בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארה"ב כבר לא מחכה למהגרים ממקסיקו

גבול הצפון של מקסיקו ידע תקופות עמוסות יותר. מגמות ההגירה בתוך אמריקה הלטינית משתנות ורבים בוחרים לעבור לערים אחרות במולדתם במקום להסתכן במעבר המסוכן צפונה

4תגובות

כשתושביה הוותיקים של העיר סנטה מריה אטסומפה שבדרום מקסיקו מסתכלים על עיירתם, כל מה שהם רואים הם פרצופים חדשים: מקסיקאים צעירים העובדים בבניין ומורידים את השכר, ועסקים חדשים - חנויות, מסעדות ומועדוני חשפנות הצצים בכבישים שבעבר היו חשוכים ושקטים.

ההלם עשוי להישמע מוכר לאין ספור עיירות אמריקאיות הנאבקות בהגירה, אלא שבמקרה הזה מדובר בעיירה מקסיקאית שנוסדה עוד בטרם בא הכובש הספרדי לאזור, המתמלאת עתה במקסיקאים. זרם הבאים גורם ללא מעט פנים חמוצות. "לפני שאלה הגיעו הנה, היה שקט פה", אומר מרסלינו חוארס, בן 61 העוסק בקדרות בשוק המקומי. "הם מסבכים את החיים ולא מביאים שום תועלת". בכל רחבי מקסיקו ובחלק גדול מאמריקה הלטינית, נתיבי ההגירה הישנים משתנים. מי שעוזבים את בתיהם עושים זאת עכשיו למגוון גדול יותר של ארצות, וגם עוברים לערים אחרות בתוך מדינתם. התופעה מחוללת עימותים בין תושבים ותיקים לחדשים, מגבירה את הלחץ ליצור מקומות עבודה, ודוחפת את המדינות לשכתב את חוקי ההגירה שלהן, לעתים דווקא כדי לעודד את המגמה.

ארה"ב כבר איננה מוקד המשיכה שהיתה. מספר מעצרי המהגרים בגבול הדרום- מערבי ירד ב-2011 לשיעור הנמוך ביותר מאז 1972. הדבר מאשר את טענת המומחים כי ההגירה הלא חוקית, בעיקר ממקסיקו, נפסקה לעת עתה או שתם עידן ההגירה. ואולם, לא מדובר בשינוי בשיעור ההגירה, אלא בכיוון שלה. על פי מפקד האוכלוסין, עלה מספר המקסיקאים שהתגוררו ב-2011 מחוץ למקום הולדתם בכשני מיליון, לעומת מספרם לפני עשור. מומחים אומרים כי בשנים האחרונות זרם המהגרים ממדינות כגואטמלה, אל סלבדור ופרו מוסיף להתגבר, אלא שיעדם הנוכחי של המהגרים אינו היעד המקובל בעבר.

המקסיקאים, למשל, נמנעים יותר ויותר מלהגר לארה"ב ולאזור הגבול, וגם אינם עוברים לעיר הבירה ובוחרים בערים קטנות ובטוחות יותר דווקא, כמרידה, אואחקה וקרטרו. מומחים אף טוענים כי יותר מהגרים מגואטמלה מתיישבים במקסיקו לאחר שנים שבהן המדינה שימשה להם רק תחנת מעבר בדרכם צפונה. בדרום, כוח המשיכה של צ'ילה, ארגנטינה וברזיל מתחזק גם הוא. הארגון הבינלאומי להגירה מדווח כי אוכלוסיית הבוליביאנים בארגנטינה גדלה ב-48% מאז 2001 וכיום היא מונה כ-345 אלף נפש. תנועת ההגירה משנה את האזור והוא נראה פחות כמצפן המצביע צפונה, ויותר כגלגל עם חישורים: החל מילידי בוליביה המגדלים פפאיה בארגנטינה ועד הגילוי של הזמן האחרון על ניצול פועלים לא חוקיים בצ'ילה, ההגירה הפנימית בתוך אמריקה הלטינית נהפכה לאתגר והיא מפתיעה חלק זה של העולם, שתמיד התייחס לסוגיה במונחים של כמה אנשים עוברים לארה"ב. "זה כמו נהר המשנה את האפיק שלו", אומר גבינו קואה מונטאגודו, מושל אואחקה. "זה תהליך התפתחות בלתי נמנע".

ניו יורק טיימס

ההשפעה הגדולה ביותר מורגשת בעיירות הגדלות במהירות, בדומה לסנטה מריה אטסומפה, שבה אלפי כפריים עניים ביותר מבקשים למצוא את מזלם. במקרה של עיירה זו וסביבותיה, הגידול "היה מהיר, ברברי ואנרכי", כדברי חורחה ארננדס דיאס, סוציולוג באוניברסיטה האוטונומית בניטו חוארס באואחקה. ב-1990 התגוררו בעיירה 5,781 תושבים וכיום גרים בה כ-27 אלף בני אדם, על פי המפקד של 2010. האזור התמלא במבוך של דרכי עפר ללא מוצא, עסקים חדשים ואלפי בתים. התושבים סבורים כי העלייה המואצת באוכלוסיית האזור החלה ב-2006, כשהצטמצמו ההזדמנויות בארה"ב וגדלו הסכנות הכרוכות בחציית הגבול, נוכח האלימות של קרטלי הסמים והגברת השמירה על הגבול.

אזורי משיכה אחרים עוברים תהליך גדילה זהה. בשעה שאוכלוסיית מקסיקו סיטי מתייצבת וההגירה לארה"ב יורדת, אזורי החוף וחוצות הערים והעיירות מתרחבים. המהגרים הופכים את אמריקה הלטינית ליבשת עירונית יותר. כ-77% מאזרחי מקסיקו גרים היום באזורים עירוניים, ב-1980 שיעורם הגיע ל-66%. מגמות אלו מוזילות את השירותים לאוכלוסייה, ומקלים על הגישה לשירותים אלה, אומרים גורמים בממשלה.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ועדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

חבייר אספיריטו, נגר בן 36, שפתח נגריה באטסומפה לפני חודש, אומר שאין לו כל כוונה לנוע הלאה. העסקים סבירים, אבל הסיבות לרצונו להישאר במקום אינן רק כלכליות. הוא בא הנה עם אשתו ושני ילדיו, דבר נדיר אצל מהגרים החוצים את הגבול באופן בלתי חוקי לארה"ב, שנאלצים להיפרד ממשפחותיהם. שלא כמו אחיו הבכור, שעבר לארה"ב ובא לביקור לפני עשור, הוא נוסע הביתה לכפר שלו פעמיים בשנה, נסיעה הנמשכת שש שעות בלבד. ההגירה לעיר הביאה איתה גם אתגרים חדשים: שיעור העוני באטסומפה גבוה. במרחק רחוב אחד מהנגרייה של אספיריטו נפתח מרכז גמילה וגם מועדוני חשפניות המבטיחים "נערות יפות". גם הכלכלה בעיר עוברת שינוי, ולא תמיד לטובה. פועלי בניין אומרים שהתחרות הגוברת הפחיתה את השכר היומי שלהם מ-14 דולר ליום לפני חמש שנים, ל-11 דולר כיום.

אספיריטו רואה דווקא בחיוב את הירידה בהגירה לארה"ב. לדעתו, היא תוביל את המקסיקאים ללמוד, לעבוד ולאט לאט לבנות עסקים כאן במקום לחפש להם עתיד טוב יותר בארה"ב. כפי שנתיבי ההגירה החדשים מראים, תנועת בני אדם, בדומה לתנועת ההון, זורמת ועשויה להשתתנות. רבים מצעירי מקסיקו מהמרים כיום על השכלה. בזכותם יקבלו עבודות טובות יותר בבית בשנים הקרובות. אולם בינתיים, "שאיפותיהם גבוהות מההזדמנויות הנקרות לפניהם", אומר הדמוגרף דיוויד פיצג'רלד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו