בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתחממים לאור השנאה

בקור המקפיא של אזורי הספר ההונגרי לא ממש מתעניינים בבעיות הפוליטיות של המדינה. הכפריים, שמתמודדים עם עוני מחפיר ואבטלה, מקצינים לימין ומודאגים בעיקר מכך שאין להם חימום בחורף

2תגובות

בעבר הלא רחוק היתה אוזד עיר עליזה, ככל שעיר יכולה היתה להיות עליזה בימי מסך הברזל והקומוניזם של הגולש. מפעל הברזל המקומי משך אליה פועלים מכל רחבי הונגריה. היו בה חגיגות, מסיבות ריקודים, קייטנות חינם על גדות אגם באלאטון, וטקסים להענקת מדליות לזקנים. באביב נהגו תושביה לטייל בגבעות, ובסתיו הם יצאו לכרמים הסמוכים לעיר אגר השכנה, שהיין הלבן שלה ידוע בכל האזור. באותם ימים, ההורים לא היו טרודים בדאגות פרנסה וכלל לא העלו על הדעת אפשרות של מחסור בעבודה.

כיום, מאות משפחות באוזד, עיירה של 34 אלף תושבים השוכנת על גבול סלובקיה, עוקבות בדאגה אחר עליית הפרנק השווייצי ביחס למטבע הלאומי, הפורינט, שמגבירה את המצוקה היום-יומית של התושבים.

כ-600 אלף בתי אב הונגריים נטלו הלוואות כדי לרכוש לעצמם דירה, מכונית, או מוצרי חשמל ביתיים - 97% מהן במטבע שווייצי שערכו עלה בהרבה בשנתיים האחרונות. רובם כבר אינם יכולים לעמוד בתשלומים. "רק על זה מדברים פה כל יום. החברים שלנו נמצאים בדיוק במצב שלנו", מעידה מוניקה ראץ', תופרת בת 33, היושבת לצד בעלה זולטן בביתם הקטן שבפרברי אוזד. הקירות הצבעוניים, חמימות הקמין, המחשב שעליו משחק בנם הונור, עלולים אולי להטעות ולטשטש לרגע את החרדה הרודפת את בני הזוג, החוששים שהבנק האוסטרי להלוואות חקלאיות, רייפזן, יעקל את הבית שקנו ב-2008 ושיפצו במו ידיהם.

אי-פי

"אחד מחברי הממשלה אמר שהיינו צריכים להיות מודעים יותר לסיכונים שלקחנו על עצמנו עם ההלוואות", אומר זולטן, העובד הים במנסרה. "אבל בשעתו הייתי רתך באגר והרווחתי 160 אלף פורינטים בחודש (כ-530 אירו). לכן, ההתחייבות לשלם 30 אלף פורינטים בחודש לא נראתה לי חסרת אחריות". לדבריו, "בינואר 2012, בעקבות העלייה בערך הפרנק השווייצי, התשלומים החודשיים זינקו ל-80 אלף פורינטים", מעמסה כבדה מדי על כתפיהם של בני זוג המשתכרים היום יחד 120 אלף פורינטים.

המשפחה נאלצה לקצץ בהוצאותיה ולוותר בין היתר על החימום בגז. "למרבה המזל, הבוס שלי מרשה לי לקחת שאריות עץ", אומר זלוטן. "מאז שהתחתנו לא הצלחנו לצאת לחופשה אפילו פעם אחת", מלינה מוניקה. השניים רוצים עוד ילד, אבל נכון להיום, עצם המחשבה על כך היא בעבורם בגדר מותרות.

הם מדברים במרירות על אלה שבניגוד להם, לא מוותרים על ילדים. הם מתכוונים לצוענים. "יש להם יותר זכויות משיש לנו", אומרת מוניקה. בקיץ הקודם הגיעה לשכונה משפחה בת 13 נפשות שנדחסה לדירת שני חדרים. "הם חיים מקצבאות, הם מכרו אפילו את צינורות מערכת החימום שלהם, הם עוקרים את הבצל והשום מהגינה שלנו", היא מאשימה. "הם לא הולכים לקורסים להכשרה מקצועית שמוצעים להם חינם. להם כן, אבל לא לנו, כי אנחנו למדנו בבית ספר תיכון".

בכל רחבי המדינה נשמעות אותן טרוניות ומורגשת אותה עוינות כלפי אלה שכבר אינם מחפשים אפילו עבודה. על רקע נאומיהם של בעלי השפעה בגנות המעמדות המסוכנים לכאורה, מעמד הפועלים מתקומם נגדם. "הם מתרבים כל כך מהר, עוד מעט נהיה פה מיעוט", חוששת מוניקה.

האיום על הביטחון האישי נהפך כאן לאובססיה. "מעשי רצח רבים לא מדווחים בכלי התקשורת, בשביל כמה עופות שוחטים פה פנסיונרים", טוען דוד יאניצ'אק, סגן מנהל הסניף המקומי של המפלגה הימנית קיצונית יוביק, שקיבלה 16.9% מקולות הבוחרים בבחירות לפרלמנט ב-2010. "אבל באוזד קיבלנו 35.14%, ההישג השני בגודלו ברמה הארצית", הוא מספר בגאווה.

גם זולטן ומוניקה הצביעו ליוביק, כמובן. כמו רוברט סיפוס, המתוסכל מכך שכבר אינו מורשה ללבוש בפומבי את מדיה השחורים של המיליציה ההונגרית שהיתה אמורה לפקח על הצוענים. יאניצ'אק, בעל חיוך כובש ומעיל עור שחור, הוא דמות פופולרית בקרב תושבי אוזד, אבל לא אצל בני רומה, כקרויל דינו בן ה-35. דינו, המכונה צ'וקי, מתאמץ לחיות בכבוד עם אשתו ויולה ושלושת ילדיהם בבית שבפאתי היער. כדי להתגונן מחזירי הבר המשוטטים בסביבה, הוא הפך צינור מתכת לכידון וחיבר לקצהו סכין מטבח. "לפעמים החיות תוקפות וצריך להתגונן", הוא מסביר.

באותו בוקר נודע לו מראש העיר שקצבת משפחתו לא תעלה עוד על 20 אלף פורינטים בחודש, לעומת 28 אלף שקיבלה עד כה. "רק הקנסות עולים", הוא נאנח. ויולה אשתו נקנסה ב-5,500 פורינטים על שנסעה באוטובוס בלי לשלם. בגלל האיחור בתשלום עלה הקנס ל-8,500 פורינטים ואם היא לא תשלם גם הפעם במועד, היא תיכנס לכלא.

"אם המשטרה תופסת אותך מקושש עצים, אתה חוטף קנס של 3,000 פורנטים. אבל אם אתה כורת ענף של עץ, הקנס גבוה פי שלושה", מסבירה קטלין קיס, שכנה של דינו, הנאלצת להסתדר עם 180 אירו בחודש כדי להאכיל את משפחתה, המונה ארבעה מבוגרים וילדה, אחרי שמסרה את חמשת ילדיה הראשונים לאימוץ. "כולנו הצבענו לאורבן, הוא הבטיח לנו כל כך הרבה", אומרת גיסתה, אילונה. "אבל הכול נעשה רע יותר, האנשים גונבים אלה מאלה והמצב רק מחמיר. אני מכירה אנשים שמוכרים את בגדי הילדים שלהם תמורת חצי שק קמח".

הסקרים האחרונים מלמדים שהפופולריות של מפלגתו של אורבן, פיד"ס, שזכתה ב-53% קולות הבוחרים בבחירות 2010, ירדה בחצי בתוך פחות משנתיים, בעיקר באזורים הכפריים. רבים מהם, כמו אילונה, אומרים שלא יילכו יותר להצביע. בוודאי שלא בשביל אורבן.

תרגום: סביונה מאנה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו