בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בניגוד לשכנותיה, ברזיל לא ששה לחקור את עברה האפל

יותר מ-25 שנה לאחר נפילת הדיקטטורה ועל אף התנגדות הצבא, הקימה ברזיל ועדה שאמורה לחקור אנשי צבא שהיו מעורבים ברצח ועינויים. ואולם, מעטים מאמינים כי האשמים יועמדו לדין

תגובות

ברזיליה. לאחר שנים של מאבק עם ותיקי צבא, הקימו שלטונות ברזיל ועדה, שתפקידה יהיה לחקור את מקרי ההתעללות שנעשו בתקופת הדיקטטורה הצבאית הארוכה בברזיל. בעיני רבים, צעד זה הוא סימן לכך שהמדינה מוכנה כעת למלא תפקיד פעיל יותר נגד הפרת זכויות האדם בעולם. ואולם, שבועות לאחר שנשיאת ברזיל, דילמה רוסף, חתמה על החוקים להקמת הוועדה ועל חוק נוסף להבטחת חופש המידע, רבים במדינה לא בטוחים שהוועדה תמצא את האחראים למעשי העינויים בתקופת הדיקטטורה הצבאית. הם תוהים אם המדינה בשלה להתמודד עם פשעי העבר.

כצפוי, לא כולם מסכימים עם הקמת הוועדה. רוחות רפאים מתקופת הדיקטטורה, ששלטה במדינה מ-1964 עד 1985, החלו להתעורר. חילוקי הדיעות חושפים שברזיל, הדמוקרטיה הרביעית בגודלה בעולם, וכוח עולה בדרום אמריקה, עדיין מפגרת אחר שכנותיה בהעמדתם למשפט של בכירים על רציחות ועינויים. פדרו איבו מואזיה דה לימה, מראשי המשטר הצבאי בעבר מואשם בעינוי נחקרים בשנות ה-70. הוא כועס על הקמת הוועדה ופנה לבית המשפט כדי שיוציא צו שימנע ממנה להתחיל בעבודתה בינואר.

ביקורת חריפה מאוד נמתחה על הוועדה גם מצד חלק מקורבנות העינויים ומבני משפחותיהם של אלו שנרצחו בתקופת השלטון הצבאי. הם רואים את הוועדה כצעד סמלי בלבד, משום שהאחראים לעינויים ולמעשי הזוועה נהנים מחסינות בהתאם לחוק חנינה משנת 1979. "לוועדה הזו לא תביא לענישת הפושעים, כי לא ניתן להשיג זאת היום בברזיל", אומרת ססיליה קואימברה, פסיכולוגית העומדת בראש ארגון זכויות אדם. "לצערי, ברזיל מפגרת אחר מדינות אחרות באזור בנוגע להשלמה עם עברה".

ואכן, מדינות אחרות בדרום אמריקה, ובהן ארגנטינה, צ'ילה ואורוגואי, התמודדו בתקיפות הרבה יותר גדולה עם פשעי העבר של הדיקטטורות הצבאיות. קצינים רבים הועמדו בארגנטינה למשפט, כולל חורחה וידלה, הרודן לשעבר שנידון למאסר עולם. כמו כן, באוקטובר השנה, ביטל הקונגרס של אורוגואי את חוק החנינה, שהגן על קציני צבא מפני תביעה משפטית על מעשיהם בתקופת השלטון הצבאי במדינה בין השנים 1975-1983.

בברזיל, לעומת זאת, נשאר חוק החנינה בעינו על אף שבשנה שעברה פסק בית המשפט שהוא אינו תקף יותר. בית המשפט, שהוא חלק מארגון מדינות אמריקה, אימץ בכך הסכם אזורי לשמירה על זכויות האדם, שגם ברזיל חתמה עליו. אחדים מהמומחים לשמירה על זכויות האדם טוענים כי החוקים החדשים של ברזיל הם צעד חיובי, שננקט בעיקר בשל פסיקת בית המשפט הבין-אמריקאי. נוסף על כך, הם טוענים כי שאיפתה של ברזיל לעמוד בראש פרויקט כלל עולמי חדש שמטרתו להגדיל את מחויבות הממשלות ברחבי העולם לשאת באחריות בפני אזרחיהן תרמה גם היא לתקנות החדשות

"צבא ברזיל מסרב להכיר באחריותו להתעללויות", אומר פיטר קורנבלו, אנליסט בכיר ב"ארכיון הביטחוני הלאומי", ארגון אמריקאי העובד עם מסמכים שהסיווג הביטחוני שלהם הוסר. רבים בברזיל אינם מבינים מדוע משלים השלטון בברזיל עם ההתנגדות הזו. זאת בהתחשב בעובדה שהנשיאה רוסף עצמה היא לוחמת מחתרת מרקסיסטית לשעבר שנלכדה על ידי הצבא בגיל 22 ועונתה בשוקים חשמליים.

רוסף, בת 64 היום, אינה מרבה לדבר על העינויים שעברה, אך מדי פעם צצים פרטים חדשים, שמהם אפשר להבין את הסבל שהיא ועמיתיה עברו. תמונה מ-1970, שהתפרסמה לפני שנה, זעזעה ברזילאים רבים. בתמונה נראתה רוסף בדיון צבאי בריו דה ז'ניירו, כשהיא יושבת זקופה מול חוקרים במדים, שפניהם מכוסות כדי להסתיר את זהותם.

יתכן שהחוק החדש יאפשר גילויים נוספים על אותה תקופה, אולם אלה שממתינים לצדק עשרות שנים נותרו מאוכזבים מהססנותה של ברזיל ברדיפה אחר האחראים לפשעי הרודנות הצבאית. ויקטוריה גראבואיס, בת 68, שאביה, בעלה ואחיה נרצחו על ידי הצבא בשנות ה-70, מייחסת את ההססנות הזו לתרבות פוליטית שנוצרה עוד בתקופת העבדות וממשיכה להיות שמרנית. זאת על אף שבשנים האחרונות עומדים בראשה מנהיגים שנלחמו ברודנות.

הסבר אחר נובע אולי מההיקף הנמוך של הפשעים בהשוואה למדינות אחרות. קציני הצבא בברזיל הרגו כ-400 אנשים. מנגד, בארגנטינה לבדה, הגיע מספרם של הקורבנות לאלפים. חוק החנינה משנת 1979 התייחס גם לפשעים שבוצעו על ידי אנשי שמאל שהתנגדו למשטר, ובכך אפשר לגולים לשוב לברזיל. נוסף על כך, אף על פי שבברזיל לא הועמדו קצינים למשפט, פרויקט מיוחד תיעד שיטות עינויים ופרסם ב-1985 את ממצאיו בספר שהפך לרב מכר.

גלנדה מזארובה, מומחית למדעי המדינה שמשמשת כיועצת לחברי הוועדה, אמרה שהיא תעניק לקורבנות במה שעליה יוכלו לספר את סיפוריהם. ואולם, קציני צבא לשעבר, המוגנים עד היום על ידי חוק החנינה, מתכוננים לקרב משפטי קשה. "השתתפתי בזה באופן פעיל ואני גאה על כך", אמר מואזיה דה לימה. "לא היו עינויים, אפשר לומר שהחקירה היתה נמרצת, אבל בכל הנוגע לעינויים, הם מגזימים. על אף שהייתי מעורב באופן פעיל בחקירות, מעולם לא הרמתי יד על אף אחד", סיכם.

ההתנגדות לחקירה מושרשת עדיין עמוק בצבא הברזילאי. כשהנשיא הקודם, לואיש אינסיו לולה דה סילווה ניסה ב-2009 להקים ועדה דומה לזו שהוקמה, איימו ראשי הצבא, הצי וחיל האוויר ושר ההגנה להתפטר. בהתחשב בהיקף ההתנגדות, רבים חוששים שהוועדה, שאמורה להגיש את מסקנותיה תוך שנתיים, תיפול קורבן לזמן החולף כמו אלה שאחראים לפשעים. "כולם בשנות ה-80 לחייהם או שהם מתו", אומרת גראבויס.

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו