בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוריס ברזובסקי ל"הארץ": בסוף פוטין יגמור כמו קדאפי

לפני כמה שנים היה האוליגרך הרוסי הגולה קול בודד שדיבר על מהפכה ברוסיה. היום, הוא מעודד מההפגנות ההמוניות, אך יש לו גם ביקורת לאופוזיציה

27תגובות

"הקרב למען רוסיה נמשך, אבל אנחנו ננצח!", צעק אתמול ראש ממשלת רוסיה, ולדימיר פוטין, בעצרת תמיכה המונית במוסקווה. הציטוט מתוך שירו של המשורר הרוסי מיכאיל לרמונטוב, שנכתב על הקרב נגד נפוליאון ב-1812, נועד לשלהב את עשרות אלפי המשתתפים בעצרת. אבל הוא צרם את אוזני מתנגדיו של פוטין, שיתמודד על הנשיאות בפעם השלישית בחודש הבא.

בעצרת גינה פוטין את השחיתות, האי-שוויון, גסות הרוח של הפקידים - כל אותם הדברים שמאפיינים את המערכת שהוא מנצח עליה 12 שנה. "תודה על כל קול", הוא טרח עוד לומר שם, מתעלם מהאירוניה שבאמירה זו, בצל הטענות על זיופים נרחבים בבחירות לפרלמנט בסוף השנה שעברה.

בין מתנגדיו של פוטין היו שהעדיפו לצייץ על העצרת ממרחק בטוח, היו שיצאו להפגנות נגד - והיה גם אחד שעקב מרחוק מאוד, כמו ב-12 השנים שעברו מאז עזב את מוסקווה לטובת גלות בבריטניה. כשפגשתי את בוריס ברזובסקי בפעם הראשונה, בקיץ 2000 במוסקווה, הוא עוד לא יצא לגלות בלונדון, אך כבר הספיק להסתכסך עם פוטין, שאת עלייתו לשלטון בתור יורש של הנשיא ילצין בישל עם חבורה קטנה של אוליגרכים ומקורבי הנשיא, שכונו אז "המשפחה". אבל בשנת 2000, גם אם כבר מתח ביקורת על מהלכיו של פוטין לחיזוק שלטונו, ברזובסקי עוד לא התבייש בתפקיד ששיחק במינוי של פוטין לראש ממשלה, שהוביל לבחירתו לנשיא. "אין לי ספק", אמר אז, "שהמטרה הסופית שלו היא בניית מדינה דמוקרטית. אך הדרך שבה בחר מאוד שגויה".

היום, ברזובסקי לא אוהב לדבר על התפקיד ששיחק בקריירה הפוליטית של פוטין. "יש לי טענות כלפי עצמי, כי לקחתי חלק בזה", הוא מודה - ומיד מסייג. "למעשה, ילצין קיבל החלטה עצמאית, כפי שהוא עשה תמיד במקרה של החלטות קריטיות".

במשך שנים, ברזובסקי עשה כמיטב יכולתו לערער את שלטונו של פוטין ממקום מושבו בלונדון. הוא סייע לאופוזיציה וארגן מסיבות עיתונאים שבהן שטח את טענותיו על השחיתות והרשעות של פוטין ואנשיו: "בשנת 2000, כשנתתי את ההרצאות הראשונות שלי בלונדון, דעת הקהל היתה אחידה: ‘אתה גנב, אתה אוליגרך. פוטין הוא דמוקרט נפלא שמסלק מהמדינה מושחתים כמוך".

בראיון טלפוני ל"הארץ" מביתו בלונדון, יש סתירות בדבריו: מחד, הוא טוען כי "איש לא ייצא לכיכר להפגין למען פוטין מרצונו" ומנבא סוף מר למשטרו. אך מיד מבקר במרירות את חוסר הביקורתיות של הבוחרים הרוסים. "העם הרוסי הגדול התאהב בפוטין ושוב העלה אותו לשלטון ב-2004 בהתלהבות גדולה. אז אולי אפשר להגיד שלעם הרוסי באמת מגיע השלטון שיש לו".

פוטין אנס את העם

נקודת המפנה באה, לפי ברזובסקי, אחרי מותו של אלכסנדר ליטוויננקו, סוכן ק-ג-ב לשעבר שיצא נגד פוטין והורעל בלונדון ב-2006 באמצעות חומר רדיואקטיבי. דעת הקהל במערב החלה להשתנות.

אתה פוחד מפוטין?

"אני חושש, כי שלוש פעמים ניסו להתנקש בחיי בלונדון. אם הייתי פוחד, בטח לא הייתי מעניק את הראיון הזה עכשיו".

לפני כמה שנים, ברזובסקי היה קול בודד שדיבר על מהפכה ברוסיה. היום, הוא מעודד מההפגנות ההמוניות של האופוזיציה ומכך שרבים אחרים מדברים על מהפך. "זה לא המשטר האוטוריטרי היחיד בתולדות האנושות, והסוף של דיקטטורים תמיד זהה", הוא מנבא. "או שהם גומרים כמו פינושה, או שתולים אותם. אין לי ספק שזה מה שיקרה עם המשטר של פוטין, כי כבר ברור שהוא בחר במסלול הכוחני של שמירה על השלטון. הוא כבר אנס את העם כשהתעלם מהחוקה, ולכן לעם יש הזכות לתגובה כוחנית".

לברזובסקי אין הרבה מלים טובות להגיד גם על המתמודדים האחרים לנשיאות, או על האופוזיציה הפוליטית ברוסיה. המיליארדר מיכאיל פרוחורוב, שמאשים שני מתמודדים אחרים, ולדימיר ז'ירינובסקי והקומוניסט גנאדי זיוגנוב, בקבלת משכורת מהקרמלין, מכונה בעצמו על ידי רבים באופוזיציה "הפרויקט של הקרמלין".

"אני מכיר אותו", אומר ברזובסקי, שמסכים עם הביקורת. "תמיד חשבתי עליו דברים טובים, הוא תמיד היה אדם הגיוני וקורקטי. אני לא יודע למה הוא צריך להשתתף בזה. אני גם לא יודע אם הוא עושה את זה מרצונו. אנשים סופגים איומים. היו לו יותר סיבות מאחרים להיות עצמאי, אז אני לא מבין למה הוא נכנס לזה ולמה הוא הורס את עצמו".

רוסיה התקדמה הפוך

לדידו של ברזובסקי, כל המועמדים הם "פרויקטים של הקרמלין". לדבריו, "בלעדיהם הבחירות האלה לא היו מתקיימות. פוטין אינו לגיטימי ואין לו זכות להתמודד לכהונה שלישית. יש כאן עבירה על החוקה, וכשהם לוקחים חלק בעבירה הזאת, הם פושעים".

במשך שנים ניסית לעזור לאופוזיציה ברוסיה, ועד היום אין לה באמת מנהיג.

"עדיין יש עשרות, לפעמים מאות אלפי אנשים שיוצאים מרצונם להפגנות. אבל לדמויות הבולטות יותר אין אידיאולוגיה מגובשת, ולכן זיוגנוב הקומוניסט נהנה מיתרון כאן. לזיוגנוב יש אידאולוגיה, גם אם זו אידיאולוגיה שאני דוחה אותה על הסף. כבר עכשיו רואים שהשלטון בחר במסלול הגרוע ביותר - ניצחון בסיבוב הראשון. אחרי ההצבעה ב-4 במארס, זה כבר יהיה בלתי הפיך. המשטר הנוכחי ברוסיה ייפול רק בכוח. תסריט אופטימי בשביל רוסיה אפשרי רק במקרה של שינוי המשטר. אם ברוסיה תישמר השיטה הנוכחית, סופה פשוט להיעלם מהמפה בתור מדינה מאוחדת. יש לי הרגשה שפוטין פשוט הלך לאיבוד ואיבד את הקשר עם המציאות. מדוע הוא תומך, למשל, במשטר של בשאר אל-אסד בסוריה? אני חושב שהוא נבהל כשראה בטלוויזיה את מותו של קדאפי. לדעתי זה מה שהוא חולם עליו".

אם ב-1999 ילצין ומקורביו היו בוחרים באדם אחר, איך היתה רוסיה נראית היום?

"אם (יבגני) פרימקוב היה עולה לשלטון, אני חושב שהמצב היה עוד יותר גרוע. ב-12 שנות פוטין, רוסיה התקדמה בכיוון ההפוך, ויש לכך השלכות על אלה שמתגוררים ברוסיה, על אלה שיושבים שם בכלא, ועל אלה שנאלצו לעזוב את המדינה".

בימים אלה ברזובסקי ממתין לפסיקת בית המשפט בלונדון בתביעת המיליארדים שלו נגד חברו ושותפו לשעבר, רומן אברמוביץ'. ריב הענקים משך סיקור תקשורתי רב, אך בימים אלה ברזובסקי מסרב להגיב בעניין, עד שהפסיקה תינתן באביב או בסתיו. זה לא מפריע לו, כמובן, להרהר על האפשרות של חזרה לרוסיה. "זה יוכל לקרות רק אם התובע הכללי של רוסיה יפסיק להזמין אותי", הוא אומר. "התנאי העיקרי הוא כמובן שינוי המשטר, שגם לא משחרר את מיכאיל חודורקובסקי מהכלא. אני מעריץ את מיכאיל על האומץ שלו והדרך שהוא בחר, אבל אני גם לא מצטער על הדרך שאני בחרתי".

כשאני שואלת אותו על יחסי רוסיה וישראל, הוא נשמע עצבני. "אני לא רואה שום התקרבות, אלא שיקול דעת קר. אני גם לא יכול לחלק פה עצות למנהיגים הישראלים שמתמודדים עם בעיה מורכבת ביותר של איראן שמנסה להשיג נשק גרעיני. אני מבין שמה שמניע את ההנהגה הישראלית אלה אינטרסים של המדינה, ואין לי זכות לתת הערכות משלי כיצד על ישראל לבנות יחסים עם רוסיה, גם עם המשטר הפושע שקיים שם היום".

אחרי השיחה עם ברזובסקי, הרמתי טלפון לסבתא שלי, המתגוררת עדיין ברוסיה, רחוקה מאוד מהמהומות של מוסקווה. כל חייה היא עבדה בתור כלכלנית במפעל פלדה, והתרגלה ללכת בתלם. למי את הולכת להצביע, שאלתי אותה. "שאלה טובה", ענתה. "איזו אלטרנטיבה יש? זיוגנוב הקומוניסט? ז'ירינובסקי הקשקשן? ופרוחורוב, אני בכלל לא מכירה אותו, אבל למה צריך אוליגרך בשלטון? אני לא חושבת שפוטין הוא אדם כזה רע. מדי פעם הוא מעלה לנו פנסיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו