בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העם קם, ונרדם

שנה חלפה מאז ההפגנה הראשונה בתחריר, והמהפכה המצרית גוועת לא בגלל המחלוקות הפוליטיות - אלא בגלל העוני

18תגובות

"זוהי מדינה ללא שליט אמיתי, מדינה שבה החוק מוכה על ראשו באלת ברזל. מדינה שבה העם התעורר לפתע, ומיד נפלה עליו תרדמה. מדינה שחוללה מהפכה, ואחר כך הרגה אותה בלי לחוש בחטא. מדינה שבה האסור מותר, שאוכלת את המקולקל והיא מרוצה, שוחרת את הצביעות ומסכינה עם שודדים ורוצחים - זו מדינה שמגיע לה לחיות בחרפה שבה היא חיה עכשיו" - כך קונן בשבוע שעבר התסריטאי המצרי ווחיד חאמד, במאמר שפירסם ב"אל-מצרי אל-יום".

שנה חלפה מאז ההפגנה הענקית הראשונה בתחריר, ודבריו של חאמד מסכמים את תחושותיהם של מצרים רבים. חוסני מובארק אמנם סולק, אבל הקתרזיס מתמהמה. משפטו של הנשיא המודח נדחה שוב, את המדינה מנהל הצבא, "שהנהגתו אינה שונה מזו של השייח חוסני", כפי שכותב חאמד. "וכאילו אין די במחלוקות ובפילוגים בין חילוניים לדתיים, בין אחים מוסלמים לסלפים, בין דורשי אישור החוקה לפני הבחירות לתובעי דחייתה - עכשיו יש לנו מחלוקת בין הסיעות השונות בתוך תנועות המהפכה", מאבחן הפילוסוף החשוב חסן חנפי.

נדמה כי מצרים כלואה עדיין בשלב גלי הדף שבאים אחרי רעידת האדמה. הצבא פותר בעיות מן היד אל הפה, כמו בנייתן החפוזה של 6,000 דירות לעניים מתוך תקציב הביטחון, הקצאת קרקע לבניית לולים, או הבטחה להפחית את המכס על יבוא מכוניות. אלה אינם יכולים לספק את צורכי המדינה, הזקוקה לכסף. בעוד שהבורסה המצרית מגיעה לשפל חסר תקדים, מנסה הממשלה לגייס סיוע כספי מקרן המטבע הבינלאומית.

לפני כמה חודשים הורתה המועצה הצבאית העליונה שלא להגדיל את היקף חובותיה של מצרים, שעומדים על 32 מיליארד דולר, אבל המציאות חזקה מן ההצהרות. העלאת שכרם של עובדי המדינה ב-15%, הצורך להחזיר חובות לספקים ועצירת ההכנסות מתיירות מאלצים עכשיו את הממשלה לנהל מו"מ על הלוואה נוספת בסך שלושה מיליארד דולר, כשעדיין לא נאמר דבר על תוכניות להעסקת מיליוני מובטלים, או לחילוץ כשליש מן האזרחים מחיים מתחת לקו העוני.

העיתון "אל-אהראם", שנהפך השנה משופרה של הממשלה למגן המהפכה, מספר בלשון יבשה על מצב שירותי הבריאות במדינה, שאם לפני המהפכה היו בשפל מסוכן, עכשיו החולים "נאלצים לשכב על רצפת בית החולים ולהמתין לרופא". הוצאות הממשלה על טיפול רפואי צנחו בכ-50%, ואף שמספר הרופאים עלה ל-105 אלף, מספר החולים הגיע ב-2011 ל-54 מיליון לעומת 45 מיליון בשנה הקודמת.

הנתונים היבשים הללו אינם מצליחים לתאר את סבלם של מיליוני האזרחים הנאלצים לעמוד לפני הוועדות הרפואיות שיקבעו אם יקבלו טיפול רפואי על חשבון המדינה או שייאלצו ללוות כסף מבני משפחותיהם לשם כך. ועדות הבריאות מנפקות כ-5,000 אישורי טיפול בחודש בסכום של כ-200 מיליון לי"מ, אבל רצוי מאוד להצטייד במתווכים ובמעט בקשיש כדי לזכות באישור כזה. 200 מיליון לי"מ בודש הם סכום זעום לעומת צורכי הבריאות במדינה, שבה התגלתה אחרונה תופעה פוסט-טראומטית חדשה: אלימות של קורבנות שמוכנים לרצוח את תוקפיהם ולהציג לראווה את גוויותיהם.

הפער העצום בין הדיווחים על התקדמות המהלך הדמוקרטי, סיום השלב השני של הבחירות, ההבטחות לסיים בזמן את ניסוח החוקה והכתיבה הדעתנית על המבנה הפוליטי הרצוי, ובין הדיווחים חיי היום-יום העלובים של האזרחים, הוא הבעיה האמיתית המאיימת על מצרים. לא האחים המוסלמים, סלפים מול חילונים, וגם לא כיפוף הידיים בין הצבא לשוחרי הדמוקרטיה - למצרים אין דרך לממן את שלב יישום המהפכה - זהו האיום הגדול.

ב-מ-וו עם כיסוי

בראש חברת האחזקות הטורקית הענקית "בורוסאן" עומד אסים קוג'אביאיק, מאנשי העסקים הגדולים בטורקיה. האוליגרך, שנמנה עם אצולת הממון הטורקית, הוא מתנגד חריף של ראש הממשלה רג'פ טייפ ארדואן ולפני כמה שנים אף הזהיר, ש"אם מפלגת הצדק והפיתוח תזכה ביותר מ-50% בבחירות, המדינה תלך לאבדון". בשבוע שעבר נקלע לסערה ציבורית דווקא על רקע דתי.

בורוסאן היא יבואנית ב-מ-וו לטורקיה. במסגרת מסע השיווק שלה החליטה לממן תוכנית טלוויזיה בהנחיית נהגת המרוצים הטורקית ואלופת הגלישה בסנובורד, בורג'ו צ'טינקאיה. תמורת תוכנית ביקורת המכוניות היתה נהגת המרוצים אמורה לקבל 100 אלף יורו, וכן זכות להשתמש במשך שנה בשתי מכוניות מיני קופר. אבל שלושה חודשים אחרי תחילת שידורי התוכנית החליטה החברה לבטל את העסקה. הסיבה: המארחת השותפה של צ'טינקאיה בתוכנית הטלוויזיה היתה מרווה סנה קיליץ', עיתונאית בעיתון הפאן-איסלאמי "יני שאפאק", שהופיעה בתוכנית כשהיא עטויה בכיסוי ראש.

"ראינו את תמונותייך בעיתון, נוהגת במכונית המיני עם אשה שעוטה כיסוי ראש. זה יצר לנו בעיות תדמית ובהנהלה בגרמניה לא רוצים את זה", כתבה ההנהלה הטורקית לנהגת המרוצים. החסות בוטלה, התוכנית הוסרה והסערה החלה. בורוסאן מיהרה להבהיר, כי מדובר בקיצוצים ולא בהתנגדות לכיסוי ראש, אבל הנימוק לא שיכנע. לבורוסאן אין כמובן התנגדות שנשים עטויות ראש ירכשו את מכוניותיה - בתנאי שלא יבחנו אותן בטלוויזיה.

אי-פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו