בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פולין פועלת להקשות על השבת רכוש יהודי קהילתי

ורשה צפויה להעביר את הטיפול בנושא מוועדות ציבוריות להכרעת בתי המשפט; חקיקה בעניין אמורה לעבור בבית הנבחרים הפולני במארס

18תגובות

שלטונות פולין החליטו לשנות מן היסוד את הליכי החזרת הרכוש היהודי הקהילתי ולהעביר את הטיפול בנושא מוועדות ציבוריות משותפות לממשלה ולקהילה, להכרעת בתי המשפט. הממשל עושה מאמצים להגיע בעניין זה להסכמה הדדית ולחתימת הסכמים שימנעו חקיקה בכפייה, אך נוכח התנגדות נמרצת של הקהילה היהודית – ושל ארבע כנסיות לא-קתוליות שהשינוי המוצע נוגע גם בהן - אין סיכוי כי הדבר יעלה יפה. אף שנציגי הקהילה היהודית רואים בשינוי המוצע הרעה משמעותית לעומת המצב הקיים, כמעט ודאי שבית הנבחרים בוורשה ידון בשינויים המוצעים ויאשר חקיקה מתאימה כבר בחודש מארס.

יו"ר הקהילה היהודית בפולין, פיוֹטר קאדלצ'יק, שהוזמן להתייעצויות עם שר המינהל והמחשוב המטפל בנושא מטעם השלטונות הסביר לבן שיחו, כי ההסדר המוצע אינו מקובל על המוסדות היהודיים בפולין וכי הקהילה לא תחתום על הסכם שהיה מונע חקיקה בכפייה.

ועדות הרכוש הציבוריות פעלו מאז שנת 1997, בדרך כלל ביעילות רבה, והשיבו לקהילות יהודיות ברחבי המדינה קרוב לאלפיים נכסים שהוחרמו על ידי הנאצים ועל ידי השלטונות הקומוניסטים, אחדים מהם בעלי ערך רב. בטיפול נותרו עוד כשלושת אלפים תביעות.
על פי ההסדר החדש ניתן יהיו לתבוע את החזרת הרכוש אך ורק באמצעות בתי המשפט.

רויטרס

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות אליכם

זו דרך מיגעת מאוד, שהרי טחנות הצדק טוחנות כאן באיטיות רבה – וגם סבוכה מאוד כיוון שהמשפטנים ידרשו בוודאי הוכחה של רישום בספרי האחוזה שלרוב נשרפו בתקופת השואה, ואולי גם עדויות של אנשים שמזמן אינם עוד בחיים. יהיה זה גם הליך יקר מאוד כי הקהילה התובעת תחויב להפקיד ערבות של שלושה אחוזים מערך הרכוש הנתבע. במקרה של דחיית התביעה תועבר הערבות לאוצר המדינה.

פרשנים רבים קושרים את היוזמה החקיקתית החדשה במתח מסוים שנוצר בין פולין לבין חלק מהארגונים היהודיים בתפוצות, ובעיקר בארה"ב. פולין נמנית עם המדינות המעטות שלא שלמו כל פיצוי על הרכוש היהודי הפרטי שאבד בתקופת השואה או עבר לבעלות המדינה בתום מלחמת העולם השנייה, ושערכו נאמד במיליארדי דולרים. בעבר ניתנו הבטחות לפצות חלקית את היורשים, אך הן לא קוימו מעולם. לא נשאו פרי גם שיחותיו של שר החוץ אביגדור ליברמן שביקר החודש בוורשה והעלה את הנושא באזני שר החוץ הפולני. באורח לא רשמי מעלים הדיפלומטים הפולנים בעולם את האפשרות של הגשת תביעות פרטיות לבתי המשפט – כפי שזה מחייב אזרחים פולניים שאינם יהודים. במקרים מסוימים זכו התובעים בהחזרת נכסים בעלי ערך רב.

אחדים מבני שיחנו העלו נימוק נוסף האמור להצדיק את ביטולן של ועדות רכוש ציבוריות: מאז הפלת המשטר הקומוניסטי בשנת 1989 פעלה בפולין ועדת רכוש משותפת לממשלה ולכנסיה הקתולית. מטרתה הייתה להשיב לכנסייה את הרכוש שהוחרם לה על ידי הנאצים ולאחר מכן גם על ידי המשטר הקומוניסטי. הממשלה דאז החליטה על הקמת וועדה שתחסוך מהממסד הכנסייתי את הדרך המייגעת של התדיינות משפטית. בירורים שנעשו אשתקד הוכיחו כי הכנסייה הקתולית זכתה – לעתים בדרך של מרמה ושל מתן שוחד – בנתח רכוש גדול בהרבה מאשר היה לה אי-פעם בעבר. אחד מחברי הוועדה שייצג את האינטרסים של הכנסים נתגלה כאיש שרותי הביטחון הקומוניסטיים לשעבר, נעצר וצפוי לעמוד לדין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו