בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שובו של המלך

לאן נעלם היחס השלילי של הגרמנים למיליטריזם הפרוסי? בגרמניה מאמצים עכשיו בחום את "העריץ הנאור" פרידריך הגדול, מלך פרוסיה. באחרונה חגגו בהתלהבות 300 שנים להולדתו

15תגובות

זמן קצר לאחר שהמשלחת הרשמית הניחה זרי דפנה וצלב גדול מפרחים לבנים על קברו של פרידריך הגדול בפוטסדאם, שבשבוע שעבר ציינו בגרמניה 300 שנים להולדתו, הגיח פנסיונר בן 70 והציב תפוח אדמה על מצבת האבן האפורה.

"נולדתי בפוטסדאם וכך גם אבי, ואני מניח שקצת מהפרוסיות עדיין זורמת בעורקי", אומר האיש, מהנדס בגמלאות בשם הארי גינטר, בשעה שהוא עומד לפני קירותיו הצהובים של ארמון הקיץ המרהיב של פרידריך, סנסוסי, בבוקר צונן וערפילי שכיסה בשכבת שלג דקה את הדשא. גינטר שיבח את המידות הפרוסיות של פרידריך, בהן עבודה קשה, כנות וחסכנות.

תפוח האדמה, אחד מעשרות שהושאר במקום בידי מעריצים, הוא סמל מסורתי המהלל את תפקידו של פרידריך הגדול בהפצת גידולו של המזון הבסיסי ברחבי מדינתו. "פריץ הזקן הבטיח שהאיכרים יגדלו אותם", אומר גינטר, שהשתמש בכינוי החיבה הנפוץ של המלך. "חוץ מזה, הם מחזיקים מעמד זמן רב יותר מפרחים".

אי-אף-פי

בתקופה שבה האיחוד האירופי פונה לגרמנים בבקשה להנהגה וסיוע, פונה גרמניה למלך פרוסי שמת כבר לפני מאות שנים בניסיון להבין את עצמה טוב יותר. פרידריך השני (1712-1786) הוא דוגמה מובהקת למנהיג שבדמותו מתגלמת תמצית הסתירה שבמונח "עריצות נאורה".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

הוא בנה את שמו הטוב כמפקד צבאי, שימש מאוחר יותר השראה לנפוליאון, ויצא לכמה מלחמות גדולות נגד אימפריית בית הבסבורג, שהביאו לכיבוש שלזיה. מלחמת שבע השנים העקובה מדם, כמעט עלתה לו באובדן של שלזיה ואף של פרוסיה, אולם הוא הצליח לעמוד בפרץ מול קואליציה של צרפת, אוסטריה, סקסוניה, שוודיה ורוסיה. אחרי חלוקתה של פולין ב-1772, פרידריך לקח לידיו מדינה מפולגת וחלשה, והפך אותה למעצמה יבשתית.

מורשתו הוכתמה בידי הנאצים שהללו את מלחמותיו ותוקפנותו. ואולם, ככל שהשנים חולפות מאז מלחמת העולם השנייה, העניין בפרידריך הולך וגובר. לטוב או לרע, היחס השלילי כלפי המיליטריזם הפרוסי איבד הרבה מעוקצו בגרמניה, שמרשה לעצמה לשוב ולאמץ מחדש את המלך הפרוסי.

כאיש רנסאנס בעידן הנאורות, ניגן פרידריך בחליל והלחין סימפוניות. הוא היה פטרונם של אמנים רבים, התכתב עם הפילוסוף הצרפתי וולטר וכתב חיבורים פילוסופיים והיסטוריים. הוא הוביל את חייליו לשדה הקרב והנחה לא רק לשתול תפוחי אדמה, אלא גם עצי תות כדי להאכיל תולעי משי. ייצור המשי היה אמור להפוך את הממלכה המנוונת למעצמה כלכלית, אולם התוכנית הגדולה הסתיימה בקול ענות חלושה.

אם פרידריך הגדול היה חי היום, יכלו ימי בגרותו לזכות אותו בקלות במקום על ספות תוכניות האירוח, שבהן חושפים וידויים ומזילים דמעה. אביו, פרידריך וילהלם הראשון, הכה אותו ללא הפסקה. פעם, בשעה שפרידריך הצעיר ניסה לברוח, הורה אביו לעצרו והכריח אותו להסתכל כיצד מוציאים להורג את חברו, האנס הרמן פון קאטה, באשמת בגידה. על טיב חברותם של פרידריך ופון קאטה נפוצו שמועות והשערות שונות בנוגע לנטייתם המינית (פרידריך אמנם התחתן, אולם לא היו לו ילדים).

אין שום ספקות ביחס לחיבה שרחש פרידריך לכלביו. הוא ביקש להיקבר לצדם בארמון הקיץ, ו-11 ציוני דרך מראים היכן קבור כל אחד מהם בחצר הארמון המפואר, שנבנה בסגנון הרוקוקו. פרידריך התעניין מאוד בתכנון ובנייה, וסייע בהגדרת ברלין ופוטסדאם מבחינה ארכיטקטונית. הוא אף רשם שרטוטים משלו כדי לסייע בתכנון ארמון "סנסוסי". כמה מהמומחים להיסטוריה גרמנית מופתעים מגל תשומת הלב בחגיגות ה-300 של המלך. "בהתחלה לא העליתי בדעתי שתהיה התרחשות כה גדולה", אומר ההיסטוריון יורגן לו, "אבל כעת זה הזמן שבו אנו יכולים לבחון מחדש את פרידריך הגדול ללא דעות קדומות".

התערוכות, ובהן אחת המוקדשת לפרידריך ולתפוח האדמה שהובא מ"העולם החדש" לאירופה בידי הספרדים במאה ה-16, מתחרות על תשומת הלב הציבורית בעזרת הרצאות וכנסים. פרידריך לא היה הראשון שהביא את בשורת תפוחי האדמה לפרוסיה, אולם הוא פרסם הנחיות לקידום גידולם.

"בניגוד לדימויו, במציאות הוא לא היה מיטיבו הגדול של העם", אומרת מרינה הילמאייר, היסטוריונית לאמנות ואחת האוצרות בתערוכת תפוחי האדמה. "עם זאת, אני חושבת שדמותו רבת הפנים היא שמרתקת את האנשים יותר מדימוי הגיבור".

באחרונה הועלה מחזה חדש על חייו של פרידריך, ורומן על ידידותו עם וולטר פורסם זה עתה לצד כמה ספרי מחקר חדשים על אודותיו. קונצרטים מסורתיים המנגנים סימפוניות פרי עטו מתחרים בעיבודים חדשים של אותה מוזיקה פרי עבודתם של תקליטנים ומוזיקאים צעירים.

בטקס שנערך בשבוע שעבר בפוטסדאם התקיימה תהלוכה של מעריצים חבושי קסדות ובעלי שפמים מסתלסלים שאפיינו את האימפריה הגרמנית שירשה את פרוסיה. קבוצה אחרת, בלבוש טקסי מסורתי מהמאה ה-18, באה גם היא כדי לציין את האירוע. דירק גיסקה, בן 49, לבש כפפות לבנות לכבודו של פרידריך, חבר "הבונים החופשיים" כמותו, והשאיר שלושה ורדים על קברו. "אנחנו מחפשים אחר מודלים חדשים לחיקוי", הוא אומר. "בתקופה של שינויים גדולים עלינו לחפש אחרי ערכים".

הראלד אשהוף, בן 72, נכנס לדבריו. "אנחנו חייבים לחשוב גם על חולשותיו", הוא אומר. "פרידריך ניהל מלחמות בלתי צודקות שהסתיימו במותם של אלפים. יש ללמוד מההיסטוריה לחיות לא רק עם החיובי אלא גם עם השלילי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו