בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מטבע במצור

החלטת מדינות המפרץ להפסיק את הסחר בריאל האיראני תדרדר עוד יותר את מצב מעמד הביניים והעניים במדינה, אבל ספק אם תשפיע על מדיניות הגרעין של טהראן

7תגובות

החלטתן של מדינות המפרץ, ובעיקר של מדינת איחוד הנסיכויות, להפסיק את הסחר בריאל האיראני, היא מהלומה קשה למשק האיראני. אלפי חברות איראניות פתחו בשנים האחרונות סניפים בדובאי, ועשרות אלפי סוחרים איראנים, מבין כ-400 אלף אזרחים איראנים שחיים במדינה, נעזרים בשירותיה ביבוא וביצוא של סחורות שאינן נפט. מעתה הם יצטרכו להמציא דרך אחרת כדי לנהל את עסקיהם. בעייתם של הסוחרים האיראנים היא כפולה. לא רק שבנקים במפרץ מסרבים לקבל את הריאל האיראני - הם מתקשים לשלם בעבור סחורות, מכיוון שממשלת איראן מטילה הגבלות נוקשות על הוצאת מטבע זר מהמדינה.

עד כה נהגו סוחרים ואזרחים, וכן מפקדים במשמרות המהפכה, להבריח את כספם במזוודות עמוסות דולרים או ריאלים, אם בטיסה לאירופה או בשיט בסירות מרוץ לדובאי, שבה יכלו להפקיד ריאלים ולרכוש תמורתם דולרים. עכשיו עשויה מדיניות החרם על הריאל לסתום עוד פירצה ברשת הסנקציות.

בינתיים מתברר, כי עד כה פגעו הסנקציות על איראן רק במעמד הביניים ובשכבות החלשות. כך, למשל, מדווחים כלי תקשורת של האופוזיציה באיראן שיותר מ-80% מכוח העבודה באיראן חיים מתחת לקו העוני. מפעלים רבים, שמספקים אלפי מקומות עבודה, נסגרים משום שאינם מצליחים להשיג חומרי גלם, ומצבם של הפועלים מעולם לא היה רע כל כך. כך, למשל, במפעל הטקסטיל בעיר מזאנדראן לא קיבלו הפועלים את משכורתם במשך 16 חודשים. מפעל זה, הגדול במדינה, העסיק עד באחרונה כ-7,000 עובדים, ובעקבות הקיצוצים צומצם מספרם לכ-700, וגם הם נאלצים להמתין חודשים ארוכים למשכורותיהם. זה גם מצבם של הפועלים בעיר קזווין, שבה לא קיבלו חלק מהפועלים שכר זה שנה, ופועל שעובד במפעל הצינורות בעיר אהוואז סיפר לתחנת רדיו "זמאנה", כי לא קיבל משכורת כבר שנתיים.

בלומברג

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

איגודי עובדים מנהלים אמנם משא ומתן עם נציגי השלטון ומדי פעם אף פורצת הפגנה, אבל עד כה לא הצליחו העובדים להשיג דבר זולת התחייבות בעל פה, והבטחות להסדיר את עניין התשלומים. בינתיים, לצד האבטלה ההולכת וגואה כתוצאה מן הסנקציות מאמירים מחיר מוצרי הצריכה בכ-30%-70% בשל קשיי היבוא. איראן היא אמנם יצרנית המכוניות ה-13 בגודלה בעולם, אבל היא נאלצת עכשיו לייבא חיטה, אחרי שב-2004 היא הודיעה לראשונה כי סיפקה את כל תצרוכתה. יבוא חיטה איננו נכלל בסנקציות על איראן, אבל הבעיה היא שאיראן מתקשה לשלם בשביל החיטה בגלל הסנקציות על המוסדות הפיננסיים. כלומר, בשל המחיר הגבוה יותר, הנובע מהקשיים האדמיניסטרטיביים, נאלצים אזרחי איראן לשלם יותר בעבור מוצר בסיסי כמו קמח.

מנגד, דווקא על רקע ההגבלות על קנייה ומכירה של מטבע זר, נוסק ענף הנדל"ן המשמש אפיק השקעה חדש לשמירה על ערך הכסף. התוצאה היא שמחירי הדירות הולכים וגואים, וההיצע קטן מן הביקוש במיוחד בתחום דירות הפאר. רשת בלומברג דיווחה, למשל, כי מחירו של מ"ר בנוי בטהראן מגיע ל-1,600 דולר לעומת המחיר הממוצע באיסטנבול - 771 דולר למ"ר. הממשלה מסייעת לזוגות צעירים או לנזקקים לרכוש דירות, אבל היקף הסיוע שלה מגיע לכל היותר ל-15 אלף דולר, כשאת יתרת הכסף צריכים הרוכשים להשיג מבני משפחה או ידידים. על רקע צניחת ערך הריאל, מתקשים יותר ויותר צעירים לרכוש דירות ונאלצים לפנות לשכירות, שגם עלותה הולכת וממריאה.

מנגד, המשטר האיראני ממשיך להפגין אופטימיות לא רק ביחס ליכולתו להתגונן נגד התקפה מצד ישראל, ואף להשיב לה מנה אחת אפיים, אלא גם בכל הנוגע לכלכלתה של המדינה. המדורים הכלכליים בעיתונות התומכת במשטר מספרים על פרויקטים חדשים כמו בניית רשת מטרו בעיר תבריז, הרחבת היקף מכירת הנפט להודו, השקעות עתידיות במשק המצרי, הצהרות על הגדלת הסחר עם טורקיה ל-20 מיליארד דולר ב-2012, ועל מציאת עוד נפט בשדות הקידוח. כאילו אין סנקציות ואין הגבלות על הריאל.

השאלה המרכזית היא אם הנטל הכלכלי העצום שגורמות הסנקציות לאזרחים מן השורה עשוי לחולל מרי אזרחי, או לפחות להשפיע על המשטר לשנות את מדיניותו. סקר שערך מכון גאלופ בחודשים דצמבר 2011-ינואר 2012 מראה, כי לפחות 40% מן הנשאלים תומכים בתוכנית גרעין איראנית לצרכים צבאיים, ו-57% תומכים בפיתוח תוכנית גרעין שלא למטרות צבאיות. לפני יותר משנה אמרו 87% מן הנשאלים, בסקר שערך מכון ראנד, כי הם תומכים בפיתוח תוכנית גרעין לצורכי שלום. אם הנתונים אמיתיים, אזי הירידה בתמיכה בתוכנית הגרעין היא משמעותית, אבל נראה שהיא אין בה עדיין די כדי לחולל את הלחץ שיגרום לשינוי במדיניות האיראנית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו