בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדור שלא ידע את מסך הברזל

פולין מתעמתת עם עברה הקומוניסטי

מדינות במרכז ובמזרח אירופה מתמודדות עם העבר הכואב באמצעות סרטים, בבית המשפט ובבית הנבחרים. "רק הדור השני בשל לשאלות הקשות"

9תגובות

פולין עשתה דרך ארוכה מאז נפילת מסך הברזל, אולם היא נמנעה עד כה מלהתמודד לעומק עם עברה הקומוניסטי ועם הדיכוי, הריגול ואפילו עם מעשי הטבח. במקום זאת, העדיפה החברה הפולנית לשכוח ולהמשיך הלאה.

ולכן, החלטת פולין וכמה משכנותיה במרכז ומזרח אירופה כי בא הזמן לטפל במשקעים הלא פתורים מהעבר התקבלה בהפתעה. יוזמות ממשלתיות ופעילות תרבותית ענפה מאפיינות עתה את הגל הפתאומי של חשבון נפש שנועד ליישב סוגיות שנותרו פתוחות. יש מי שמחפש לסגור מעגל ויש מי שמתעניין בחיסול חשבונות.

בית משפט בפולין קבע באחרונה כי המנהיגים הקומוניסטים שהיו אחראים להחלת המשטר הצבאי בדצמבר 1981 היו חלק מ"ארגון פשע". נשיא בולגריה מנסה לסלק מתפקידם שגרירים ששימשו בעבר סוכנים בשירות הביטחון. ממשלת מקדוניה עוסקת במרדף אחרי משתפי פעולה, ולפי נוסח החוקה ההונגרית החדשה, ניתן להביא לדין קומוניסטים לשעבר.

קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הודיעה בחודש שעבר על תמיכתה ביואכים גאוק כמועמד לנשיאות המדינה במקומו של כריסטיאן וולף שהתפטר. גאוק הוא פעיל זכויות אדם ממזרח גרמניה, שהיה ממונה על הפיכת מאגר מסמכי השטאזי לארכיב לאומי. הוא זכה לכינוי "צייד השטאזי" על תפקידו בחשיפת פשעי המשטר הקומוניסטי.

"בדומה לקבלת חיסון, עלינו לחקור ולהבין את דרך פעולתם של המשטרים הטוטאליטריים כדי לוודא שהם לא יחזרו בעתיד לשלטון", אומר לוקאש קמינסקי, נשיא המכון לזיכרון לאומי של פולין. במדינות מרכז ומזרח אירופה נראה שתם עידן השתיקה, שבו אמנם לא הושתקו לחלוטין הביקורת והדיון, אולם התקיים ניסיון לדחוק לקרן זווית את הקולות שקראו לחשבון נפש או התחשבנות.

יישור ההדורים עם העבר הוא עניין מורכב שמרחף זה עשרות שנים מעל מדינות אירופה לאחר נפילת ברית המועצות. אולם, כיום זוכה העיסוק בעבר לתהודה גלובלית רחבה יותר, בעיקר בגלל האביב הערבי, שבו הופלו רודנים ששלטו ביד רמה תקופות ממושכות. האירועים במדינות ערב העלו שאלות סבוכות דומות על שיתוף פעולה של האזרחים עם משטרים אוטוקרטיים.

אי–פי

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הכתבות מהעולם ישירות אליכם

האומות הערביות נאלצות אף הן להתמודד עם סוגיות של אשמה ואחריות, בדומה לבעיות שפולין ושאר מדינות מזרח אירופה מתחילות עתה להקדיש להן תשומת לב רבה במיוחד. הזמן שחלף מאפשר לעסוק בשאלות בקלות רבה יותר. הנושא כבר אינו מאיים כבעבר, אולם מידת דחיפותו לא פחתה. עם זאת, הניסיון האירופי מוכיח כי ייקח לעולם הערבי שנים רבות עד שהוא יגיע למצב שבו יהיה מסוגל להסתכל פנימה ולערוך חשבון נפש נוקב ואמיתי.

ההתעסקות הפתאומית של מדינות אירופה בעברן אינה מוגבלת רק לתחום הפוליטי והמשפטי. לצד הליכים משפטיים רבים יש שפע של סרטים עלילתיים ודוקומנטריים, דרמות טלווזיוניות ומותחנים שמתעמתים עם העבר שמסרב להישכח. בפולין נהרו כמעט מיליון צופים לבתי הקולנוע כדי לראות את הסרט, "יום חמישי השחור", בבימויו של אנתוני קראוזה. הסרט עוסק בתקרית מ-1970, שבה צבא פולין פתח באש על כמה עשרות מפגינים בגדיניה ובערים אחרות על חוף הים הבלטי.

לקראוזה נדרשו 40 שנים כדי להפיק את הסרט. בהתחלה הוא נרתע בגלל הצנזורה הקומוניסטית ובהמשך ריפתה האדישות הציבורית את ידיו. הסרט זכה להצלחה רבה בשנה שעברה בגלל עלילתו המטרידה: מפגינים לא חמושים ועוברי אורח נורים למוות ברחובות או מוכים באכזריות בתחנות משטרה. "בתחילת שנות ה-90 אנשים חשבו שלא נכון לחזור ולהתעסק בתקופה ההיא", אמר באחרונה קראוזה בן ה-72.

פולין מתעמתת עם עברה בכמה חזיתות. במשפט שנמשך שנים, שבו הובאו לדין המנהיגים הקומוניסטים בעת החלת השלטון הצבאי ב-1981, נגזרו על שר הפנים, הגנרל צ'סלב קישצ'אק, שנתיים מאסר על תנאי בלבד. הגנרל וויצ'ך ירוזלסקי, המנהיג הקומוניסטי של פולין לשעבר, שהכריז על כינון המשטר הצבאי, הוגדר בשנה שעברה לא כשיר לעמוד לדין מסיבות רפואיות.

בבולגריה הבטיח הנשיא החדש לסלק מתפקידם שגרירים ודיפלומטים שעבדו בעבר עם מנגנון הביטחון הקומוניסטי, אפילו שלאחרונה התגלה כי 11 מ-15 הבישופים רמי הדרג במדינה שימשו סוכנים. תוכניתו של הנשיא נתקלה בהתנגדות רבה שהגיעה במהרה לבתי המשפט. במקדוניה, שהיתה בעבר חלק מיוגוסלוויה, הקפיא לאחרונה בית המשפט מהלך של הממשלה להרחיב את החיפושים אחר סוכנים ומשתפי פעולה לשעבר.

במשאל עם שהתקיים בחודש שעבר בלטביה, נדחתה יוזמה להכריז על השפה הרוסית כשפה הרשמית השנייה במדינה. התפתחות זו מעידה על הקושי של הלטבים להשלים עם המורשת הרוסית. בהפגנות שהתקיימו באחרונה ברומניה נשא הקהל שלטים וקרא קריאות המשוות את השליט הנוכחי, הנשיא טריאן בססקו, לרודן המודח ניקולאי צ'אושסקו. הפופולריות של בססקו בירידה בעת האחרונה ומבקריו מאשימים אותו בהובלת המדינה לכיוון של שלטון אוטוריטרי. אפילו באלבניה, אחת המדינות העניות באירופה, נפתח במוזיאון הלאומי ביתן המציג את זוועות השלטון הקומוניסטי בתקופתו של הרודן אנוור הוג'ה.

הדיון הציבורי העולה עתה על פני השטח מעורר גם לא מעט ביקורת וטענות כי מאחורי היוזמות השונות לפתוח את פצעי העבר עומדים אינטרסים פוליטיים וניסיונות ורצון לחסל חשבונות עם בכירים לשעבר. בגרמניה מנהל השירות החשאי מעקב אחר עשרות חברי פרלמנט מהשמאל, בהם חברים לשעבר במפלגת השלטון במזרח גרמניה של אז, מפלגת האיחוד הסוציאליסטי. "העובדה שפעילות כזו נמשכת בשנת 2012 זיעזעה אותי", אומר גרגור גיסי, ראש גוש השמאל בפרלמנט ואחד הפוליטיקאים הנתונים במעקב, "הם עדיין חושבים במונחים של המלחמה הקרה".

אי–פי

בשעה שחוקתה החדשה של הונגריה נכנסה לתוקף ב-1 בנובמבר, היא דחתה את תקפות החוקה הקומוניסטית, ופתחה צוהר להליכים משפטיים עתידיים. "לא חלה התיישנות על פשעים אכזריים שנגרמו לאומה ההונגרית ולאזרחיה בידיהן של הדיקטטורות הנאציונל-סוציאליסטית והקומוניסטית", נכתב בחוקה. אישטוון רב, מנהל ארכיב החברה הפתוחה בבודפשט, סבור כי יורשיה של המפלגה הקומוניסטית הקדימו לחזור, בשנת 1994. "הם חזרו לשלטון מהר מדי, רק ארבע שנים אחרי השינוי, ולא חשו צורך להתמודד עם העבר בצורה רצינית", אומר רב.

במרבית המהפכות ההן לא היה מדובר בהפלה מוחלטת של המשטרים, אלא רק בהעברה מתונה של השלטון. הקומוניסטים אמנם פרשו, אולם הציבו תנאים. בפולין חזרו הפוסט-קומוניסטים מהר יותר לעומת הונגריה, שעה שב-1993 ניצחה בבחירות ברית השמאל הדמוקרטית (SLD), שהנציחה את הפער בחברה הפולנית בין אלה שהיו מוכנים להתקדם ולהשאיר את העבר מאחור, לאלה שלא היו מסוגלים לכך. "ציפיתי לסוג של משפטי נירנברג של הקומוניזם", אמר טדאוש פלוז'נסקי, שאביו עבר עינויים בידי המשטרה החשאית. "לא היה מהפך", אמר, "אלא תהליך של טרנספורמציה".

פלוז'נסקי כתב על החוויות שעבר אביו ואחרים כמותו, בספר שפורסם בשנה שעברה בשם "חיות אדם". עטיפת הספר היתה מכוסה כתמים אדומים דמויי נתז דם. 6,000 עותקים של המהדורה הראשונה נמכרו תוך זמן קצר, ומהדורה נוספת כבר בדרכה לחנויות. "הדיקטטורה מותירה מורשת אפלה, ולאחר נפילתה איש לא רוצה בהתחלה להתמודד איתה", אומר אנתוני דודק, חבר הנהלת מכון הזיכרון הלאומי בפולין. "בדרך כלל רק הדור השני בשל ומוכן לשאול את השאלות הקשות".

בספר המתח,"תסבוכת" (2007), כלל זיגמונט מילושבסקי, בן 35, עלילת משנה שעוסקת בשרידים של המשטרה החשאית שעדיין פועלים בשטח. הספר הפך לרב מכר ואף הופק בשנה שעברה לסרט עלילתי. "מקננת בי תחושה שאיש לא הסביר את התקופה ההיא. יש בקיעים ביסודות המדינה שלי", אמר הסופר.

בעלילת הספר והסרט מגלמים שחקנים חוקרים מהמכון לזיכרון לאומי שמשתתפים בפתרון תעלומה. החוק שהביא להקמת המכון התקבל ב-1998. בשנת 2000 הוחל בבנייתו. כעת מפוזרים 11 סניפים ו-7 משרדים של המכון בכל רחבי פולין, ובהם תיקים עבי כרס על העבר. התקציב השנתי של המכון הוא כ-65 מיליון דולרים. הוא מקיים כנסים וסדנאות הדרכה למורים, והוציא לאור כ-800 כותרים שעסקו בכיבוש הנאצי ובתקופה הקומוניסטית. נוסף על כך, השתתף המכון במימון סרטו של קראוזה, "יום חמישי השחור".

בעת צילומי הסרט בגדיניה ב-2010, הפגינה האוכלוסייה המקומית התלהבות ותמיכה במיזם. התושבים התנדבו בספונטניות לגרף שלג באתר הצילום, פקידי ממשל מקומיים עזרו במתן אישורים ובתי עסק שימשו אתרי צילום ללא תמורה. "היה חשוב להם שהסיפור יסופר, זה היה ברור", אומר קראוזה. בהקרנת הבכורה של הסרט, שהתקיימה בפברואר שעבר, לא ידע קראוזה כיצד יגיבו ראש הממשלה ויו"ר הפרלמנט, שנכחו באירוע, או אלמנתו של אחד הקורבנות, שסיפורו היה מרכזי בעלילת הסרט. בסיום הסרט עמד הקהל על רגליו והריע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו