בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ז'אן ד'ארק על המוקד במרוץ לנשיאות צרפת

המועמדים סרקוזי ולה פן מאמצים את דמותה של הגיבורה הלאומית לצרכיהם; השבוע ציינו במדינה 600 שנה להולדתה

3תגובות

כשאירופה שקועה עמוק בבוץ המשבר הכלכלי, וכשהבחירות לנשיאות צרפת נושפות לו בעורף - החגיגות לציון 600 שנים להולדתה של ז'אן ד'ארק התאימו לנשיא הרפובליקה, ניקולא סרקוזי, כפי שאומרים הצרפתים, כמו כפפה ליד. השבוע הוא עלה לרגל לכפר הולדתה של הגיבורה הלאומית, הבתולה-הלוחמת-הקדושה, שהתלבשה בבגדי גברים והובילה גדודים בקרבות נגד האנגלים.

אין יותר מדי מה לראות בדומרמי לה-פוסל, הכפר הקטן במזרח צרפת ובו כ-200 תושבים למודי מצוקה כלכלית, לבד מהבית שבו נולדה הגיבורה. מבנה קטנטן עם גינה לא מטופחת, פסל שבור של הצעירה שהועלתה על המוקד בגיל 19, ומוזיאון קטן שבו אין להשיג כלל מזכרות כמו חולצת ז'אן ד'ארק או חרב על שמה.

אף על פי כן, סרקוזי ניצל את האירוע כדי להתרפק על העבר ולא להתמודד עם העתיד. זמן קצר אחרי הביקור בכפר - שם התקבל בידי תזמורת קטנה וקהל של כמה עשרות מבקרים - עצר גם בווקולור, הנקודה שממנה יצאה ד'ארק על פי המסורת למשימתה והובילה את הכתר הצרפתי לניצחון. "ז'אן אינה שייכת לשום מפלגה, לשום פלג ולשום קבוצה", אמר הנשיא בנאום שנשא במקום. אזור זה נחשב למעוז השמרני של המדינה, וסרקוזי, הצפוי להתמודד לכהונה נוספת במארס, מפגר בסקרים אחר מועמד המפלגה הסוציאליסטית, פרנסואה הולנד. נראה שהוא מבקש על כן לחזר אחר קולות מצביעים של החזית הלאומית הימנית-קיצונית, כפי שעשה במערכת הבחירות של 2007, ומעמיד לשם כך את ז'אן ד'ארק בחזית המערכה שלו.

רקס

סרקוזי אינו הראשון לעשות כן. מפלגת החזית הלאומית, הקוראת לשמר את זהותה "האמיתית" של צרפת אל מול הפולשים של ימינו, המהגרים, הפכה אותה כבר בשנות השמונים לסמל הגאווה והטוהר הגאלי, ומציינת מדי שנה את יום הולדתה. בהופעתו השבוע הקדים סרקוזי את החזית הלאומית במהלך. הוא התייחס ל"שורשיה הנוצריים" של צרפת והגדיר אותה כסמל ל"אחדות" המדינה, ואולם החזית הלאומית לא השתרכה מאחור. כמה ימים לאחר מכן, כבר ניסתה מנהיגת המפלגה, מארין לה פן, הצפויה להתמודד גם היא בבחירות לנשיאות, לנכס את הסמל בחזרה - בעצרת המונים שקיימה בשבת מול פסלה של הגיבורה בלב פאריס.

האירועים לכבוד יום הולדתה ה-600 מתקיימים השבוע אף שלא לגמרי ברור אם השישה בינואר הוא אכן תאריך לידתה, שכן הוא לא תועד בשום מקום רשמי. במשפט שבו הואשמה בכפירה ובכישוף, היא עצמה אמרה שאינה יודעת מתי בדיוק נולדה. כך או כך, הפכה מאז ז'אן ד'ארק לאחת הגיבורות המרכזיות בהיסטוריה של צרפת ולדמות מעוררת השראה.

הצעירה, שהיתה חזקה בנפשה לא פחות משהיתה חזקה בגופה, נדרה להישאר בתולה, לדבריה בשל הוראות שקיבלה מאלוהים. אף שגדלה כנערה כפרית שלא ידעה קרוא וכתוב, היתה פקחית דיה כדי לשכנע את הוריה שהיא שומעת קולות מהשמים הקוראים לה לעזוב את ביתה ולסייע לבן המלוכה להשיב לו את כיסאו. משהתייצבה לפניו, הצליחה לשכנע אותו לתת בידיה כסף, סוסים, נשק וחיילים, כדי לגרש מאדמת צרפת את הפולשים האנגלים. בהנהגתה הסירו כוחות בית המלוכה הצרפתי את המצור מהעיר אורלאן, וסללו את הדרך להכתרתו של שארל השביעי למלך בקתדרלה של ריימס. ד'ארק נשבתה כעבור זמן ונמכרה לאנגלים, נשפטה והורשעה. ב-1431 היא הועלתה על המוקד, והיא בת 19 בלבד.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

סיפורה לא אומץ מיד על ידי הצרפתים, ובמהלך השנים אף זכה לביקורת בפי מנהיגים ואישים רבים, בהם וולטר, שכינה אותה "כסילה חסרת מזל". עם זאת, בחלוף הזמן הפך למיתוס חוצה לבבות, ביתר שאת לאחר הכרזת הוותיקן עליה כקדושה ב-1920. במלחמת העולם השנייה הפכה למקור השראה ללוחמי המחתרת האנטי-נאצים ולאנשי משטר וישי כאחד. דמותה עיטרה שורות של מוצרים, בהם ליקרים, גבינות, וגם מים מינרלים, וסיפורה מילא ספרים, סרטים, אופרות, מופעי בלט וספרי קומיקס, ואף משחק פלייסטיישן.

אירועי יום הולדתה שיצוינו בשנת 2012 כולה, יכללו בין היתר מצעדים, הרצאות, קונצרטים, תחרויות אמנותיות, מופעים אור קוליים ועלייה לרגל למקום הולדתה וקבורתה. לא ברור אם שנת החגיגות תשפוך אור חדש על דמותה ותחשוף גם פן נשי באישיותה. מקומה כפמיניסטית שנוי במחלוקת כבר זמן רב. פמיניסטיות צרפתיות מעולם לא ראו בה אחת מהן, בניגוד לחברותיהן האנגלו-סקסוניות, שבעיניהן גילמה את שחרור האשה מכבלי הנישואים והאמהות.

לדברי קולט בון, היסטוריונית של ימי הביניים ומגדולי הביוגרפים שלה, ז'אן אכלה ושתתה מעט, היתה אנורקטית, לא היתה לה כלל וסת, היא סלדה ממגע גופני והיתה אחוזת חרדה מאונס. היא דחתה עם זאת על הסף הערכות כי היתה לסבית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו