בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוריה: ערימות אשפה ומחסור במזון בחומס

הגעתם של פקחי הליגה הערבית לסוריה בשבוע שעבר לא הביאה עמה הקלה לתושבי השכונות הנצורות בעיר חומס

תגובות

כתבת "הארץ" בארה"ב

וושינגטון. הגעתם של פקחי הליגה הערבית לסוריה בשבוע שעבר לא הביאה עמה הקלה לתושבי השכונות הנצורות בעיר חומס, בהן נוצר כעת משבר הומניטרי שמתווסף לחשש מירי מצד תומכי משטרו של בשאר אל-אסד. רשת סי-אן-אן דיווחה כי שיבוש האספקה לאזור והפסקת השירותים המוניציפליים מאלצים את תושבי העיר לתור אחר מוצרי מזון בסיסיים ולהתמודד עם הררי אשפה. במקביל, הוביל החשש מפני אנשיו של אסד לפתיחתן של מרפאות מאולתרות בבתים פרטיים.

"יש לנו רק אורז לאכול וגם זה לא כל יום", סיפרה אחת מתושבות העיר לכתב הרשת, "בשאר אסד הורג את הילדים שלנו. איזו מן ממשלה זו?", תהתה. בשכונות שהפכו למוקד ההתנגדות גובר הזעם על משטרו של אסד והתושבים יודעים כי כל יציאה מהבית עלולה להסתיים בפציעה או במוות. מחסומים שהקים הצבא מקשים על התנועה וקשיי האספקה הפכו את הדלק למצרך נדיר בחורף הקר של חומס. אלו שלא מצליחים לקנות דלק בשוק השחור בעיר נאלצים לכרות עצים להסקה.

מזור לא נמצא גם בבתי החולים העירוניים, שעשויים להפוך למלכודת מוות למפגינים הפצועים. פעילי אופוזיציה מספרים על ביקורים של נציגי המיליציות של אסד, שחוטפים פצועים או מוציאים אותם להורג בבית החולים. אלו שבוחרים לקבל טיפול במרפאות המאולתרות שבבתים הפרטיים אמנם חוששים פחות מאנשיו של אסד, אולם נמצאים בסכנה בשל רמת הטיפול שניתנת להם עקב מחסור בתרופות ובמכשור מתקדם. באחת המרפאות יש תרופות אך אין מכונות החייאה ומכונת רנטגן ושקיות מנות הדם נשמרות במקרר לצד מוצרי מזון. הרופאים מצדם חוששים לנקמה מצד המשטר ורבים מהם מעדיפים להסתיר את פניהם.

גם כבוד אחרון למתים הוא זכות שנמנעת ממתנגדי משטרו של אסד. החשש כי הלוויה גדולה עלולה להסתיים בטבח מוביל לכך שרק קרובי משפחה בודדים מלווים את ההרוגים.

אחד הקורבנות הבולטים של האלימות בחומס הוא בזיל אל-סעיד, נגר בן 24 שמאז פרוץ המהומות שימש צלם וידיאו ותיעד במשך חודשים את הדיכוי האכזרי של ההפגנות בעירו. אל-סעיד נורה ונהרג מאש צלפים ביום שלישי האחרון בעת שצילם מתקפה של כוחות הביטחון. "כל מי שמחזיק מצלמה הופך אוטומטית למטרה עבור הצלפים, והוא היה באזור הכי מסוכן", אמר חברו. סרטוני וידיאו של חובבים הפכו לנשק בולט מצד מתנגדי משטרו של אסד, שמטיל צנזורה קשה על אמצעי התקשורת הזרים. צילומיו של אל-סעיד ממוקדי הירי בשכונת באבא עמר שבחומס תיעדו את תנועת הכוחות של המשטר, מחסומים, צלפים על הגגות, קרבות והרס. "הוא בחר להיות צלם כי הוא היה אמיץ", הוסיף חברו של מי שכונה בפי המקומיים "עינה של האמת".

טלוויזיה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו