בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבחירות באיווה

פריימריז או תוכנית ריאליטי?

עם המועמדים החלשים והשינויים בחוקי הבחירות, הבחירות המקדימות של מועמד המפלגה הרפובליקאית לנשיאות כבר לא יהיו קצרות והחלטיות כמו בעבר

7תגובות

במשך שנים, הרפובליקאים אהבו להפגיז חזק בתחילת הפריימריז עם שלל תשדירים ואירועי בחירות. גם אם ההצבעות במדינות השונות נמשכו עד אמצע הקיץ, כבר במארס היה ברור מי יהיה מועמדם. בשנת 2008, בעוד שבמחנה הדמוקרטי נמשך הקרב בין קלינטון לאובמה עד יוני, בצד הרפובליקאי הודיע מיט רומני, שהתמודד גם אז, על פרישתו כבר בתחילת פברואר וסלל סופית את הדרך לניצחונו של ג'ון מקיין.

הבחירות המקדימות במערכת הבחירות הנוכחית נראות נבזיות יותר. זאת, בין היתר, הודות להסרת המגבלות על פעילותם של ארגונים שאינם קשורים רשמית למועמד כזה או אחד. ארגונים אלה זכו "ועדי העל לפעילות הפוליטית". הם יכולים לגייס כל סכום שאפשרותם ולהתבטא בכל דרך (בעיקר שלילית) על יריביו של המועמד שהם תומכים בו.

השינוי שחל ב-2010 בשיטת ספירת הקולות צפוי גם להאריך את המרוץ לבית הלבן לאלה שיצליחו להחזיק מעמד מעבר להצבעה בניו-המפשיר בשבת. ב-36 מדינות, המנצח בפריימריז כבר לא יקבל אוטומטית את קולות כל הצירים אלא רק את החלק היחסי לו זכה, דבר מה שיקשה על המועמדים הרפובליקאים לגייס את 1,144 הצירים הדרושים להם כדי להפוך באוגוסט 2012 למועמד הרשמי של המפלגה לנשיאות.

סיבה נוספת שתקשה על הפריימריז היא איכות המתמודדים. עם כל הכעס כלפי ממשל אובמה והשינויים שקידם, המצביעים הרפובליקאים מתגלים כבררנים. רומני נתפס כאנמי, הפכפך ומורמוני מדי, רון פול קיצוני מדי במדיניות החוץ, ריק פרי התגלה כיהיר שלא עשה שיעורי בית, ויו"ר בית הנבחרים לשעבר, ניוט גינגריץ', נצלה שוב ושוב על בגידותיו.

רויטרס

בחירות 2012 בארה"ב - סיקור מיוחד

במקום לסמן את הכוכב הברור, חשפו 16 העימותים הטלוויזיוניים שקיימו המתמודדים הרפובליקאים את חולשתם ואת הפיצול העמוק בהנהגת המפלגה בין נציגי הממסד השמרני לבין נציגי תנועת "מסיבת התה". המרוץ הרפובליקאי דמה יותר לתוכנית ריאליטי, עם כוכבים לרגע והדחות מהירות. מישל בקמן זכתה באוגוסט במשאל איימס באיווה אך לפי הסקרים האחרונים עומדת לסיים אחרונה במדינה זו. פרי כיכב בסקרים עם כניסתו למרוץ רק בשביל להתרסק ברגע שפתח את הפה, ועוד לא הזכרנו את הרמן קיין.

במפלגה הרפובליקאית מודים שהפיצול אכן מורגש, אך מבטיחים כי בדומה לדמוקרטים של קיץ 2008, הם יתלכדו לאחר בחירת המועמד הרשמי בקיץ. אם זה יהיה רומני, האסטרטגים של המפלגה יוכלו לנסות לשווק אותו לציבור בצורה אטרקטיבית יותר. אך בחירתו של מועמד אחר, יכולה לפתוח פרק חדש בתוכנית הריאליטי, עם כניסה אפשרית של מועמדים עצמאיים - דונאלד טראמפ? שרה פיילין? מייקל בלומברג? העיקר שלא יהיה משעמם.

הפספוס הגדול של הרפובליקאים עד כה (מעבר למחסור במועמדות) הוא העדר הדיון הרציני באלטרנטיבות למדיניות אובמה. איך אפשר לנהל דיון רציני על מצע של ריק פרי, ששכח באחד העימותים את שמו של אחד המשרדים הפדרליים שהוא מציע לסגור, או על מדיניות החוץ של הרמן קיין שניסה במשך דקות ארוכות להיזכר מה עמדתו על המלחמה בלוב? המועמד שהעלה הצעות מעניינות גם במדיניות הפנים וגם בסוגיות החוץ, הוא מושל יוטה לשעבר ג'ון הנטסמן. אך הוא נמצא בתחתית הסקרים ולא משתתף כלל בכינוסים המפלגתיים באיווה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו