בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

וניו יורק צהלה ושמחה, מבן גוריון ועד לג'איינטס

בעבר נערכו מצעדים לגיבורים פוליטיים, היום מצעד ה"טיקר-טייפ" מוקדש לקבוצות ספורט. כמעט מיליון אוהדים משולהבים חגגו את הניצחון בסופרבול

תגובות

הצעקות, הזעקות, השריקות, והחצוצרות של כמעט מיליון אוהדים משולהבים הדהדו אתמול בין גורדי השחקים הניצבים לאורך רחובותיו הצרים של דאונטאון מנהטן ויחד יצרו תרועה רמה שקשה להגזים בתיאור עצמתה. ככה ייעשה לכל קבוצות הספורט שניו יורק חפצה ביקרן, ואתמול הייתה זו קבוצת הפוטבול הג'איינטס, שניצחה ביום ראשון בערב בסופרבול והביאה גם גביע וגם כבוד לתפוח הגדול.

צעדים ספורים מכיכר זוקוטי, שם נולדה תנועת "לכבוש את וול סטריט", ומטרים בלבד מ"גראונד זירו" של מגדלי התאומים שאינם, הניו יורקרים הרימו אתמול מסיבה כפי שרק הם יודעים. זה לא היה אירוע מאופק ופיינשמקרי, כיאה לתושבי מנהטן האנינים והשבעים, אלא בעיקר התפרצות בלתי מבוקרת של שמחה אמיתית מצד תושבי הברונקס, ברוקלין, קווינס וגם ניו ג'רזי, שנהרו לעיר כדי להודות לג'איינטס, שסיפקו להם רגעים נדירים של אושר והתרגשות באמצע חייהם הקשים והאפורים.

זהו מצעד ה"טיקר-טייפ" המסורתי הקרוי על שם פיסת הנייר הצרה שהייתה יוצאת מה"פסנוע", ממכונת הטלגרף שדיווחה על התנודות בבורסה ושכבר מזמן הוחלפה על ידי הטלוויזיות והצגים הדיגיטליים. היום משתמשים בגלילי נייר טואלט, בפיסות נייר גרוס ובאלפי ניירות פוליו שנזרקות ממשרדי הבנקים וחברות ההשקעה השוכנות בקומות הגבוהות גורדי השחקים, ואלה האחרונים גררו אתמול בדיחות על כך ששוב חברות הפיננסים מנסות להיפטר ממסמכיהם המרשיעים , כפי שעשו במשבר הגדול בשנת 2008.

ניו יורק חוגגת

מצעד ה"טיקר טייפ" הראשון היה בשנת 1886, כשפרצה חגיגה ספונטנית ברחובות העיר לכבוד פתיחת גשר החירות, והפכה למסורת שהגיעה לשיאה בשנות ה-50 אך החלה לדעוך לאחר רצח קנדי ב-1963 - ובשנים האחרונות היא מוקדשת בעיקר לקבוצות ספורט הזוכות באליפות.

בעבר נערכו מצעדים לגיבורים אמריקאים כמו הנשיא והחוקר טדי רוזוולט או הגנרל דאגלס מקארתור, לאחר שפוטר על ידי הנשיא הרי טרומן, וגם לכל מיני נשיאים וראשי ממשלה מהפיליפינים וממקסיקו, מאורוגוואי ומאיטליה, שאיש היום לא זוכר את שמם וגם, אוי לבושה, למרשל פטן שהפך ברבות הימים למנהיג מדינת וישי הפרו-נאצית. אלברט איינשטיין הוא המדען היחיד שזכה לכבוד המלכים הזה, במצעד שנערך לכבודו ב-1921, וגם דוד בן גוריון, שב-9 למאי 1951 היה גיבור גדול בעיר היהודית הגדולה בעולם. האחרונים שזכו לתרועות ההמונים במצעד "טיקר-טייפ" היו קבוצת הבייסבול של היאנקיז, לאחר שזכו באליפותבשנת 2009.

לאורך החלק הדרומי של רחוב ברודווי, באיזור שזכה לכינוי "קניון הגיבורים" - בשל צרותו ולכבוד האישים שזכו בו למצעדים – ניצבו אתמול זה לצד זה ברוקרים מהבורסה, חסידים מברוקלין, פועלים שחורים מהברונקס ומובטלים מניו ג'רזי שמעבר לנהר, אבל בעיקר מאות אלפי צעירים וצעירות שרובם ברחו מיום לימודים בבית ספר כדי לעשות שמח ולהשתתף בחגיגה ההיסטורית. בזמן ההמתנה הם השתעשעו בזריקת גלילי נייר טואלט אחד על השני ועל אוטובוס שנשא את דיוקנו של הכדורגלן דייוויד בקהאם בפרסומת לתחתונים, או במחאות נמרצות נגד בחור אמיץ ואולי מעט טיפש שהעז ללבוש את החולצה הלבנה-ירוקה של הג'טס, היריבה העירונית השנואה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות אל הפייסבוק שלכם

אחר כך גברה ההתרגשות כשאופנועני המשטרה הראשונים הגיחו, ואחריהם תזמורות צועדות של המשטרה ומכבי האש, ואחריהן השחקנים הפחות מוכרים והפחות נערצים, יחד עם אוטובוסים מלאים בקרובי משפחה יחד עם פוליטיקאים ופרוטקציונרים מן המניין.

התרועות הגיעו לקרשנדו אמיתי כשהופיע "המוח" של הקבוצה, הקוורטרבק איליי מנינג, מי שניווט את הג'איינטס לניצחון בסופרבול: הוא זכה לקריאות אקסטטיות של אהבה והערצה שאולי הקיסרים היו שומעים כמותן כשחלפו ברחובותיה של רומא. מחיאות כפיים, יש לציין, לא היו שם, כי תוך כדי הזעקות והתרועות איש לא שכח להרים את הטלפון הסלולרי אל על כדי להנציח את הרגע הדרמטי.

אחר כך, כשהמצעד הסתיים והקבוצה המשיכה לבית העירייה כדי לזכות במפתח העיר מטעם ראש העיריה מייקל בלומברג, עשרות אלפי תושבים ותיירים הסתובבו ברחובות הסמוכים בחיפוש נואש אחרי תחנות סאבווי, שרובן נסגרו לרגל האירוע.

המראה המבולבל והמפוחד על פניהם לא יכל שלא להזכיר, להבדיל אלף אלפי הבדלות, את פליטי המגדלים שנסו על נפשם בדיוק באותו המקום ובאותם רחובות ב-11 לספטמבר 2001. כך הסתיימה החגיגה, בתווך בין שמחה לטרגדיה, והחיים שבו אל מסלולם התקין, ככל שיש דבר כזה בעיר כמו ניו יורק.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו