טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

את מי צריך לחמש

תגובות

"העם הסורי יתום, הצבא הסורי החופשי יתום. איש אינו בא לעזרתו", קבל אתמול מפקד הצבא הסורי החופשי, הגנרל ריאד אל-אסעד. אל-אסעד הסביר כי נשק ותחמושת אינם מגיעים לצבאו מבחוץ, וכי רוב הנשק שברשות חייליו מגיע מצבא סוריה דרך העריקים, שמספרם הולך וגדל. גם סיוע כספי, טוען אל-אסעד, מגיע בזרזיף דק באמצעות תרומות אישיות של אזרחים סורים מחוץ למדינה.

האמצעים הדלים שברשותו הכריחו את הצבא החופשי לסגת מרובע באבא עמרו שבחומס, נוכח ההרעשה הכבדה וההרג שמבצעת החטיבה הרביעית בפיקודו של מאהר אל-אסד, אחיו של הנשיא. אבל לא רק מחסור בנשק, תחמושת וכסף מגבילים את פעולות הצבא החופשי, שלפי הערכות מונה למעלה מ-40 אלף מגויסים, בהם אזרחים ועריקים. חילוקי דעות על רקע אסטרטגי ואישי בין אל-אסעד לגנרל עריק אחר, מוסטפא אל-שייח, שהקים מועצה צבאית עליונה, גורמים לכך שהפעולות נגד צבא סוריה סובלות מהיעדר תכנון משותף, מפעילות אקראית, ומפיצול כוחות בין העריקים.

הקושי לכונן הנהגה משותפת לאופוזיציה נובע גם מהמחלוקת העמוקה בין הכוחות החמושים שפועלים בסוריה לבין האופוזיציה האזרחית, שפועלת מחוץ למדינה. הכרזתו של ראש המועצה הלאומית העליונה - גוף האופוזיציה העליון - האינטלקטואל בורהאן רליון, על הקמת מועצה צבאית מייעצת, שמטרתה להכפיף את הפעולות הצבאיות בסוריה להנהגה האזרחית, נתקלה בביקורת נוקבת מצדו של אל-אסעד. אל-אסעד טען כי איש לא התייעץ אתו בעניין ואמר כי אין בכוונתו להצטרף למועצה הזאת.

המחלוקת בין שני הגופים איננה חדשה, ונובעת מכך שהצבא הסורי החופשי גורס כי רק פעולה צבאית תפיל את המשטר, בעוד שהמועצה הלאומית העריכה במשך חודשים ארוכים כי פעולה דיפלומטית וסנקציות עשויות לחולל את השינוי. אולם גם אחרי שרליון שינה את עמדתו והחל לתמוך בפעולה צבאית, המועצה העליונה ממשיכה להיתפש כגוף שאינו מסוגל לגייס תמיכה בינלאומית לפעולה צבאית. התוצאה היא שגם בתוך המועצה התחולל בשבוע שעבר קרע, כשקבוצת פעילים הודיעה על פרישתה בשל מה שהוגדר כ"חולשת ההנהגה לתמוך בפעולה צבאית".

על רקע הפיצול באופוזיציה, מתקשות גם מדינות ערב לגבש עמדה אחידה, ביחס לאופן הסיוע הנדרש בסוריה וביחס לאיתור הגורמים שלהם יש לסייע. כך למשל, לא הוזכר הצבא הסורי החופשי בהודעה המסכמת של ועידת ידידי סוריה, שהתקיימה בתוניסיה לפני כשבוע. לעומת זאת, סעודיה וקטאר הודיעו כי הן מוכנות לחמש ולממן את הצבא הסורי החופשי, בעוד שלוב וכוויית הכירו דווקא במועצה הלאומית הסורית כנציג הרשמי של העם הסורי.

מצרים, מצדה, מתנגדת לחימוש המורדים בסוריה, מחשש שהקמת צבאות פרטיים תביא לפירוק המדינה ולמלחמת אזרחים ארוכה. זו גם עמדתן של רוב מדינות אירופה וטורקיה, שמונעת העברת נשק לאופוזיציה. המודיעין הטורקי הצליח אומנם למנוע את חטיפתו של ריאד אל-אסעד, שמתגורר בתחומה, בידי אנשי המודיעין הסורי, והיא גם מעניקה מקלט לאלפי פליטים סוריים; אך עם זאת היא עדיין מתנגדת להקמת אזורים בטוחים על הגבול שבינה לבין סוריה, שכן אזורים כאלה יחייבו שיגור כוחות צבאיים לשטח סוריה.

מנגד, גם הצבא הסורי מתקשה להגיע להכרעה מול ההפגנות שמתנהלות מדי יום בערים רבות במדינה. ההערכה היא שהצבא אינו יכול לפעול בכל המקומות באותה מידת אינטנסיביות, ולכן הוא שואף להגיע להכרעות בנקודות מפתח כמו בחומס או באידליב. "כיבוש" רובע באבא עמרו היה אמור להוות נקודת מפנה, אבל נראה בינתיים כי גם ההצלחה הזאת אינה מרגיעה את חומס או ערים אחרות. נראה כי לא הצהרות הגינוי של אובמה ולא החרם הדיפלומטי של צרפת ובריטניה יצליחו לעצור את אסד, אלא רק שינוי בעמדת רוסיה ואיראן עשוי לחולל את ההכרעה שבה רוצים האזרחים הסורים. אבל שינוי זה עדיין לא נראה באופק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות