בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היחסים בין הקוריאות תלויים במידת הצער של הדרום

פיונגיאנג איננה מרוצה מהתנחומים הרפים, לטענתה, של שכנתה הדרומית על מות מנהיגה קים ג'ונג-איל, וטוענת כי זה עלול להביא ל"תוצאות הרות אסון"

7תגובות

צפון קוריאה הודיעה היום (ראשון) כי עתיד היחסים בין שתי הקוריאות תלוי בגישתה של השכנה מדרום לנושא התנחומים על מותו של המנהיג קים ג'ונג-איל, שמת בשבוע שעבר, לאחר שהנהיג את צפון קוריאה במשך 17 שנה.

התגובה הרשמית הראשונה של פיונגיאנג הגיעה לאחר החלטת הדרום להביע רגשות צער בפני העם בצפון קוריאה, אולם לא לשלוח משלחת רשמית להלוויה שתתקיים ביום רביעי. לפי פיונגיאנג, איגרת התנחומים של סיאול אינה אלא נסיון "לפרק את אחדות העם".

המדינה הקומוניסטית מתחה ביקורת על ממשלת הדרום ש"ציננה את להט ביקורי הניחומים", זאת לפי הודעת סוכנות הידיעות הקוריאנית. "המכשולים שהם מציבים יגררו אחריהם תוצאות הרות אסון ליחסי הצפון והדרום", נאמר בהודעה. "האומה תבחן את מוסריות הממשל הדרום קוריאני ואת כנות דבריו בעניין שיפור יחסי הצפון והדרום".

אי–פי

משרד האיחוד של דרום קוריאה הוציא רישיונות מעבר לצפון קוריאה עבור נשותיו של הנשיא המנוח קים דאי-ג'ונג והיו"ר לשעבר של חברת יונדאי צ'ונג מונג-הון, אולם דחתה בקשות שהגיעו מגופים וקבוצות אחרים.

הסכסוך בין הקוריאות החל לפני 61 שנה, כאשר צפון קוריאה פלשה לדרום בניסיון לאחד את המדינה - מושבה יפאנית משוחררת שחולקה ב-1945 בין שתי המעצמות המנצחות במלחמת העולם השנייה, ארצות הברית וברית המועצות. מהלך זה הביא לפריצתה של מלחמת קוריאה.

הפולשים כמעט הצליחו לסלק מחצי האי את הכוחות הדרום קוריאניים והאמריקאיים החלשים. אך ארה"ב שלחה תגבורות, הלמה בצפוניים ופלשה עמוק לתוך צפון קוריאה. בסוף 1950, התערבה סין הקומוניסטית ו"צבא העם" הענק שלה אילץ את האמריקאים והדרום קוריאנים לסגת למרכז חצי האי, שם ניהלו הצדדים, בשנתיים הבאות, קרבות עקובים מדם על פיסות קרקע קטנות. הקרב הסתיים במבוי סתום ובשביתת נשק ביולי 1953: לא הסכם שלום, אלא מלחמה בהמתנה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו