בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארה"ב: המשפטים יצולמו, והמאיירים חוששים לפרנסתם

מדינות רבות בארה"ב מבטלות את "צו 53" האוסר על צילום והעברת שידורים מאולמות בתי המשפט, ובכך סותמות את הגולל על המאיירים הפועלים מ-1692

8תגובות

כשטוש מדגיש אחד בידו ואחר בפיו, ועל ברכיו בלוק ציור, התבונן לו צ'קמן (56) בבריון שישב מעברו השני של אולם המשפט ושרטט במהירות את המתרחש, לקראת שיא הדרמה בזמן מתן פסק הדין. צ'קמן, המשמש כמאייר בבתי משפט זה 30 שנה, עלול לאבד בקרוב את פרנסתו בעקבות מגמת ביטול האיסור על הכנסת מצלמות לדיונים, ההולכת ומתפשטת בארצות הברית.

עד לפני כשנה היה "צו 53", האוסר על צילום והעברת שידורים מאולמות בתי המשפט, תקף ב-14 מדינות, אך מאז כבר בוטל בשלוש מדינות. אנדי אוסטין, המאיירת זה 40 שנה את המשפטים הבולטים שהתנהלו בשיקגו, ציינה כי בתי המשפט הפדרליים עקשניים יותר בסירובם לאפשר למצלמות להיכנס לדיונים, אך בחלק מהמקרים נענים לדרישות התקשורת ופותחים את הדיונים. "אם בתי המשפט הפדרליים ייעתרו באופן גורף לבקשות לאפשר למצלמות להיכנס, זה יהיה הסוף שלנו", אמרה.

: אי-פי

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

ההיסטוריה הארוכה של המאיירים המשפטיים החלה כבר ב-1692, כאשר אחדים ממשפטי המכשפות שנערכו בסיילם, מסצ'וסטס, זכו לאיורים. מאז משמשים המאיירים עיניים לציבור ומאפשרים לו להציץ לנעשה במשפטים מתוקשרים. מדובר בשריד מהתקופה שבה איורים בעיתונים, בספרי לימוד ובספרי נסיעות היו האשנב היחיד לעולם. האיורים המוצלחים ביותר מבתי המשפט תלויים במוזיאונים או נמכרים לאספנים תמורת אלפי דולרים. "אנשים צריכים להתאבל על היעלמות צורת האמנות הזו", פסק ארט ליאן, מאייר ממרילנד, "הרי סרטי וידאו או תצלומי סטילס אינם מסוגלים, כמו המאיירים, לדחוס שעות ארוכות של דיונים לציור אחד שממצה את כל האירועים".

עבודת המאיירים כרוכה לעתים בשעות ארוכות של שעמום, שמופר רק אם מי מהדוברים או הנוכחים באולם פורץ בבכי או מתעלף. אוסטין סיפרה כי העיסוק באיורים משפטיים אינו אטרקטיבי בעבור אמנים בתחילת דרכם, כיוון שהם נדרשים להעביר את עבודתם לכלי התקשורת מיד בתום הדיונים, וכך לא מסוגלים להשקיע ביצירות. אחדים מהאמנים מציירים בפחם, בצבעי מים או בטושים מדגישים, אולם רובם מתחילים בשרטוט מהיר בעיפרון ובהמשך צובעים אותו. אוסטין סיפרה כי היא מתחילה ישירות בשרטוט באמצעות עפרונות צבעוניים. "אם אני חושבת יותר מדי אני הולכת לאיבוד", אמרה, "יש לי תגובות בטן ואני מעבירה אותן לעפרונות שלי".

האיורים עלולים לגרום לעתים לבעיות עם מושאי הציור. כך, עורך דין קירח עלול להופיע בהם כשראשו מלא שיער ושופט עב-בשר ייראה רזה מדי. המאיירת קרול רנו משיקגו סיפרה כי גורמים משפטיים שזוכים לאיורים מתלוננים בפניה על הדיוקנאות שלהם בזמן ההפסקות שבין הדיונים. "אומרים לי ‘היי, האף שלי גדול מדי', ולפעמים הם צודקים", צחקה רנו, "אנחנו באמת מציירים מהר מדי". רנו הביעה תקווה שאם מגמת הדלתיים הפתוחות תתרחב ותחרוץ את גורלם של המאיירים, עדיין יירשם ביקוש לאיורים בקרב עורכי דין שיבקשו לתלות את היצירות במשרדיהם. ליאן מתכנן להגדיל את הכנסותיו באמצעות מכירת איורים שלו ממשפטים היסטוריים באינטרנט, בהם האיורים ממשפטו של טימותי מקוויי, שביצע את הפיגוע בבניין הממשל הפדרלי באוקלהומה סיטי ב-1995 והוצא להורג ב-2001.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו