בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכוח השקט של איטליה

בשעה שהמצב הכלכלי הקשה הוביל להפלת ממשלתו המקרטעת של ברלוסקוני, הפך הנשיא ג'ורג'ו נפוליטנו, בן 86, קומוניסט לשעבר, לאחד האנשים החזקים ביותר בפוליטיקה האיטלקית

3תגובות

רבים באיטליה פשוט קוראים לו "רה ג'ורג'ו", המלך ג'ורג'ו. הסיבה לכך היא התייצבותו האצילית לימין מוסדותיה הדמוקרטיים של המדינה והתפקיד המרשים שמילא, גם אם מאחורי הקלעים, בהעברה המהירה של השלטון, מממשלת הטלנובלה של סילוויו ברלוסקוני לזו הטכנוקרטית של מריו מונטי.

נשיא איטליה, ג'ורג'ו נפוליטנו, בן 86, בכיר לשעבר במפלגה הקומוניסטית, שאותו כינה לפי הדיווחים הנרי קיסינג'ר "הקומוניסט החביב עליי", נחשב היום לאחד התורמים המרכזיים ליציבותה הפוליטית של ארצו המיטלטלת. בחודש שעבר זקף לזכותו הישג נוסף בקריירה המכובדת שלו, לאחר שהשלים בהצלחה את משימת העברת הסמכויות הפוליטיות הסבוכה ביותר בתולדותיה של איטליה מאז תום מלחמת העולם השנייה.

הישגו של נפוליטנו מרשים במיוחד על רקע העובדה שתפקיד הנשיא הוא טקסי בעיקרו ונטול סמכויות שלטוניות. אלא שנפוליטנו, הנודע בדיבורו הישיר ובסגנונו העממי שחורגים מהתרבות הפוליטית המצועצעת, מתח את גבולות תפקידו עד הקצה והפך למתווך שקט בעל עוצמה רבה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מהעולם ישירות לפייסבוק שלכם

אי-פי

נפוליטנו השקיע חודשים כדי להכשיר את הקרקע להעברת סמכויות הממשל. הוא התייעץ עם פוליטיקאים איטלקים ואירופים, בכירים בממשל האמריקאי ונציגי הבנק המרכזי של איטליה, בניסיון לגבש ממשלה אלטרנטיבית אמינה, שתוכל להחליף בבוא העת את ממשלת ברלוסקוני. "זו העת להפגין אחריות מרבית, לא לסגור חשבונות ישנים או להטיח האשמות עקרות", אמר נפוליטנו בהודעה שבה בישר על מינויו של מונטי. לדברי אנדריאה סימונצ'יני, מרצה למשפט חוקתי באוניברסיטה של פירנצה, "נפוליטנו לא רק הכתיב את העיתוי לפתרון, אלא גם את התכנים, וזה העניין החריג פה". לדבריו, "למעשה, הוא בחר את מונטי ויצר את התנאים שבהם אי אפשר היה להתנגד למינוי". היום מדברים על ממשלת מונטי כעל "ממשלתו של הנשיא" שנתמכת בידי נפוליטנו ומדינות האיחוד האירופי, לא פחות מאשר בידי הפרלמנט האיטלקי, שהעניק לממשלת מונטי אמון גורף.

כפי שקורה לא פעם באיטליה, תהליכים צוברים מומנטום לאט, אולם השינוי קורה בבת אחת. ברלוסקוני נאחז חודשים בשלטון ללא בסיס תמיכה איתן, ומנע בכך כל אפשרות לחולל רפורמות כלכליות חיוניות, בשעה ששוקי העולם המשיכו להלום באיטליה. ההדק נסחט בשמונה בנובמבר, שעה שברלוסקוני איבד את הרוב בפרלמנט באותו יום שבו זינקו התשואות על איגרות חוב של איטליה לרמה שבה מדינות אחרות בגוש האירו נאלצו לבקש סיוע וחילוץ.

באותו ערב הגיע ברלוסקוני חפוי ראש לארמון הנשיאות להתייעצויות. עוזרים שנכחו בדיון אומרים שהאווירה היתה לבבית, אולם ההשלכות היו ברורות: ראש הממשלה, שכל השערוריות שנקשרו סביבו לא ערערו את מעמדו, הסכים לפנות את כסאו. נפוליטנו לא בזבז זמן. הוא שלף מיד את מונטי ממשרתו כנשיא אוניברסיטת בוקוני היוקרתית במילאנו ומינה אותו לסנאטור לכל ימי חייו. בכך הוא הפך אותו מאאוטסיידר מהאקדמיה לחבר פרלמנט לכל דבר. אין ספק שצעדו של נפוליטנו, שהחל את שבע שנות כהונתו ב-2006, התאפשר גם הודות לתמיכה העממית הרחבה שלה הוא זוכה בציבור, 80% לעומת 20% בלבד שניתנו בשבועות האחרונים לברלוסקוני. "תמיכה זו היתה תעודת הביטוח שלו, שכן בלעדיה ברלוסקוני היה אוכל אותו בלי מלח", אומר אוג'יאס.

באיטליה הפרועה של ברלוסקוני, שבה חייו האישיים של ראש הממשלה האפילו על תפקוד הממשלה, הצטייר נפוליטנו כאנטי-ברלוסקוני. לצד אשתו האלגנטית והצנועה קליאו, עורכת דין שנשא לאשה ב-1959, גילם נפוליטנו איטליה אחרת, המקפידה על ניקיון כפיים אזרחי.

החודש הכתירה המהדורה האיטלקית של כתב העת Wired את נפוליטנו לאיש השנה, על שהפגין "ערנות מפתיעה והשכיל להישאר מחובר למציאות". עם זאת, גם אחרי שברלוסקוני פינה את כסאו, רעיון החלפת ממשלתו בממשלה של טכנוקרטים לא היה מובן מאליו. הקואליציה של ראש הממשלה המתפטר היתה נחושה ללכת לבחירות מוקדמות, וחלק מחבריה מתחו ביקורת על רעיון הקמת ממשלת מונטי, ואף כינו אותו "הפיכה אנטי-דמוקרטית".

ואולם, בסדר העולמי החדש, שבו השווקים מכופפים תהליכים דמוקרטיים, התקשרו מנהיגי ארה"ב, צרפת וגרמניה לנפוליטנו והביעו את תמיכתם במנהיגותו, שהתפרשה כהעדפה שקטה של ממשלת מונטי על פני קיום בחירות מוקדמות.

שיחות אלה הראו גם עד כמה עלה מעמדו של נפוליטנו בשנים האחרונות של הקריירה הפוליטית שלו, ועד כמה השתנה העולם. בשעתו, עצם הרעיון שנשיא אמריקאי יטלפן לנפוליטנו הקומוניסט לשעבר, ואף יודה לו, לא היתה יכולה לעלות על הדעת. בשנותיו הראשונות בפוליטיקה, דבק נפוליטנו בקו הרשמי של המפלגה, עד כדי כך שאמר שהפלישה הסובייטית להונגריה ב-1956 "תרמה לשלום העולם". ואולם, ב-1969 עשה תפנית והצטרף לקבוצה של קומוניסטים איטלקים שהפנו עורף לקרמלין, בעקבות דיכוי האביב של פראג ב-1968 בידי השלטון הסובייטי.

בדומה לקומוניסטים רבים בעיר הולדתו נאפולי, השתייך הנשיא לאגף השמרני במפלגה הקומוניסטית, שהאמין שיש לנסות לבנות עולם טוב יותר באמצעות הממשלה, ולא בדרך של מהפכה. היום, נושאים האיטלקים את עיניהם אל נפוליטנו בתקווה שישכיל לייצב את הספינה, לצד מאמציה של ממשלת המומחים של מונטי, הניצבת מול האתגרים הקשים של שיקום כלכלתה המקרטעת של איטליה.

"אני מעריך את החיוניות ואת האומץ שלו, הייחודיים כל כך לאדם בגילו", אומר פאולו אולסופייף, איש עסקים בגמלאות, תוך כדי קריאת עיתון במסעדה בלבה של רומא. "הוא האיש היחיד המסוגל לרסן את חיות הטרף המשתוללות בקרקס הפרלמנט האיטלקי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו