בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוריה בדרך להפוך לעיראק שנייה

האופי הדתי והעדתי שלובש המאבק בסוריה מעורר חשש שסוריה תתפרק, והמרי האזרחי יהפוך למלחמת אזרחים. אנשי אל-קאעדה כבר בודקים את השטח

9תגובות

בתמונות באתרי האופוזיציה הסורית נראים חיילי הצבא הסורי החופשי חוצים נחל המפריד בין סוריה לצפון לבנון, ועל גבם אזרחים שנפצעו בקרבות בסוריה. יעדם העיר טריפולי, מעוז של אזרחים סונים ופלסטינים, שבשטחה הוקם בית חולים מאולתר לטיפול בפצועי הצבא הסורי החופשי. כתב העיתון הלבנוני "אל-אחבאר", שביקר בעיר, מספר, כי בבית החולים, שחסרים בו אמצעים לניתוח ותרופות חיוניות, מטופלים פצועי הצבא העריקים בידי רופא וטרינר, שבא מסעודיה לסייע למהפכנים הסורים.

המרחק בין טריפולי לחומס הסורית, שבה התחולל בסוף השבוע טבח של יותר מ-300 בני אדם, הוא כ-80 ק"מ בכביש הראשי, אך בין שתי הערים נמצא אזור ואדי חאלד, ממש על הגבול, ואל הכפרים הקטנים שבו, שרובם מאוכלסים באזרחים סונים, בורחים אזרחים מחומס ובנותיה. רבים מהם מצטרפים לצבא הסורי החופשי, שהקים בצד הלבנוני בסיסים לוגיסטיים, מרכז קשר, ובעיקר בסיסי הברחה של נשק ותחמושת.

במשך עשרות שנים היה האזור הזה רחוק מהעין ומהלב של ממשלות לבנון. זה אחד המחוזות העניים והנחשלים, ועיקר עיסוק תושביו היה הברחת סחורות בין סוריה ללבנון. עכשיו משמשת מומחיותם, הכרתם את השטח ובעיקר את המעברים הנוחים לחציית הגבול, כנכס אסטרטגי של צבא סוריה החופשי. במקום מבריחי מכשירי טלוויזיה, מוצרי מזון וחלקי חילוף בימים כתיקונם, הם נהפכו לספקי הנשק ולמדריכים להברחת בני אדם מסוריה.

רויטרס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

גם המיליציה של בריוני המשטר, ה"שביחה", מכירה היטב את האזור. שהרי לפני המרי האזרחי התפרנסו רבים מהם מאותן הברחות בצד הסורי של הגבול. עכשיו הם פועלים בשירות הצבא הסורי, כשתפקידם למנוע את הברחת אנשי הצבא הסורי החופשי, למקש את מעברי הגבול ולפגוע במי שמנסה להבריח נשק.

ואולם, אזור ואדי חאלד בלבנון איננו רק שדה קרב בין מבריחים התומכים במשטר הסורי לבין מבריחים תומכי הצבא הסורי החופשי. לשטח ההפקר הזה, שאליו צבא לבנון אינו מגיע, נשאבים גם כוחות העלולים להסיט את המלחמה בסוריה לכיוונים חדשים. מדיווחי עיתונאים זרים ולבנונים מתברר, שגם פעילי אל-קאעדה רואים במלחמה בסוריה הזדמנות להקים בסיס פעולה חדש במדינה, שעד כה הקפידה להרחיקם משטחה. כך, למשל, הגיעו ללבנון פעילי אל-קאעדה מלוב ומעיראק, והם כבר עוסקים ב"סקירת השטח ובבחינת האפשרויות להתחיל לפעול נגד המשטר הסורי", כפי שדיווח כתב העיתון "אל-אחבאר". דיווחים אחרים מלמדים, שעל הגבול בין סוריה ללבנון פועלים עכשיו עשרות חברי ארגוני ג'יהאד לבנוניים, הגובים "תרומות" בעבור העברת סחורות ואנשים. מטיפים דתיים רדיקליים מוציאים פסקי הלכה בשביל חיילי צבא סוריה החופשי, ובכך מעניקים לפעולותיהם מעטה של מלחמת קודש.

גם גדודי הצבא הסורי החופשי מאמצים מאפיינים דתיים: למשל, היחידות נושאות שמות של גיבורים מתקופת ראשית האיסלאם. גיוס העריקים לצבא החופשי נשען גם על שכנוע דתי ועדתי, שהמסר העיקרי שלו הוא מלחמה ב"כופרים העלאווים", ששללו מהמדינה את דתה "האמיתית והנכונה" ודחקו הצדה את המאמינים הסונים.

האם תיהפך סוריה לבסיס פעולה חדש של אל-קאעדה, אחרי שנדחקה מעיראק? זה האיום שממנו חוששים לא רק במערב אלא גם בסוריה, ולא פחות מכך בלבנון, שבה עלולה להתפתח מערכה בין החיזבאללה ותומכיו לבין הרדיקלים הסונים.

ההתחשבנות הבין-עדתית האלימה בין הסונים, כ-70% מהאוכלוסייה, ובין העלאווים, ששיעורם כ-17% - מכניסה את 2.5 מיליון הנוצרים בסוריה, כ-10% מהאוכלוסייה, לדילמה קשה. רובם החליטו עד כה להמתין ולראות כיצד יתפתחו העניינים. לנגד עיניהם עומד האיום שהשמיע אסד באוזני ההנהגה הנוצרית לפני עשרה חודשים: "תתמכו בי, או שאנשיכם יסבלו". חלק ממנהיגיהם, כמו הארכיבישוף גריגוריוס השלישי, ראש העדה היוונית-קתולית, תומכים בקול בנשיא. אחרים ממעטים להשמיע את קולם וסופגים ביקורת מהאופוזיציה על שאינם מצטרפים למהלך המהפכני.

בין איומי אסד לביקורת של האופוזיציה, חרדים הנוצרים מהאפשרות שסוריה תיהפך לבסוף למדינה מוסלמית סונית רדיקלית, שתבוא אתם חשבון גם על כך שתמכו באסד וגם על שלא הצטרפו למרי.

אסד, כמו סדאם חוסיין בעיראק, מציג את עצמו כמי שרק הוא יכול למנוע את התפרקות סוריה לחבלים ואת הפיכת המרי האזרחי למלחמת אזרחים. החרדה מהאפשרות שסוריה תיהפך לדגם שני של עיראק אינה זרה גם לחברות האו"ם, המתווכחות על הדרך להגיב על הנעשה בסוריה. כשעל כפות המאזניים מונח הסיכוי הקלוש לכינון דמוקרטיה, מול הסכנה של מלחמת עדות, אין ממהרים להפיל את בשאר אל-אסד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו