בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המחאה העירומה מתגייסת למאבק נגד פוטין

תנועת המחאה האוקראינית פמן מציבה בראש סדר היום נושאים כמו זנות ומעמד האשה. השבוע הפנתה התנועה את נשק העירום לכתובת חדשה: איש הברזל של רוסיה

48תגובות

סאשה שווצ'נקו, בלונדינית תכולת עיניים, מציגה לראווה את שדיה כפי שלוחם מתרברב בנשקו. צעירה תמירה זו, גאה, בטוחה ביופיה ובעלת תואר בכלכלה, מנהיגה בשדיים מעורטלים מהפכה מסוג חדש. זה ארבע שנים היא מקור ההשראה לפמן (Femen), ארגון מחאה שבסיסו בקייב שבאוקראינה, שהתפרסם בשל שיטותיו הפרובוקטיביות. שווצ'נקו הפכה לאחת מנציגותיו המתוקשרות ביותר של הארגון.

חברותיה, הנוהגות לנעול עקבי סטילטו ולהמעיט ככל האפשר בלבוש, מוחות נגד ערב רב של נושאים: זנות, נסיגת הדמוקרטיה, התערבות רוסיה השכנה בענייני אוקראינה ואף לא פוסחות על מעלליהם של שועי עולם, כדוגמת סילוויו ברלוסקוני ודומיניק שטראוס-קאהן. מטרתן המוצהרת היא לעורר לפעולה את עמיתותיהן ברחבי המדינה, הכורעות תחת אילוצי המסורות הפטריארכליות.

ביום הבחירות לנשיאות רוסיה, שנערכו בתחילת השבוע, כמה מחברות התנועה לקחו חלק במחאת האופוזיציה נגד ולדימיר פוטין, שנבחר לכהונה נוספת כנשיא. שלוש פעילות אזרחיות אוקראינה התפשטו בקלפי במוסקווה שבה הצביע פוטין עם רעייתו לודמילה. השלוש הציגו עצמן כעיתונאיות, אך לאחר שפוטין הצביע ועזב את הקלפי, הן הורידו את חולצותיהן והטיחו האשמות בפוטין ובמשטרו. הן נעצרו ונגזרו עליהן בין חמישה לשנים עשר ימי מאסר. דוברו של פוטין, דמיטרי פסקוב, כינה את מה שעשו "מטומטם", והאשים אותן בהפרת הסדר הציבורי.

רויטרס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

זוהי רק דוגמה אחת לפעילות התנועה. בניסיון לפרוץ למודעות הציבור, הפעילות של פמן נוקטות משנת 2008 פעולות המעידות על מודעות תקשורתית גבוהה. הן הפגינו מחופשות לשפנפנות או למתאגרפות בפאריס, בדאבוס, במינסק, ובאחרונה גם במוסקווה. כך פעלו גם בקייב, שבה הן מרכזות את עיקר פעילות המחאה שלהן.

כאשר הן לא מתכנסות סביב שולחנן בקפה קופידון בקייב, שהפך להיות המטה שלהן, נפגשות חברות פמן בדרך כלל בסטודיו של אוקסנה שצ'קו. החדר האפלולי, שנשכר תמורת כמה מאות אירו בתוך אחת הדירות, גדוש חפצים שהצטברו מפעילותן בעבר; בריסטולים מצוירים פזורים על הרצפה המוכתמת בצבע, ועשרות כפפות אגרוף שנערמו על הארון מאיימות ליפול.

אוקסנה, בת 25, מתגוררת בתוך הבלגן הזה. כמו סאשה, צעירה דקיקה ושחרחורת זו גדלה בחמלניצקי, עיר לא גדולה השוכנת כ-300 קילומטרים ממערב לקייב. מגיל שמונה היא מציירת איקונות. חלקן מעטרות עדיין את קירות חדרה, לצד כרזות מצוירות בשבחיו של ארגון פמן.

"כשהייתי צעירה יותר הייתי אדוקה מאוד", היא מספרת. "רציתי להקדיש את חיי לאלוהים". לדבריה, "הוריי סירבו שאכנס למנזר כאשר התחלתי ללמוד פילוסופיה. קראתי את מרקס, את אנגלס. ואז פגשתי את אנה הוטסול".

אנה הוטסול, צעירה אדמונית בת 27, שאותה מציגים לרוב כמנהיגת פמן, היא המוח של התנועה ומקור ההשראה האידיאולוגי שלה; ובניגוד לחברותיה הראוותניות, היא נוהגת בדיסקרטיות.

ביוזמתה של אנה, הקימו הצעירות בראשית שנות ה-2000 אגודה חוץ אוניברסיטאית בחמלניצקי, המיועדת לנשים בלבד. "הרעיון היה נאיבי למדי", נזכרת אוקסנה. "ארגנו חידונים של השכלה כללית, קבוצות קריאה, הרצאות". הארגון, שנקרא בשעתו "אתיקה חדשה", המשיך להתקיים גם לאחר שהמייסדות פרשו ממנו. האופקים של חמלניצקי היו צרים מדי בשביל הנשים השאפתניות. אנה, שגם הפעם הייתה החלוצה, עזבה ראשונה ונסעה לקייב. האחרות הלכו בעקבותיה.

צעדיהן הראשונים בעיר היו קשים. סאשה, שעמדה בראש צוות של חברת תקשורת טלפונית, פוטרה מעבודתה אחרי שתמונות שלה מהפגנה שבה השתתפה התפרסמו בעיתונים. באותה תקופה היא התגוררה עם שתי שותפות בדירת סטודיו קטנה, לא ממש מחוממת, בקומת הקרקע של בניין ישן בצפון עיר הבירה. מעט הכסף שהגיע לפמן אפשר לה לשלם את שכר הדירה שלה, בסך 90 אירו בחודש. "התקיימנו מלחם וחלב", היא נזכרת בחיוך. "זה עורר אותנו לפעולה. כל עוד הצלחנו לשרוד ולממן את צרכינו, ידענו שנשיג את היעדים שלנו".

מחויבותן המחויכת, הנלהבת אפילו של חברות התנועה הקסימה את אינה שווצ'נקו, בת 21, שמוצאה מחרסון שבדרום אוקראינה. שווצ'נקו, צעירה ירוקת עיניים, סטודנטית לעיתונות באחת האוניברסיטאות הטובות של קייב, עבדה בלשכת התקשורת של עיריית הבירה כשנתקלה בפעם הראשונה בפמן. "לפני שהכרתי את אנה הוטסול, הייתי אדם שונה לחלוטין", הוא מספרת. "היתה לי משכורת נאה, דירה יפה. ואז בבת אחת נשארתי בלי כלום, אבל הייתי חופשייה".

רויטרס

בשביל צעירות "פשוטות" אלה, כפי שהן מעדיפות להגדיר את עצמן, המחויבות לפמן הפכה לעבודה במשרה מלאה. בכל בוקר, בסביבות השעה עשר, הן נפגשות בבית הקפה קופידון ומנסות לברר מהי הדרך הטובה ביותר כדי להפיח חיים בתנועה ולהמשיך את פעילותן. היוזמה להפגין חשופות שדיים לא התקבלה מיד.

במחאה על תיירות המין למדינה, שממדיה התרחבו ב-2005 עם ביטול חלקי של אשרות הכניסה לאוקראינה, החליטו הצעירות להפגין מחופשות לזונות. "צעדנו בגופיות טריקו ובלונים ורודים", מספרת אינה. "הרעיון להפגין בשדיים חשופים נולד במקרה, בעיצומה של אחת ההפגנות נגד ניתוק יזום של המים החמים במעונות הסטודנטים, אחרי שלאחת מאתנו נשמטה הכתפייה", היא מסבירה.

ההחלטה להמשיך בנתיב הפעולה הזה לא הייתה מובנת מאליה. כשהרעיון נידון בין חברות התנועה, רובן לא ששו להסיר את חולצתן. רק הנלהבות ביותר, כמו סאשה ואינה, היו מוכנות להתפשט כדי להפיק את מלוא התועלת התקשורתית הטמונה בפעולה כזו.

היום, כעשרים מתוך שלוש מאות החברות בתנועה אימצו את דרך המחאה הזו, כאשר הצעירה ביותר היא בת 16 והמבוגרת ביותר בת 64. "לא העירום הוא שמושך את תשומת הלב", טוענת אוקסנה, "אלא העובדה שנשים חושפות עצמן בחברה שנשלטת בידי גברים". לדבריה, "אם המחאה הזו יוצרת הלם, מה טוב. בשעתו, האמריקאיות שנאבקו על זכות ההצבעה לא קיוו להשיג הרבה מעבר לזה". אינה מוסיפה כי "בחשיפת השדיים בהפגנה, הנשים מחזירות לעצמן את השליטה בגופן. זהו ממש מעשה של שחרור".

עם זאת, בני המשפחות והשכנים בחמלניצקי ובחרסון נסערים. בחברה הנשלטת על ידי ערכי משפחה מסורתיים, חשיפת שדיהן של הפעילות הצעירות מלבה את הביקורת ואת הרכילות. "מאז שהן ילדות קטנות חוזרים ואומרים לבנות שהן צריכות להתחתן, ואם אפשר, עדיף עם מישהו עשיר וממדינה אחרת", אומרת אינה. "כשלאמא שלי נודע שהפגנתי חצי עירומה, היא סירבה לדבר אתי במשך חודשיים", היא מוסיפה. "אבל אני, בניגוד אליה, מאמינה בכך שלנשים יש מקום בחיים הציבוריים ממש כמו לגברים".

השאיפה המהפכנית הזו היא הדוחפת את חברות פמן להמשיך להפגין נגד שורה של עניינים. לעתים, כאשר מאשימים אותן באופורטוניזם, הן עונות כי סוגיית מעמד האשה אינה שונה מכל סוגיה חברתית או כלכלית אחרת במדינה. אינה מסכמת: "אנחנו שואפות לדמוקרטיה, כמו הנשים האירופיות".

הצעירה, המכורה לפוליטיקה, לא פוסלת אפשרות שתשב באחד מן הימים במושב של הפרלמנט באוקראינה, או דווקא זה האירופי בשטרסבורג. שיעור הנשים בבית הנבחרים של אוקראינה היום הוא 8% בלבד, ואילו בממשלתו של ניקולא אזרוב אין ולו אשה אחת.

על מנת לממן את פעולותיהן, מסתמכות חברות פמן על תרומות שאותן אפשר להעביר להן באמצעות אתר האינטרנט שלהן. נוסף לכך, הן חנכו חנות בוטיק מקוונת שהכנסותיה נאמדות בין 3,000 ל-4,000 אירו בחודש.

הכסף נועד לתשלום הקנסות המוטלים עליהן בכל הפגנה, ולאפשר לארבע מנהיגות הארגון להתקיים. "ניסו לספח אותנו, אבל אנחנו לא עומדות לשירותה של שום תנועה פוליטית", מכריזה אנה, ומדגישה כי פמן היא תנועה עמצאית המממנת את עצמה.

שתיים ממנהיגות התנועה כבר התחילו להפיק תועלת מההצלחה. ואולם, גם אם הן כבר לא מסתובבות "בלי בגדים, בלי נעליים, ועם זר פרחים על הראש", כדברי הפתגם האוקראיני, השפע עדיין רחוק מהן. בשביל להיזכר מנין באה, קעקעה סאשה באביב הקודם על השד שלה שורה משירו של המשורר האוקראיני טראס שווטצ'נקו: "יונים ענוגות, צעירות שלי/ בשביל מי אתן חיות בעולם הזה". המלים הכתובות בדיו מזדקרות מעורה החיוור של אינה. "הגוף שלי הוא כלי נשק", היא מתריעה, "כלי נשק רב עוצמה".

תרגום: סביונה מאנה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו