בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הוויכוח על אפליה מתקנת באקדמיה מגיע לבית המשפט העליון בארה"ב

צעירה לבנה טוענת שלא התקבלה לאוניברסיטת טקסס בגלל צבע עורה, ועוררה מחדש את הדיון על גזענות

15תגובות

כל מי שהגיש פעם מסמכים לאוניברסיטה בארה"ב, בוודאי זוכר את הסעיף המציע לציין "האם לדעתך מגיע לך להתקבל גם מטעמי 'גיוון' של ציבור הסטודנטים?". במשך שנים, השמרנים בארה"ב התנגדו לאפליה המתקנת באוניברסיטאות בארה"ב - שגרמה לכך שהאוניברסיטאות יכלו להתייחס לגזע המועמד כשיקול לגיטימי בעת קבלתו ללימודים. אחרי שבמשך שלושה עשורים מדיניות האוניברסיטאות אפשרה את האפליה המתקנת, שלשום הודיע בית המשפט העליון של ארה"ב שהוא מוכן לדון בתיק של סטודנטית לבנה מטקסס, שטוענת שהופלתה לרעה לאחר לא התקבלה לאוניברסיטת טקסס - לדבריה משום שאינה שחורה או היספאנית.

ההחלטה הראשונה לאפשר אפליה מתקנת התקבלה על ידי בית המשפט העליון ב-1978, ואושרה מחדש ב-2003, כשהשופטת סנדרה דיי אוקונור טענה אז שבעוד דור - 25 שנה - עם הדעיכה הצפויה של הגזענות, כבר לא יהיה צורך במדיניות זו. במסגרת המדיניות, המוסד להשכלה הגבוהה רשאי להתייחס לגזע המועמד במספר מקרים מוגבל, כדי לגוון את אוכלוסיית הסטודנטים בקמפוס. במקום להתייחס לגזע המועמד, חלק מהאוניברסיטאות עיגנו את האפליה המתקנת במצב הכלכלי של המועמדים - שבמקרים רבים בארה"ב חופף עדיין לגזע.

באוניברסיטת טקסס שבאוסטין, ההנהלה השתמשה בין השנים 1997-2003 בשיטת האפליה המתקנת על רקע המצב הכלכלי של המועמדים. לאחר מכן, הם החלו לשלב את שתי הגישות - כולל התחשבות בגזע המועמד, עד שבשנת 2007, מעל רבע מהסטודנטים בקמפוס היו שחורים או היספאנים.

אי–פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

שנה לאחר מכן הגישה אביגייל פישר, בחורה לבנה משוגר לנד שבטקסס, מועמדות לאוניברסיטה - ונדחתה. הציונים שלה מיקמו אותה בעשירון העליון של המצטיינים בכיתתה, והיא טענה שהציונים שלה היו טובים יותר מאלה של הסטודנטים מקהילות המיעוט, ולכן החליטה לתבוע את האוניברסיטה. לאחר שתביעתה לבית המשפט המחוזי נדחתה היא ערערה על הפסיקה, וכך התגלגל התיק לפתחו של בית המשפט העליון. ב-2003, ההחלטה כי אפליה מתקנת מוגבלת היא חוקתית התקבלה על חודו של קול (חמישה שופטים נגד ארבעה). כיום, הרכב השופטים בעליון נחשב לשמרן יותר מבעבר בעניין זה - חמישה מתוך תשעה שופטי בית המשפט העליון בארה"ב ידועים בהתנגדותם לאפליה המתקנת.

בית המשפט צפוי לערוך שימועים בתיק רק באמצע הסתיו, אך עד אז פישר כבר תסיים את לימודיה באוניברסיטה אחרת. לאחר ששמעה שהעליון הסכים לדון בערעורה, הוציאה פישר הודעה לעיתונות שבה כתבה שהיא ומשפחתה "מודים לבית המשפט העליון על הסכמתו לדון בתיק שלי. אני מקווה שבית המשפט יחליט שעתיד המועמדים ללימודים באוניברסיטת טקסס ייקבע מבלי שהגזע שלהם ישמש גורם בהחלטה".

ארגוני השמרנים שיבחו את החלטת העליון לדון בתיק, בטענה שהמדיניות הנוכחית רק מקבעת סטריאוטיפים, וכי צבע עור שונה לא בהכרח מבטיח "גיוון" בקמפוסים. לעומתם, תומכי מדיניות האפליה המתקנת הזהירו שביטולה יביא ל"אסון להשכלה הגבוהה ואולי אף אסון לחברה כולה".

בעבר התייחס גם הנשיא ברק אובמה לעניין, ואמר שלדעתו היה צורך במדיניות כדי לפצות על שנים ארוכות של אפליה, אך הוסיף שלדעתו יש להגביל את המדיניות לסטודנטים שבאמת זקוקים לסיוע נוסף, והציע להתחשב גם במצב הכלכלי של המועמדים הלבנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו