בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשבר הכלכלי מאיים על חיי הקהילה של יהודי יוון

5,000 יהודי אתונה וסלוניקי נפגעו קשות מהמסים שהוטלו על הנדל"ן ומהאבטלה במדינה. כך נמצאים מוסדות החינוך של הקהילה החילונית בסכנת סגירה

תגובות

המשבר הכלכלי השורר ביוון בשנתיים האחרונות נותן את אותותיו גם בקהילה היהודית הקטנה במדינה. מקור ההכנסות העיקרי של 5,000 היהודים המתגוררים באתונה ובסלוניקי הוא סחר בקרקעות והשכרת נכסים, כך שהמסים הרבים שהוטלו בעקבות המשבר על הנכסים, בהם גם בתים פרטיים ומוסדות דת, מקשים על חברי הקהילה לקיים אותה. כך נוצר מצב בו הקהילה שגילה יותר מ-2,000 שנה, אשר מנתה בימי תפארתה יותר מ-70,000 איש ב-38 קהילות, שמרה על יציבות כלכלית ותרמה כספים לקהילות יהודיות אחרות באירופה, הפכה לכזו שנלחמת על קיומה.

לארי ספיחה, סגן נשיא הקהילה בסלוניקי, סיפר ל"הארץ" כי הקהילה בעירו, אשר נהנית מעסקי נדל"ן בהיקף נרחב יחסית, נדרשת לתמוך בקהילות יהודיות אחרות במדינה, בהן אלה של אתונה, וולוס ולאריסה. "הכפלנו את התמיכה שאנו נותנים לאתונה, אבל זה עדיין לא מספיק", אמר, "דמי השכירות ירדו בשיעור של 30%-50%, ויש לנו דירות וחנויות שעומדות ריקות".

ספיחה הדגיש כי הקהילה היהודית מנסה לשרוד בין היתר כדי לשמר את המורשת היהודית ביוון. לקהילות אתונה וסלוניקי יש אמנם רבנים אורתודוקסים, אך הן מנהלות אורח חיים חילוני לחלוטין. מוסדות החינוך מהווים את אבני היסוד לקיומן, וכך אפשרות סגירתם תעמיד את המשך התנהלות הקהילות בסימן שאלה.

באתונה ובסלוניקי מפעילה הקהילה היהודית שני בתי ספר יסודיים, בהם לומדים 150 תלמידים לימודי יהדות, לימודי היסטוריה של העם היהודי, עברית וזיקה לישראל. בסיום הלימודים נוסעים התלמידים לביקור מורשת בישראל, במימון הקהילה. בתי הספר כוללים גם מעונות יום, כך שלמעשה כל יהודי מגיל 3 נשלח למוסד חינוכי במימון הקהילה. "הבית הראשון שלנו הוא תמיד ישראל, אבל ביה"ס העניק לילדיי את תחושת השייכות והחממה התרבותית, שאפילו בארץ הם לא היו מקבלים", סיפרה אילנה דמיטריו, שהיגרה לאתונה לפני 20 שנה, "הבן הגדול שלי בכיתה י"ב, ועדיין חוזר בכל חג או אירוע מבית הספר ומדבר עליו בערגה. בית הספר הוא למעשה המקום שאליו מגיעה הקהילה כולה כדי לחגוג בו את החגים. אם הוא ייסגר זה יהיה הכאב הכי גדול עבורנו".

מלבד בתי הספר מתקיימת באתונה ובסלוניקי פעילות בלתי פורמלית במרכזים קהילתיים, ששיאה בהתכנסויות לטקסי קבלת שבת ומחנה קיץ שהתכנים המועברים בו יהודיים וציוניים. הקהילה אף תומכת בכ-70 יהודים קשישים המתגוררים בדיור מוגן. "כואב לנו לראות את עניי הקהילה והקשישים ניצולי השואה, שתמיד היינו מסייעים להם במזון ובטיפולים רפואיים, כאשר אין להם מה לאכול", אמר ויקטור אשר, סגן נשיא הקהילה היהודית באתונה, "הדבר האחרון שנעשה זה להפסיק את העזרה להם, אבל אם ניאלץ לקצץ עוד בהוצאות זה יקרה". עלות הפעלת כלל המוסדות, בהם בתי ספר היסודיים, שני בתי כנסת, המרכזים הקהילתיים, הדיור המוגן לקשישים ומוזיאון יהדות יוון, מסתכמת בכ-1.5 מיליון יורו לכל קהילה לשנה. בחודשים האחרונים נשלחו מכתבים אישיים לבתיהם של חברי הקהילה היהודית באתונה, בדרישה לתשלום דמי החברות השנתיים. ראשי הקהילה היהודית ביוון מודעים למצבה הכלכלי של כל משפחה ולכן, בניגוד לעבר, ניסו להתאים את הסכום ליכולתה הכלכלית. ראשי שתי הקהילות פנו לבכירי הארגונים היהודיים באירופה ובארה"ב בבקשת סיוע, וכך לפני כשבועיים פתחו הסוכנות היהודית בשיתוף קרן היסוד וארגונים נוספים בקמפיין גיוס כספים למען יהודי יוון.

מלבד המצוקה הכלכלית סובלת הקהילה ביוון גם מעזיבה מסיבית של צעירים יהודים למדינות אחרות באירופה, בשל שיעורי האבטלה הגבוהים. "לנו היתה חובה ליהדות משום שההורים שלנו עברו את השואה וחשנו גאווה על כך שישראל קמה והחלום התגשם", סיפרה נלי קפון, תושבת סלוניקי בת 53, המרכזת את פעילות החינוך הבלתי פורמלי בעיר, "הילדים שלנו כבר שואלים במה אנו שונים מהחברים שלנו? בזה שאנו חוגגים את פסח? זה לא משמעותי עבורם. הם לא מבינים למה הם צריכים להיות שונים והם גם לא רוצים להיות כאלה".

קפון הוסיפה כי מלבד רמת ההזדהות ההולכת ופוחתת עם הציונות והיהדות, היא חשה ברצון של הצעירים להתנער מהיותם מיעוט בחברה היוונית. "שמעתי כמה חבר'ה צעירים שרוצים שהילדים שלהם לא יהיו יהודים, כדי לא להיות במיעוט", סיפרה, "יש בזה משהו: אם אתה מחליט לחיות פה, אז למה להמשיך לחיות עם הנבדלות שלך? יהדות שבאה מתוך חובה להורים ונתפשת כעול לא תחזיק מעמד. אנו עושים קידוש כדי שהילדים ירגישו שהיהדות אינה רק ימי אבל ושואה".

אנתימוס קלפצידיס
דניאלה עוזיאל


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו