ציוצים ראשונים מצפון קוריאה

הקרנת סרט רוסי ישן, מחסור בלוחות שנה וראיון נדיר עם בכיר באסיפה העממית. האם סוכנות אי-פי תוביל לפתיחת הדיקטטורה הסגורה בעולם?

מאיה לקר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מאיה לקר

שבועות ספורים אחרי מותו של קים ג'ונג-איל והעברת השלטון לבנו קים ג'ונג-און, פתחה בתחילת השבוע שעבר סוכנות הידיעות האמריקאית אי-פי, שדיווחיה מתפרסמים בכמעט 2,000 עיתונים בעולם, משרד קבוע ראשון בצפון קוריאה. זו הפעם הראשונה שבה תהיה נציגות מלאה של כלי תקשורת מערבי במדינה הקומוניסטית. מלבד העברת דיווחים, ראיונות וכתבות צבע מפיונגיאנג הבירה, החלה סוכנות הידיעות להפיץ גם את תצלומיו של הצלם הראשי של אי-פי באסיה, דיוויד גטנפלדר, שמבלה כעת יותר מזמנו במדינה. התצלומים של גטנפלדר מהימים האחרונים בפיונגיאנג נראים כאילו צולמו על סט של סרט, אך הפעם זה אינו סרט האימה בבימויו ובכיכובו של קים. התמונות דומות יותר לסרט מלנכולי על מדינה סובייטית, וקל מאוד לדמיין סצנות על הימים האחרונים שלפני נפילת מסך הברזל.

ובכל זאת, אף על פי שפתיחת המשרד מעוררת התרגשות באי-פי ובתקשורת בכלל, היא אינה מסמנת בהכרח נפילה קרובה של מסך ברזל נוסף. הצעד של סוכנות הידיעות מלווה גם בביקורת רבה: על העובדה שכתבי אי-פי יהיו נתונים לצנזורה, על האפשרות שישמשו כלי משחק בידי השלטון הצפון קוריאני ועל הסכמתם לחלוק משרד עם סוכנות הידיעות הצפון קוריאנית הרשמית.

ראש מחלקת החדשות הבינלאומיות באי-פי, ג'ון דניצבסקי, דוחה את הביקורת. דניצבסקי ביקר בשנה האחרונה חמש פעמים בבירת צפון קוריאה במסגרת המגעים להקמת המשרד, שמעסיק שני עיתונאים מקומיים, כמה אנשי צוות זרים ומנוהל על ידי ראש דסק קוריאה באי-פי, ג'ין ה. לי, שתחלק את זמנה בין סיאול לפיונגיאנג. בראיון טלפוני ל"הארץ" ממשרדו בניו יורק, שעות לאחר ששב מטקס פתיחת המשרד החגיגי, הוא אמר כי "מדובר באירוע משמח מאוד" והסביר את הסיבות שהובילו את סוכנות הידיעות למהלך השנוי במחלוקת.

סגן נשיא האסיפה העממית של צפון קוריאה (במרכז) עם בכירי אי-פיצילום: אי-פי

דניצבסקי הבהיר כי לא תהיה כל צנזורה על הדיווחים, אבל הודה שהגישה של העיתונאים מוגבלת בשלב זה - דבר שהוא מקווה שישתנה בחלוף הזמן. הכתבה הבלעדית הראשונה של אי-פי צפון קוריאה היתה ראיון עם בכיר באסיפה העממית של צפון קוריאה, יאנג יונג סופ, שבמהלכו מרגיע יאנג את המערב, מסביר שצפון קוריאה יציבה מאי פעם ומתאר את המנהיג הצעיר קים ג'ונג-און כאדם בעל ניסיון "שמוכן להנהיג את המדינה ולהמשיך את המסורת של הגנרל הדגול קים ג'ונג-איל". כתבות מסוג זה עשויות לאשש את החששות של המתנגדים, אבל דניצבסקי רואה בראיון הישג. "זה חריג בכל קנה מידה בכלל לראיין בכיר צפון קוריאני. נדיר שיש אפשרות לשאול אותם שאלות", אמר. "מבחינתי עדיף להיות במקום מאשר לא להיות במקום. אנחנו כמובן מקווים שככל שנהיה שם יותר זמן, כמו למשל בקובה, ההרגלים ישתנו ותהיה נורמליזיציה מסוימת".

דניצבסקי גם אינו מפחד להפוך לכלי שרת בידי השלטון, צינור העברת מידע שיאפשר לפיונגיאנג להפעיל לחץ על המערב כדי להשיג סיוע מממשלות זרות שאוכפות סנקציות נוקשות על צפון קוריאה. כך היה בשנות ה-90, כאשר המשטר התיר לעיתונאים זרים לסקר את הרעב במדינה. "כשאנחנו יכולים לספר את הסיפור ולהראותו, זה הדבר החשוב. מה שאנשים עושים עם המידע הזה אינו באחריותנו", אמר. "העבודה של העיתונאי היא לספר את הסיפור. בוודאי שאנו חוששים ממניפולציה, אבל נשתדל לפעול לפי הסטנדרטים שלנו".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הידיעות והפרשנויות אל הפייסבוק שלכם

באי-פי מקווים למרות הכל שחלק מהדיווחים שלהם ימצאו את דרכם בחזרה לאזרחי צפון קוריאה. לדברי דניצבסקי, "בהרבה מקומות אנו מסקרים את הנעשה בשביל שאר העולם ולא בשביל התושבים. אני בטוח שחלק מהמידע יגיע בחזרה לצפון קוריאה, אם באופן ישיר או דרך סין. "אני חושב שהנקודה העיקרית היא שזו באמת תחילת הדרך ואנחנו מאוד רוצים שזה יעבוד לאורך זמן. פתחנו חריץ בדלת".

בינתיים, לצד התמונות והכתבות, ממשיכה ג'ין ה. לי לעדכן את עוקביה בטוויטר ואת גולשי האתר המיוחד שהוקם לפרויקט צפון קוריאה באי-פי באמצעות ציוצים קצרים על חיי היומיום בפיונגיאנג המושלגת. שלט בכניסה למסעדה, סרט רוסי ישן בטלוויזיה, מחסור בלוחות שנה (שנאספו על ידי השלטונות בעקבות מות המנהיג). ציוצים ראשונים נשמעים דרך החריץ בדלת.

5 מתוך 5 |
כיכר מרכזית בפיונגיאנג. החיים שבים למסלולם חודש אחר מות המנהיג קים ג'ונג איל
1 מתוך 5 |
חיילים במסדר בטקס לזכר המנהיג ז'ונג איל
2 מתוך 5 |
אזרחים באים להניח זרים לזכר ז'ונג איל

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ