שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שיתוק מועצת הביטחון העלה מן האוב תוכניות לרפורמה

הווטו שהטילו רוסיה וסין על החלטת הגינוי לסוריה, עוררו עניין מחודש בתוכניות עבר לרענון הרכב המועצה המושתת על הסדר מסוף מלחמת העולם השנייה

ניו יורק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניו יורק

האכזבה והתסכול מהשיתוק שכפו רוסיה וסין על מועצת הביטחון על ידי הווטו שהטילו בשבת נגד החלטה המגנה את טבח האזרחים בסוריה עוררו עניין מחודש בתוכניות לרפורמה בהרכב מועצת הביטחון, המתגלגלות במסדרונות האו"ם מזה שנים רבות. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, המקובל כמייצג נאמן של הלכי הרוח בקרב החברות, הגדיר את המהלך הרוסי-סיני כ"חותר תחת מעמדם ומערער את תפקידם של הארגון העולמי והקהילה הבינלאומית". תגובה בוטה זו התפרשה כאיתות לנציגי מדינות מרכזיות ומשפיעות, כי הגיעה העת לחדש את היוזמות שנידונו בשנים קודמות במטרה לעדכן את מתכונת מועצת הביטחון; להרחיב את הרכבה ולהתאים את יצוגה למאזן הכוחות העולמי הנוכחי.

הרכב מועצת הביטחון - הזרוע האופרטיבית של הארגון העולמי, והמסגרת היחידה המוסמכת לאכוף את החלטותיה בכוח, הורחב בפעם האחרונה ב-,1963 כשמספר החברות בה הוגדל מ-11 ל-15. באותו עת עמד מספר החברות באו"ם על 113 לעומת המספר הנוכחי העומד על 193.

דוגמה בולטת להתעלמות מהשינויים שחלו בעשורים האחרונים במפת המעצמות הגדולות היא הרכב המועדון האקסקלוסיבי של חמש החברות הקבועות במועצה שלהן נתונה זכות הווטו. הרכב זה נקבע עם כינונו של הארגון העולמי ונועד לבטא באופן מוצהר את ניצחונן של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה לעומת תבוסתן של גרמניה ויפאן שמודרו מההרכב, אך הפכו בינתיים למעצמות חשובות וחברות מרכזיות ומובילות בארגון העולמי.

מועצת הביטחון של האו"ם בעת הדיון על סוריהצילום: רויטרס

תוכניות שונות לשינויים בהרכב המועצה הועלו בשנים האחרונות - שתיים מהן נידונו בעבר באופן רציני, ואחת מהן אף קיבלה גושפנקה והסכמה של ועדה מיוחדת. בעצרת השנתית ה-60 של האו"ם ב-2005 היא כמעט והועלתה להצבעה שנדחתה ברגע האחרון. לפי ההצעה, שגובשה בזמנו על ידי קבוצת מדינות שכללה את ברזיל, יפאן, הודו ובריטניה, מספר החברות במועצת הבטחון אמור היה לגדול מ-15 ל-24 ומספר החברות הקבועות מ-5 ל-11. כמו כן הוצע שתקופת החברות הבלתי קבועה במועצה תוארך לחמש שנים במקום שנתיים כיום. שש החברות החדשות היו אמורות להיבחר על פי המפתח הבא: שתיים מאסיה, שתיים מאפריקה, אחת מאירופה ואחת מהאמריקות.

ה"עוקץ" בתוכנית הרפורמה היה שזכות הווטו לא תינתן לשש המדינות קבועות החדשות אלא תישמר כזכותן הבלעדית של חמש המעצמות שמחזיקות בזכות ב-65 השנים האחרונות - ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת.

מה שגרם לגניזת התוכנית היו חילוקי הדעות החריפים שהתגלעו בקרב מדינות מרכזיות שנחשבו מועמדות למושב קבוע. סין הביעה התנגדותה למתן מושב קבוע ליפן; ארגנטינה ערערה על מועמדותה של ברזיל; פקיסטאן פעלה נגד מועמדותה של הודו; וארה"ב החמיצה פנים למועמדותה של גרמניה, כיוון שבממשל לא אהבו את הקנצלר שרדר. במקביל, ארצות אפריקאיות הגישו תוכנית רפורמה משלהן שכללה בעיקר הרחבת חלקן במועצת הביטחון.

ההצבעה בעד ההחלטה (השגריר הרוסי במרכז)צילום: אי–פי

בכל אופן, על אף תוכניות העבר והחידלון שהוכיחה המועצה בנושא הסורי, הסיכויים שתקודם רפורמה בהרכב המועצה הם קלושים ביותר, בעיקר בשל התנגדותן המשותפת של שתי החברות שעמדו בלב המשבר הנוכחי - ארה"ב ורוסיה.

מלבד העימות הבין-מעצמתי סביב הגינוי לסוריה, העדרה של מועצת הביטחון מתחום הטיפול במשברים - תחום שעליו היא מופקדת מטבע הגדרת פעילותה, נחשף בשנה האחרונה במספר אירועים. היוזמות החדשות "למסלול עוקף למועצת הביטחון" בנושא הסורי, כבר יושמו באופן דומה גם באמברגו הנפט על איראן.

המהלך התקיף של האיחוד האירופי, שהחליט להטיל אמברגו נפט על איראן התקבל כעקיפה מוצהרת ובוטה של מועצת הביטחון, וחשפה את המסגרת הסמכותית של האו"ם כמשותקת, בגין התעקשותן המתמשכת של רוסיה וסין נגד כל יוזמה אופרטיבית מול איראן.

דיפלומט אירופי בכיר היטיב לתאר את המצב כשאמר ש"תוצאות המהפכה בלוב נזקפות לזכות ברית נאט"ו, בסוריה המדממת נוכחים שליחי ופקחי הליגה הערבית ומול איראן הסרבנית פועל האיחוד האירופי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ