בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי 18 שנה, פוענח הרצח שהסעיר את בריטניה

שני גברים, גארי דובסון ודיוויד נוריס, הורשעו אתמול ברציחתו של הנער השחור סטיבן לורנס, שנדקר למוות בפרבר של לונדון לפני 18 שנה. המקרה נחשב לאחד ממקרי הרצח הלא מפוענחים המפורסמים במדינה. ראיות חדשות הובילו להרשעתם

8תגובות

שני גברים הורשעו אתמול בבריטניה ברציחתו של סטיבן לורנס, 18 שנים אחרי שכנופיית לבנים גזענית דקרה את הנער השחור למוות. המקרה, שנחשב לאחד ממקרי הרצח הלא מפוענחים הכי ידועים בבריטניה, עורר שאלות לגבי הגזענות במדינה.

שני הגברים, גארי דובסון, בן 36, ודיוויד נוריס, בן 35, הורשעו ברצח על ידי חבר שופטים בבית המשפט הפלילי בלונדון (אולד ביילי). הפסיקה הוקראה באולם בית המשפט השקט. דובסון הניע את ראשו לשלילה כששמע את הפסיקה. נוריס בהה באוויר. כשהובל בחזרה לתאו, הביט דובסון לעבר ספסל התקשורת והשופטים ואמר: "הרשעתם היום אדם חף מפשע ואני מקווה שתוכלו לחיות עם זה". אמו, פולין דובסון, יצאה בבכי מאולם המשפט ואמרה: "זה פשוט לא צודק. הוא לא הרג איש. הוא חף מפשע".

עשו לנו לייק וקבלו חדשות מהעולם ישירות לפייסבוק שלכם

רויטרס

סטיבן לורנס נדקר למוות לפני 18 שנה. דובסון ונוריס השתייכו לכנופיה של חמישה צעירים לבנים שהפכו לחשודי המשטרה שעות ספורות אחרי הרצח, אך הצליחו להימלט ממשפט בעקבות רשלנות של המשטרה ומשום שכמה עדי ראייה חששו לשתף פעולה עם רשויות החוק. ראיות מדעיות קשרו לאחרונה את השניים לרצח וחשפו כשקרית את טענתם שלא היו נוכחים בזירת הפשע. וידיאו שצולם בדירתו של דובסון ב-1994 מראה אותו ואת נוריס מתווכחים ומפנטזים על פעולות גזעניות נגד מיעוטים אתניים. שניהם השתמשו בביטוים גזעניים בוטים.

משפחתו של לורנס הגיבה לפסיקה בבכי, הפעם של הקלה. האם, דורין לורנס, מתחה ביקורת חריפה על חקירת הסקוטלנד יארד אחרי הרצח ב-1993. "אם המשטרה היתה עושה את עבודתה נאמנה הייתי מבלה את 18 השנים האחרונות באבל על בני ולא במאבק להביא את הורגיו לבית המשפט", אמרה. האב, נוויל לורנס, אמר כי " אני חש שמחה והקלה על כך ששניים מרוצחיו של בני הורשעו". לדבריו, הוא מודע לכך שבליל הרצח היו חמישה או שישה תוקפים והוא אינו מאמין שיוכל "לנוח עד שכולם יועמדו לדין".

מאבק שנמשך 18 שנה שניהלו הוריו של לורנס הוביל לחקירה ציבורית שחשפה את כשלי הסקוטלנד יארד והאשימה אותם בגזענות מוסדית שאיפשרה לרוצחים להימלט ממשפט. לורנס, שהיה בן 18, נרצח ב-22 באפריל 1993 בזמן שהוא וחבר חיכו לאוטובוס באלתהם בדרום-מזרח לונדון. הם הותקפו על ידי קבוצה של חמישה או שישה צעירים לבנים שצעקו: "מה, מה כושי?", ואז רצו לעברם. החבר, דויין ברוקס, סיפר לשופטים כי ביקש מלורנס לברוח וצעק אליו: "קום ורוץ, סטיב". אבל אז כבר היה לורנס לכוד בידי הקבוצה. התובע, מארק אליסון, אמר כי עדי ראייה סיפרו כי ראו "תנועות רגליים וידיים" כשלורנס הותקף. הוא נדקר פעמיים. לדברי אליסון, "לורנס היה כנראה על הרגליים כשפצעו אותו בפעם הראשונה, אך ייתכן שכבר היה שכוב על הארץ בזמן שנדקר בכתפו השמאלית".

אי-פי

הכנופיה ברחה והשאירה את לורנס למות על המדרכה. למרות המאמצים להצילו, מותו נקבע בחצות אותו היום. הסיבה למוות: איבוד דם עקב פצעי הדקירה. "הסיבה היחידה לתקיפה היתה צבע עורו", אמר אליסון. "הדרך שבה בוצעה התקיפה מעידה על כך שהקבוצה היתה קבוצת צעירים שפעלה והגיבה יחד. הם חלקו את אותה מוטיבציה גזעית".

המשגים שעשתה המשטרה בחקירתה הראשונה של הרצח היו כנראה כה חמורים, עד שרוצחיו של לורנס כלל לא הובאו למשפט. אולם ראיות חדשות נחשפו לאחרונה ומראות תמונה שונה בסיוע טכניקות חדשות, בהן בדיקת בגדי הקורבן ודגימות שנלקחו מהחשודים.

מדענים גילו כתם דם על צווארון המעיל של דובסון, שהוחרם בידי המשטרה אחרי הרצח. הסיכוי שהדם הוא דמו של אדם אחר ולא של לורנס הוא אחד למיליון. כמו כן, על המעיל נמצאו גם 16 סיבים מבגדיו של לורנס. על מכנסי הג'ינס שנמצאו בחדרו של נוריס נמצאו שתי שערות של לורנס. השניים טענו כי הראיות המדעיות נגדם אינן קבילות משום שהמשטרה לא שמרה באופן סטרילי את המוצגים ב-18 השנים האחרונות. השניים לא הביאו מומחה שעדותו תתמוך בטענתם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו