טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יהודי איסלנד מפולגים: האם להפוך לקהילה?

על אף שהם חיים באחת המדינות הנאורות בעולם, 100 היהודים בארץ הקרח והאש מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך: שנאת זרים נפוצה כאן, כולם מפחדים

תגובות

אפילו באחת הקהילות הקטנות בעולם - לא יותר ממאה איש - נראה שיהודים לא מסוגלים להסכים ביניהם. ובמקרה של איסלנד, העניין עקרוני ביותר: האם הם בכלל רוצים להיות מזוהים כיהודים?

מצד אחד, הכרה רשמית תזכה את היהודים המתגוררים באי הצפוני במימון ציבורי, דבר שיאפשר להם להקים בית כנסת וכיתות לימוד תורה, ולקבל מזון כשר בחגים. מצד שני, כפי שאומר מייק לוין, אמריקאי המשמש הדובר הלא רשמי של הקהילה הזערורית, כל העניין הוא פתח לצרות: "ראשית, יהיה עלינו לחתום על מסמך לאישור היהדות, ולא בטוח שכולם מעוניינים. בהמשך יהיה צורך למנות ראש קהילה".

לוין מוסיף כי ראש הקהילה יצטרך לשמש גם "גזבר" וגם נציג רשמי, למשל במקרה של משבר במזרח התיכון, כשהתקשורת תרצה לראיין מישהו".

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ועדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

ג'ודי מלץ

רוב האיסלנדים הם לותרנים, אולם בשנים האחרונות זכו דתות אחרות, ובהן האיסלאם והבודהיזם, בהכרה רשמית. מסיבה זאת שוקלים בימים אלה גם היהודים את האופציות העומדות בפניהם.

הסוגיה הפכה רלוונטית במיוחד לאחר שתנועת חב"ד שמה עינה על ארץ הגייזרים, הקרחונים והרי הגעש לפני כמה חודשים. באביב האחרון הגיע לבירה רייקיאוויק שליח מטעם התנועה, הרב ברל פוזנר, כדי לקיים סדר פסח. כיוון שלא ידע היכן למצוא את היהודים פרסם מודעה בעיתון מקומי שבה הזמין לסדר את כל יהודי איסלנד.

"זה היה הסדר הכשר הראשון שנערך אי פעם באיסלנד והגיעו יותר מ-50 איש", אומר פוזנר בגאווה. לאור ההצלחה חזר הרב לאי גם בראש השנה כדי לארגן תפילות וארוחות חג. "כינסנו כאן מניין ראשון מאז מלחמת העולם השנייה ועבור רבים זו היתה הפעם הראשונה שבה שמעו תקיעת שופר".

עם יהודי איסלנד נמנים אמריקאים, ישראלים, אוסטרלים, רוסים ודרום אמריקאים. רובם חיים כאן כתוצאה מנישואים למקומיים. לוין לדוגמה פגש את אשתו האיסלנדית בבית הספר למוזיקה בווינה. מאז 1986 הוא מנהל שירות הסעדה ומארגן מפגשים פעמיים-שלוש בשנה לציון החגים היהודיים.

מי שמסייעת ללוין היא הישראלית סיגל הר-משי, שגדלה באשקלון והגיעה אף היא לאיסלנד ב-1986. הר-משי באה כדי לעבוד בתעשיית הדגים, כפי שעשו רבים ממשוחררי צה"ל באותה תקופה. היא ואחותה פגשו במפעל את בעליהן לעתיד. למרות שאינה שומרת מצוות, הר-משי העובדת כטבחית במלון אומרת שקיבלה בברכה את אנשי חב"ד. "פירוש הדבר פחות עבודה למייק ולי", היא אומרת.

יהודים לא חוגגים את חג המולד?

לפני כעשר שנים, בפעם הראשונה בתולדותיה, פתחה איסלנד את שעריה למהגרים במספרים משמעותיים, בעיקר ממזרח אירופה ומדינות ערב. "זה נחמד לראות אנשים בעלי עיניים חומות", אומרת הר-משי בהומור. לדבריה, כיום היא מרגישה פחות יוצאת דופן במדינה שאימצה לה, וזאת על אף שלטענתה העוינות לישראל והתמיכה בפלסטינים נפוצות מאוד.

גלן ברקן הגיע לרייקיאוויק מלונג איילנד, ניו יורק, לפני כשבע שנים. הוא בעליו של קפה באבאלו, מקום מפגש אהוב על סטודנטים ואמנים ברייקיאוויק שמנת הדגל בו היא עוגת גבינה ניו יורקית. על מדף מוצבת חנוכייה ששלחה לו אמו ומסביבה מגוון סופגניות. בשיחה עם "הארץ" שהתקיימה לפני חנוכה, סיפר ברקן כי לקראת החג הוא מתכוון להוסיף לתפריט גם לביבות. לדבריו, בשנים שבהן הוא חי באיסלנד לא נתקל באנטישמיות. "האיסלנדים די בורים בכל הקשור ליהדות", הוא אומר, "רבים שואלים אותי ‘מה, אתם לא חוגגים את חג המולד? אתם לא מאמינים בישו'?". ברקן עקר לאיסלנד בעקבות בן זוגו, שלא הצליח לקבל אזרחות אמריקאית. השניים הם ככל הנראה הזוג החד-מיני הראשון באי שחציו יהודי וחציו נוצרי. "כומרית קראה בעברית את שבע הברכות מתחת לחופה שהוקמה באולם ו-200 איסלנדים צעקו ‘מזל טוב' ו'לחיים'. זה היה מחזה מוזר", הוא משחזר.

מי שרואה את הדברים קצת אחרת היא הופ קנוטסון, ותיקת היהודים באיסלנד ומי שמכונה בפי ברקן "האמא של הקהילה היהודית". קנוטסון לא חשה בנוח למשמע התואר. "אני יהודייה במוצאי בלבד", היא אומרת ומדגישה כי היא מעדיפה את הכינוי "שומרת הרשימה", כלומר רשימת היהודים.

ג'ודי מלץ

"ב-69' נסעתי לטיול באירופה, באתי לאיסלנד ל-24 שעות והתאהבתי. זה היה כמו לבוא לכוכב אחר. משום כך החלטתי לעבור לחיות כאן", היא מספרת. בניגוד לברקן, קנוטסון אינה מכחישה את תופעות האנטישמיות באיסלנד. "ברור שהן קיימות. שנאת הזרים נפוצה כאן", היא פוסקת.

כך לדוגמא לפני כמה שנים אירע מקרה שבו תיעד צוות צילום נער מתכונן לבר המצווה שלו. למחרת רוסס צלב קרס על הרכב המסחרי של הצוות. במקרה שאירע לאחרונה רוססה הכתובת "יהודים אינם רצויים כאן" על חלון הראווה של חנות אופניים במרכז רייקיאוויק.

"בורות היא חלק מהעניין במקרים האלה", אומרת קנוטסון ונזכרת כי לפני כמה שנים, כשביקש התיאטרון הלאומי של איסלנד להעלות מחדש את "כנר על הגג", נציגיו ביקשו להשתתף בסדר פסח כדי לראות "איך יהודים אמיתיים נראים". לעומת זאת, לוין מתייחס לתופעת שנאת הזרים בכל הרצינות, ומספר כי בכל פעם שהתבקש בשנים האחרונות להופיע לאירוע כנציג הקהילה היהודית, התעקש שיתלווה אליו שומר ראש.

את היהודים שמתגוררים מחוץ לרייקיאוויק אפשר למנות על יד אחת. גיא גוטרמן, שנולד וגדל בנס ציונה, חי עם אשתו האיסלנדית ובתם התינוקת בכפר דייגים קטן בקצה חצי האי המערבי, כשלוש שעות נסיעה מרייקיאוויק. אתר האינטרנט שהוא מפעיל משמש להזמנת סיורים באי לדוברי עברית.

זוג יהודי אחר באי הם ג'ייקוב ואנדריאה קספר, המתגוררים כ-50 ק"מ מדרום לחוג הקוטב. ילדיהם מדברים שלוש שפות: איסלנדית, אנגלית ועברית. אנדריאה, ילידת ישראל, מנסה לאסוף מידע על יהודי איסלנד לצורך מחקר, אך מספרת כי "אף אחד מהם לא מעוניין להשתתף. כולם כאן מפחדים".

ייתכן שהפחד מוצדק. לאיסלנד אין היסטוריה נעימה במיוחד כשמדובר ביהודים. בשנות ה-30, כשיהודים ניסו לברוח מגרמניה, איסלנד לא רק סירבה לפתוח בפניהם את שעריה אלא גם גירשה את אלה שהצליחו להגיע לאי. את הזיכרון הזה קשה למחוק אפילו כיום, כשהגברת הראשונה של איסלנד היא יהודייה וישראלית.

דורית מוסאייף נולדה בירושלים ונישאה לנשיא איסלנד אולפור רגנאר גרימסון ב-2003, לאחר מות אשתו הראשונה. היא אהודה ופופולרית בקרב האיסלנדים, אולם מעדיפה לשמור מרחק מהיהודים. "היא מעולם לא ניסתה ליצור אתנו קשר", מספר לוין. גם הר-משי מציינת כי מוסאייף לא מתייחסת להזמנות שנשלחות אליה לקראת אירועים או חגים.

אל שאלת הזהות של יהודי איסלנד קשורה כעת תנועת חב"ד. האם היא זו שתהפוך את הקבוצה הלא מאורגנת לקהילה של ממש? לרב פוזנר יש תוכניות בכיוון הזה, אולם בקרב היהודים הדעה הרווחת היא אמביוולנטיות. "הייתי רוצה שילדיי יכירו את היהדות", אומר לוין אך מבהיר כי אינו מאושר מהמהלך של התנועה החרדית, "נקבל מהם את מה שאפשר לקבל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות