בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חראם על ניגריה

בוקו חראם, הארגון האיסלאמי הקיצוני, מטיל את אימתו על ניגריה ואחראי לפיגועי טרור קשים. ואולם, במעוזו שבצפון, מפנים התושבים את זעמם דווקא נגד המדיניות החברתית של הממשלה

16תגובות

במשרדו השקט של איש דת מוסלמי בקאנו שבצפון ניגריה מתארים בשלווה שני צעירים, הלבושים בגלימות וברדסים ומכסים את פניהם בצעיפים משובצים, את מלחמתם העקובה מדם נגד המדינה.

דלת המשרד היתה פתוחה. ילדים מבית הספר המוסלמי הסמוך למסגד חלפו על פניה, צוחקים ונדחפים. המתפללים סיימו את תפילת הערב וזרמו למגרש החניה. גם שני הצעירים השתתפו בתפילה. אם המשטרה היתה מקבלת התראה כלשהי, הם היו נעצרים מיד, או אפילו גרוע מכך. ואולם, איש מהם לא נראה מוטרד מאפשרות שמישהו יבגוד בהם.

"העם הניגרי עומד לצדנו. רק הצבא והמשטרה פועלים נגדנו", אמר אחד הצעירים שהסביר מדוע הם משתייכים לארגון בוקו חראם, התנועה הקיצונית שקיבלה אחריות על הרג מאות בני אדם במאבקה נגד ממשלת ניגריה. "מיליוני אנשים במדינת המחוז קאנו תומכים בנו", אמר.

רויטרס

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הוא מתרברב בשעה שהצבא האיסלאמי האלים, שפועל בסמטאות המאובקות ומוכן לתקוף ולסגת במהירות, הפך לחלק ממארג החיים בקאנו הגדולה, ומסתייע בתמהיל המורכב של תחושות הפחד והאהדה מצד מיליוני התושבים העניים באזור.

לא ניתן להתכחש לעוצמתה של התנועה. בחודש שעבר הובילה בוקו חראם התקפה משולבת בקאנו שגרמה נזק רב, שבה השתמשו במטח של קליעים ומטעני חבלה מאולתרים. יותר מ-300 בני אדם נהרגו באותה מתקפה שנמשכה כמה שעות, והיתה המאורגנת והקטלנית ביותר בשנתיים של לחימה בצפון המדינה. היה זה גל חסר תקדים של פיגועי התאבדות מתואמים, של ירי ופיצוצים, שכוון בעיקר נגד המשטרה.

ואולם, בשעה שבמערב ובכירי השלטון מדגישים את קשריהם המתהדקים בין פעילי התנועה לארגוני טרור באזור, ומציגים אותם כסיבה שעומדת מאחורי ההתקפות האחרונות והאכזריות וכעילה לדאגה כלל עולמית, בוקו חראם אינו האיום המיובא ו"הזר" שראשי השלטון מנסים לתארו.

מאז 2009 הרגו חברי התנועה יותר מ-900 בני אדם, כך לפי דיווחי Human Rights Watch. ואולם, ברחובות קאנו סופגת הממשלה גינויים רבים יותר מאשר הקיצונים. לא האלימות של בוקו חראם, אלא העוני וההזנחה הממושכים הם הגורמים המרכזיים לתחושת הזעם הציבורי. המונים מתכנסים בתוך זמן קצר כדי להביע את אי שביעות רצונם, לא מבוקו חראם, אלא ממה שהם מתארים כאויב המשותף, המדינה. העניים רואים בה אחראית לחוסר השיוויון ולמצבם.

"אנשים תומכים בהם כי הממשלה מרמה אותם", אומר מוחמד ראלי, אימאם המסגד שבו מתפללים שני חברי התנועה. האימאם ראלי מוכר כמתווך בין הקיצונים לשלטונות, ואף על פי שתמיכה גלויה בתנועה עלולה להפיל כמעט כל אחד ברשת שירותי הביטחון הניגריים, לא נראה שחסרים כאן תומכים לבוקו חראם. "אני מוכן להצטרף אליהם בכל רגע, ולהילחם בחוסר הצדק ששולט במדינה הזאת", אמר עבדאללה גארבה, מוכר ממתקים שנכנס למשרדו של האימאם.

במקביל, אין ספור תושבים חוששים וסולדים מבוקו חראם. ההתקפה האכזרית של התנועה בבירת מדינת המחוז קאנו, מרכז סחר של ארבעה מיליון תושבים ששימש מאות שנים תחנת סחר על גבול הסהרה, הותירה רבים בהלם. התוקפים הגיעו ברגל, על אופנועים ובמכוניות, השליכו פצצות שיוצרו מחומרי דישון, שלפו רובים משקי האורז וחיסלו כל מי שנראה כלובש מדים. לדברי נאזיר אדהאמה, עד ראייה שליד מפעל הטקסטיל שבבעלותו התרחשה אחת התקיפות, היו גם גופות ערופות ראש בערימת הגוויות שהותירו התוקפים. "הכביש הזה היה מכוסה בדם", הוא אומר. "הגופות היו מוטלות בכל מקום. הם עברו כאן ופשוט ירו לכל עבר".

בדו"ח מטעם האו"ם שפורסם בינואר צוטטו גורמים מקומיים שטוענים כי "לבוקו חראם קשרים עם אל-קאעדה במגרב האיסלאמי", וכי, "כמה מחברי התנועה מניגריה ומצ'אד הוכשרו במחנות אל-קאעדה במאלי בקיץ 2011". בדו"ח האו"ם נכתב גם כי שבעה אנשי בוקו חראם שהגיעו לניז'ר נעצרו כשבידיהם "שמות ופרטים של חברים בתאי אל-קאעדה".

עד כה, יעדי התקיפה של בוקו חראם הם מקומיים בעיקרם, להוציא הפגזת מטה האו"ם באבוג'ה הבירה בקיץ שעבר. המדינה נתפשת בעיני אנשי הארגון כאויב ולדעת פרשנים רבים העוני הוא אחת מהסיבות לתפישה זו.

לפי הנתונים האחרונים שפורסמו באבוג'ה, עולה כי היקף העוני בניגריה גדל מאז 2004, למרות אוצרות הנפט במדינה. בצפון, מעוז בוקו חראם, כ-75% מהאוכלוסייה מוגדרת ענייה. 60% מכלל האוכלוסיה מרוויחים פחות מדולר ביום, והאזרחים מודעים ככל הנראה לניגוד החריף בין אורח חייהם לזה של האליטות.

אדו איבראהים, מוכר קני סוכר בן 22 הלובש חולצת כדורגל צהובה, סבור שאירועים אלימים נוספים יתרחשו בעתיד. "כל עוד קיימים חוסר צדק ומשילות כושלת סביר להניח שתהיה התלקחות מחודשת", הוא אומר. דעתו של עבדאללה דנטסאבה שמוכר בטטות מבושלות בהמשך הרחוב, דומה. "הסיבה להתקפות היא חוסר הצדק", הוא אומר. המנהיגים אינם דואגים לאדם הפשוט".

אחד התושבים טען שאנשי בוקו חראם ניסו להגן על האזרחים. "הם ביקשו שנסתלק מהמקום", סיפר מוחמד דנאמי, נהג אופנוע-מונית שתיאר התקפה של הארגון נגד תחנת משטרה שהתרחשה ב-25 בינואר. "הם אמרו לנו: לא באנו לכאן בגללכם", אמר.

ואולם, גורלו של אלחאג'י מוחמדו מצביע על מצב עניינים אחר. הוא נורה ונפצע קשות ב-9 בפברואר, בשעה שצעד בסמטה חולית בדרכו הביתה. בנו סיפר שאביו הזעיק את המשטרה כשגילה מכונית ממולכדת בשכונה כמה ימים לפני שנורה. אנשי בוקו חראם גילו כי אביו יצר קשר עם שוטרים, ושני רעולי פנים על אופנוע צעקו "תנסה את זה עוד פעם אחת ואתה מת", כך סיפר בנו סודאיפו, בן 27, סטודנט באוניברסיטת באירו שבקאנו. "הם נמצאים בכל מקום", הוא אומר.

בחודש יולי האחרון דיווחה התקשורת הניגרית על מכתב אזהרה שנשלח מהתנועה לפרנסי קאנו, בהם האמיר, שנחשב לשליט המסורתי בעיר האריסטוקרטית והעתיקה הזו. "יש לשחרר מיד את כל מי שנעצר. אם לא יעשו זאת, אנו נשבעים בשם אללה הכל יכול שנפרוס את אנשינו בקאנו", נכתב.

שישה חודשים מאוחר יותר, ב-20 בינואר, החלה ההתקפה. התכנון נעשה מתחת לאפם של ראשי השלטון. "שירותי הביטחון כבר העלו לפני כן את ההאפשרות של התקפה כמו זו שאירעה בקאנו", אומר באשיר אליו, איש דת בכיר בעיר.

ביום ההתקפה התרחשו חמישה פיגועי התאבדות, יותר מ-20 פיצוצים והתקפות על תחנות ומטות משטרה שהיו שמורות היטב, על מפקדת שירותי הביטחון של המדינה, משרד ההגירה וביתו של בכיר במשטרה. חמושים פרצו לתחנות משטרה, פתחו באש והרגו עשרות בני אדם.

גורמים רשמיים בקאנו כמעט שלא דיברו מאז ההתקפה המשולבת, והשתלשלות האירועים באותו יום נותרה עמומה. מפקד המשטרה סירב לדבר, והממונה על ההסברה מטעם המדינה לא הגיב לבקשות החוזרות ונשנות להתראיין.

יוסוף מייטאמה סולה, אריסטוקרט מבוגר ובעל קשרים לצמרת השלטון, שכיהן בעבר כשגריר ניגריה באו"ם והיה בין הנמענים למכתב האזהרה, אומר כי "אנו עושים מאמצים ופועלים בשקט. לא יהיה נכון מצדי להוסיף פרטים בעניין". עם זאת, הוא הכיר בעובדה שהמדינה שקועה במשבר כלכלי וחברתי עמוק. "אנו מכורים לנפט ושולחים את בנות הזוג שלנו למספרות בפאריס", הוא אומר.

לפי הערכות הפרשנים, בוקו חראם מציב בפני ממשלת ניגריה אתגר קשה ביותר. "אנשי הארגון הקימו תאים בקאנו", אמר פול לובק, מומחה לצפון ניגריה באוניברסיטת קליפורניה, סנטה קרוז. "והרשתות שלהם עמוקות יותר מכל מה שהעלו על הדעת. לדעתי זו התקוממות שמצליחה הרבה יותר ממה שציפו".

במשרדו של האימאם דיברו שני הצעירים בשלווה ובביטחון עצמי על הניצחון המוחלט. "אלוהים הביא אותנו כדי שנלך בדרכיו", אמר אחד מהם, בן 25, שהוסיף כי "אנחנו יכולים לנצח כי אלוהים יעניק לנו אותו".

תרגום: יעל גרינפטר

ניו יורק טיימס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו