון ללא ירייה אחת ונודע בשם "מהפכת הקטיפה". האוול נבחר לנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה המודרנית, ואחרי שהמדינה התפצלה בינואר 1993, נבחר לנשיא הרפובליקה הצ'כית. כנשיא, הידק את קשרי ארצו עם המערב והכשיר את הקרקע להצטרפותה לנאט"ו ב-1999 ולאיחוד האירופי חמש שנים לאחר מכן.

הן כמתנגד לשלטון הקומוניסטי והן כמנהיג לאומי, הרשים האוול את המערב כאחד מהוגי הדעות החשובים ביותר של מרכז אירופה. נשיא צ'כיה הנוכחי, וצלאב קלאוס, שהחליף את האוול ב-2003, הספיד אותו אתמול וכינה אותו "סמל העידן החדש של המדינה הצ'כית". נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, השווה אותו פעם למהטמה גנדי, ואילו הנשיא שמעון פרס כתב בהודעה שפרסם אתמול כי האוול היה "סופר, פילוסוף, מלך ונשיא".

"ישנו רק ואצלב האוול אחד. אין שני לו. קול בודד של חופש וקול מאחד של כל האנשים הסובלים בעולם", כתב פרס, "הוא היה הדובר המעולה והכן ביותר של חופש בימינו ואולי במידה מסוימת של כל הציביליזציה המערבית. קולו עוד יישמע גם אם גם הוא עצמו כבר לא יהיה אתנו".

בצ'כיה, לעומת זאת, היחס להאוול היה של חיבה עמוקה מהולה בלגלוג מסוים. אויביו לעגו לסיסמתו מתקופת המהפכה, שהאמת והאהבה חייבות לנצח את השקרים והשנאה, ואמרו שהוא נאיבי. מעמדו הציבורי של האוול נפגע במידה רבה ב-1997, לאחר שנישא במפתיע לדאגמר וסקרנובה, שחקנית לשעבר, שנה בלבד לאחר מות אשתו הראשונה והאהובה אולגה, לה היה נשוי 31 שנים. חברי הפרלמנט כעסו על מה שנראה בעיניהם כהתנהגות יהירה של האוול ועל התערבותו בעניינים פוליטיים ובחר בו ב-1998 לקדנציה שנייה ברוב של קול אחד בלבד.

האוול נולד ב-5 באוקטובר 1936. אביו, מהנדס אזרחי וקבלן במקצועו, היה בעל רכוש רב אך איבד את כל הונו כשהקומוניסטים תפסו את השלטון ב-1948. אחרי קריסת הקומוניזם, קיבלו האוול ואחיו איוואן בחזרה חלק גדול מהרכוש המשפחתי המוחרם. ב-1956 פגש את אולגה ספליצ'אלובה, שחקנית צעירה ותוססת, והשניים התחתנו ב-1964.

שנים רבות אחרי השתלטות הקומוניסטים, כתב האוול שילדותו העשירה הגבירה אצלו את הרגישות לחוסר השוויון. הוא החל להיות פעיל באמצע שנות ה-60 באיגוד הסופרים, ששם לו למטרה לעשות רפורמות בקומוניזם ולא לחסלו. ב-1968, ב"אביב של פראג", התקופה הקצרה שבה קומוניסטים רפורמיסטים קידמו "סוציאליזם עם פנים אנושיות", טען האוול כי אי אפשר יהיה לשנות את הקומוניזם לעולם. אחרי שהסובייטים שלחו טנקים לדיכוי הרפורמות, התעקש האוול להיאבק למען חופש פוליטי. באוגוסט 1969 הכין פטיציה עם עשר נקודות, שדחתה את מדיניות הנורמליזציה עם ברית המועצות וב-1970 נאסרו כתביו להפצה.

ב-1977 היה האוול אחד משלושת יוזמי "אמנת 77", שעליה חתמו 242 אמנים ואנשי רוח שדרשו זכויות אדם בצ'כוסלובקיה. האוול נעצר, נשפט, הורשע בחתרנות ונשלח לשלושה חודשי מאסר. במאי 1979 נעצר פעם נוספת, שוב בגין חתרנות והפעם נידון לארבע וחצי שנות מאסר. בהיותו בכלא נאסר עליו לכתוב דברי הגות, למעט מכתבים משפחתיים. מאמריו נשלחו בכותרת "מכתבים לאולגה".

ב-1978 כתב האוול את המאמר "כוחם של חסרי הכוח", שהפך לסמל ההתנגדות לטוטליטריזם. המאמר, שבו צפה האוול את ניצחון העם על משטר הדיכוי, הופץ בחשאי בצ'כוסלובקיה והוברח למדינות אחרות שהיו חברות בברית ורשה וגם למערב. בסופו של דבר, שוחרר האוול בפברואר 1983 כשהוא סובל מדלקת ריאות. בשל סירובו להתנתק מ"אמנת 77" נרדף האוול על ידי השלטונות, שעצרו אותו מדי פעם לתקופות שהלכו והתקצרו ככל שפרסומו בחו"ל גדל. בינואר 1989 נעצר והועמד למשפט, אחרי שהתנגד לפקודות שוטרים להתרחק מהפגנה. הוא שוחרר במאי, דבר שציין את תחילת סופה של הממשלה הקומוניסטית בצ'כוסלובקיה.

ב-17 בנובמבר 1989, שמונה ימים לאחר נפילת חומת ברלין, פיזרה המשטרה הפגנת סטודנטים בפראג. יומיים לאחר מכן כינס האוול פגישה בתיאטרון "פנס הקסם" וקרא יחד עם מתנגדי משטר אחרים להתפטרות הקומוניסטים. למחרת היום יצאו כ-200 אלף בני אדם לרחובות פראג. זו היתה ההפגנה הראשונה בסדרת ההפגנות ששמו קץ למשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו