בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שנה לתחילת המרי: מצבו של אסד קשה, אך יציב

שנה מאז פרוץ העימותים האלימים בסוריה ולאחר יותר מ-8,000 הרוגים, אסד עדיין שולט במדינה כשרוב ההנהגה והצבא עמו

23תגובות

"למרות שהתנאים אצלנו הרבה יותר קשים מאשר ברוב מדינות ערב, סוריה יציבה. מדוע? משום שעליך להיות מקושר היטב עם האמונה של האנשים. זהו לב העניין. כשקיים פער בין המדיניות שלך לבין האינטרסים והאמונה של האזרחים ייווצר ואקום שיוצר מהומות. אזרחים אינם חיים רק על אינטרסים, יש להם גם אמונות, במיוחד באזורים מאוד אידיאולוגיים". כאשר בשאר אל-אסד פרש בהרחבה את המניפסט שלו בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" בינואר 2011, נשיא תוניסיה היה כבר פליט בסעודיה, יחלפו עוד 11 ימים לפני שמובארק יודיע על פרישתו, קדאפי ניהל כבר מלחמה עזה נגד מתנגדיו - ובסוריה שרר שקט יחסי. אי של יציבות, שאפשר לאסד להתנבא שסוריה תישאר בלתי מעורערת. חודש וחצי לאחר פרסום הראיון, ב-15 במארס, ניצתה ההתפרצות הגדולה בעיר דרעא שבדרום המדינה ובעיר חסכה שבצפונה, התפרצות שסימנה את תחילתה של שנת המהפכה הסורית.

המעריכים והפרשנים ניבאו שסוריה צועדת בדרכה של מצרים, תוניסיה ולוב, וכי ימיו של אסד ספורים. היו גם תחזיות מדויקות יותר, שטענו כי תוך שבועות או תוך חודשיים מקסימום הוא ייפול. התחזיות, כידוע, קרסו. אסד עדיין שולט במדינה, ורוב צבאו עמו; האליטה המנהיגה מסתופפת סביבו; מספר העריקים, המוערך ב-30-40 אלף חיילים, בהם גנרלים ספורים ועשרות קצינים זוטרים אינה מאיימת על מערך הכוחות הסדיר של סוריה; והגיבוי המדיני שלו זוכה אסד מרוסיה, סין ואיראן, בולם בינתיים יוזמה למתקפה צבאית חיצונית על משטרו.

מה שהצליחו הפלטפורמות הווירטואליות - פייסבוק, יו-טיוב ובלוגים - לחולל במצרים ובתוניסיה, לא קורה בינתיים בסוריה. המידע זורם בשפע החוצה: סרטונים שבהם נראים ילדים טבוחים, גופות שחיילי צבא סוריה התעללו בהן, דיווחים על מעשי אונס אכזריים ושריפת בתים ובתי עסק, מגיעים בזמן אמיתי לכל העולם. אך המידע אינו מצליח לסחוט יותר מהודעות גינוי, ביקורת נוקבת וכמה ועידות של ידידי האופוזיציה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

מדוע שונה סוריה מלוב? מדוע לא מוכנות מדינות המערב ורוב מדינות ערב לצאת למתקפה נגד המשטרו? ההבדל העיקרי נעוץ במעמדה האסטרטגי של סוריה כבת-בריתן של איראן ורוסיה. מקורות ממשל אמריקאיים הסבירו לפני כמה שבועות ל"הארץ" כי החשש העיקרי לגבי תקיפה בסוריה הוא מפני תגובה איראנית במפרץ הפרסי. "מספיק שאיראן תפתח בירי על מטרות בבחריין או במפרץ כדי לחולל משבר בינלאומי ולהסיט את המערכה מסוריה למפרץ", אומר דיפלומט אמריקאי שמכהן שנים רבות במזרח התיכון.

לא פחות מאיים הוא חוסר הוודאות שאופף את תגובתה של רוסיה. רוסיה חשה שהיא רומתה במקרה של לוב. שכן, תחילה החליטה מועצת הביטחון על הקמת אזור אסור בטיס בנימוק הומניטרי, שנועד לכאורה לסייע לפליטים לובים להשיג מחסה. אך החלטה זו תורגמה מיד על ידי כוחות נאט"ו כהכשר לפתוח במתקפה רבתי, שכללה גם הפצצות מהאוויר ושימוש בטילי שיוט. רוסיה נוטרלה למעשה מהמערכה בלוב ואיבדה הזדמנות להתחבר למשטר החדש. לקחי לוב הציבו את רוסיה בראש המתנגדים לפעולה צבאית בסוריה. עמדה זו לוותה בהפגנת פומבית של סיוע לוגיסטי לאסד, באמצעות שיגור אוניות לנמל טרטוס בסוריה, שם מחזיקה רוסיה בבסיס ימי, ולהצהרות לוחמניות שלפיהן היא לא תאפשר מתקפה צבאית על סוריה.

די בשני האיומים הללו, האיראני והרוסי, כדי שגם מדינות נאט"ו וגם מדינות האיחוד האירופי יבינו שלעומת קדאפי, שלא היה לו כל גיבוי אסטרטגי של מעצמה, אסד - החלש מבחינה צבאית, החסר משאבי טבע ששווה להילחם עבורם, ושמדינתו עומדת על סף פשיטת רגל - עלול להיות הקפיץ שיחולל מלחמה אזורית.

אך לא רק המשענת האסטרטגית שלו בלמה את נפילתו. אפילו את הגיבוי שהעניקו מדינות ערב למערב לתקיפת קדאפי, הן מונעות עכשיו. הייתה זאת החלטת הליגה הערבית לפנות למועצת הביטחון כדי לאכוף אזורים אסורים בטיס בלוב, מה שהכשיר את הדרך לתקיפה. אך במקרה הסורי, הפגינו רוב מדינות ערב היסוס מתמשך. מזכ"ל הליגה הערבית, נביל אל-ערבי, אימץ בהתחלה את עמדת אסד שלפיה הוא נלחם בכנופיות חמושות שמטרתן להפיל את השלטון. עברו חודשים רבים עד שרוב מדינות ערב השתכנעו כי מדובר בטבח שיטתי, ועד שבנובמבר 2011, כמעט תשעה חודשים אחרי שהחלה המחאה בסוריה, החליטו שרי החוץ של הליגה להשעות את חברותה של סוריה מהארגון ולהטיל עליה סנקציות. גם היום, כשממדי הטבח מתעצמים מדי יום, רק סעודיה, קטאר וכווית תובעות לשגר כוחות זרים או ערביים לסוריה.

מדוע בלוב הן תמכו בפעולה צבאית ואילו ביחס לסוריה הן מהססות? נראה כי הסיבה לכך היא לקח המהפכות כפי שהוא נתפש בחלק ממדינות ערב. בעוד מצרים עדיין מחפשת את דרכה לקראת השלב הדמוקרטי הבא, ועתידה נתון בידי האחים המוסלמים; כאשר לוב קרועה בין מחוזותיה המזרחיים למערביים ובין כנופיות שמנסות להשתלט על חלקי ערים; וכאשר בתימן מתפוצצים מטעני צד ואת המלחמה באל-קאעדה מבצעים האמריקאים, לא בוער למדינות ערב לתת הכשר להפלתו של עוד משטר, שתחליפו איננו ידוע.

כאן טמון מכשול עמוק שמבדיל בין לוב לסוריה. בלוב התגבשה כבר בשלבים הראשונים של המרי אופוזיציה חזקה, עם הנהגה וצבא. התפרקותו של צבא לוב היתה מהירה, והשילוב של הסכמה בין אזרחים, לוחמים וקבוצה של מנהיגים, אפשרה למדינות ערב ולמערב לסמן חלופה של ממש לשלטון.

האופוזיציה הסורית עדיין רחוקה מהדגם הלובי. הצבא הסורי החופשי, שמחזיק בגדודים בכל עריה הגדולות של סוריה, אינו מצויד כמו האופוזיציה הלובית: מספר הטנקים שלו מועט, ועיקר הנשק שלו הוא מקלעים, רובים ומטולי רימונים. הוא מקבל אומנם סיוע כספי מסעודיה וקטאר, אך הוא מתקשה להשיג נשק ולהעבירו לתוך המדינה. חשוב מכך, לא כל העריקים והחמושים הצטרפו לשורותיו. חלק מהעריקים הצטרפו אל הגנרל מוסטפא אל-שייח, שהקים מועצה צבאית משלו ומבצע פעולות עצמאיות. שני הכוחות הצבאיים הללו (שאליהם נוספו עכשיו מיליציות שבטיות) אינם מתואמים עם האופוזיציה האזרחית, המועצה הלאומית הסורית, שיושבת מחוץ למדינה, שגם בתוך שורותיה לא שורה הרמוניה.

התוצאה היא שלעומת לוב, מצרים ואפילו תימן שהציבה אלטרנטיבה שלטונית מוכרת, אין בסוריה גוף או אדם שיכולים להסתמן כתחליף. התוצאה היא כי גם אם יסכימו מדינות ערב להזמין את כוחות המערב לתקוף בסוריה, וגם אם יקבלו מדינות המערב את ההזמנה ויפילו את אסד, יהיה צורך למנות ממשלה זמנית; זאת, כאשר אין לשום צד מושג אם יהיה זה תהליך דמוי עיראק או דמוי אפגניסטאן, שני דגמים שאף מדינה אינה נלהבת לראות.

סוריה נכנסת עכשיו לשנה שנייה של מרי, כשמשטר אסד סדוק, אבל לא מנותץ. רחוק מכך. כל עוד שני הפיגומים, איראן ורוסיה, עומדים לצדו, וכל עוד המשפחה שולטת בצבא והצבא תומך במשפחה, אזי גם אם אסד יסתלק באופן אישי, המשטר עדיין יעמוד על תלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו