בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קילר בובי

איך נהפך רוברט ביילס, כוכב פוטבול בצעירותו וחובב תיאטרון, חייל מסור ואב, לרוצח? קרוביו בטוחים שלעשור בשירות הצבא במלחמות העקובות מדם בעיראק ובאפגניסטאן יש חלק גדול בכך

תגובות

הוא לא היה הכוכב שבחבורה, רק בחור צעיר שעשה רושם טוב וניסה תמיד לעשות את הדבר הנכון. כזה היה רוברט ביילס, "בובי שלנו", בפי החברים. הוא היה ילד אהוד, תמיד עסוק במשהו, אבל לא שכח לפנות זמן כדי לעזור לאוטיסט שהתגורר במורד הרחוב.

הילדים בשכונה העריצו אותו. הוא היה שחקן מוכשר בקבוצת הפוטבול בתיכון, וגם בצבא נחשב לבחור יציב וחזק.

הוא התגייס לחיל הרגלים בגיל מבוגר יחסית, 27, כמה שבועות אחרי פיגועי 11 בספטמבר 2001. הוא זכה להערכת הסובבים אותו, שתיארו אותו כלוחם בוגר ורגוע, גם בעתות קרב. "הוא היה חייל מעולה ובעל כושר מנהיגות יוצא מן הכלל", אמר זכארי פארסונס, ששירת עם סמל ראשון ביילס בעיראק בשנת 2007. ולכן, כשנודע לשכניו בנורווד שבאוהיו, ולעמיתים לשעבר בבסיס לואיס-מקורד בוושינגטון, שבובי ביילס הואשם בירי בדם קר ב-16 אזרחים אפגאנים ב-11 במארס, הם לא רק נדהמו. הם שקעו באבל.

ניו יורק טיימס

מישל קאדל, בת 48, שהכירה את ביילס בצעירותו, צפתה בהקלטה של מהדורת החדשות בטלוויזיה שוב ושוב וסירבה להאמין. "רציתי לראות שם פנים אחרים", אמרה בקול חנוק מבכי, "זה לא יכול להיות בובי שלנו. ודאי קרה לו משהו, משהו נורא ואיום".

לחברים, לקרובי המשפחה ולעורך הדין של ביילס ברור מה קרה: המלחמה. שלוש פעמים נשלח ביילס לעיראק, בה השתתף בקרבות קשים. בפעם הרביעית נשלח לאפגניסטאן, לשם יצא בחוסר חשק. מצבו הכלכלי הידרדר והוא חשש שיאבד את ביתו.

השירות הצבאי גבה ממנו מחיר כבד. הוא איבד חלק מכף רגלו וספג פגיעת ראש, חבריו לנשק נפצעו פציעות קשות אל מול עיניו, הוא נשא בזרועותיו גופות של עיראקים וטופל בעבר לאחר פגיעה קלה במוח. לפי גורמים בצבא, סביר שסבל גם מפוסט טראומה - הלם קרב.

היו גם כמה רגעים אפלים בעברו. ביילס נעצר פעם והואשם בתקיפת אשה. התיק נסגר אחרי שהשלים סדנת התמודדות עם כעסים. מכוניתו התהפכה פעם אחרי שנרדם בעת הנהיגה. הוא חווה בחייו דחיות ואכזבות רבות. לפני שהתגייס לצבא ארה"ב, כאשר עבד כברוקר, הואשם בעבירות על תקנות שוק ההון ובהונאה של זוג לקוחות. בעקבות המקרה נאסר עליו לפעול בשוק ההון.

לפני שנה, כך כתבה אשתו בבלוג, נדחתה בקשתו להעלאה בדרגה. חוץ מיותר אחריות וכבוד, היה הקידום מזכה אותו במשכורת גבוהה יותר, ועוזר להקל על הלחץ הכלכלי שבו היה שרוי.

אי-פי

שכניו זוכרים אותו כחייל "מורעל" שתמיד שש לחזור לשדה הקרב. ואולם, בשלב מסוים חל שינוי. הוא עבר קורס שהכשיר אותו לתפקיד קצין גיוס. תפקיד זה היה מאפשר לו להישאר בארה"ב ולא להישלח לאפגניסטאן, אבל הצבא העדיף להשאירו בחיל הרגלים. למרות שביילס חש שהוא אינו כשיר לשירות קרבי בגלל פציעותיו, הוחלט לשלוח אותו שוב לחזית. שבועות אחר כך כבר היה באחד האזורים המסוכנים ביותר באפגניסטאן.

בהליך משפטי ארוך, שיחל בהגשת כתבי אישום ויסתיים, כפי הנראה, במשפט צבאי, ייקבע אם ביילס אשם בזוועות, ואיזה משקל היה לנסיבות הללו בהשתלשלות הדברים. משיחות עם חברים, עורכי דין וגורמים בצבא, מצטיירת תמונה מלאת סתירות שצפויה להביא להליך משפטי ארוך ומורכב. גורם בצבא אמר שלביילס היו בעיות בחיי הנישואים, שהיה נתון ללחץ נפשי כתוצאה מהשירות באפגניסטאן, וכי התפרע בעקבות שתייה מופרזת בשעות שלפני הירי. פרקליטיו של ביילס טוענים שנישואיו היו יציבים וכי לא היתה לו בעיית שתייה. אם אכן עבר התמוטטות, הם אומרים, היה זה בגלל הלם הקרב שלקה בו בשירותו הצבאי, ושלא אובחן על ידי הצבא. הוא נשלח למלחמה בניגוד לרצונו וחברו נפצע קשה לנגד עיניו, זמן קצר לפני תקרית הירי.

הד"ר סטיבן זנאקיס, פסיכיאטר שהיה יועץ של המטות המשולבים, אמר כי אחרי עשור של קרבות, שבו מאות אלפי חיילים ספגו פגיעות מוח טראומטיות וסבלו מהלם קרב, אין די בתסמינים אלה בלבד כדי להסביר כיצד סמל מוערך, שנראה בריא נפשית, אחראי לאחד מפשעי המלחמה הנוראים ביותר שבוצעו בעימותים הצבאיים בעיראק ובאפגניסטאן.

זנאקיס טוען כי המקרה של ביילס, שנשלח שוב ושוב לשדה הקרב ונפצע כמה פעמים, מעיד על בעיות עמוקות בהרבה: על צבא שהותש מעבר לכוחותיו ב-11 שנים של קרבות, על כישלונו של הצבא בזיהוי וטיפול בבעיותיהם של החיילים התשושים והמיוסרים, ועל הקו הדק המפריד בין מה שנחשב התנהגות "נורמלית" במלחמה, ובין מה שמאובחן בשלב מאוחר יותר כ"התמוטטות עצבים".

"זה דומה למקרה הטבח במיי לאי, אשר חשף את הבעיות הקשות במלחמת וייטנאם", אמר זנאקיס, "הצבא יטען שהחיילים שביצעו את המעשים הם פושעים בודדים, מקרים חריגים. אבל זה לא נכון".

ביילס גדל בנורווד, פרבר צנוע של סינסינטי. הוא היה הצעיר מבין חמישה אחים במשפחה אהודה בקהילה. הוא נחשב לנער כריזמטי וחייכן, שחקן פוטבול, חובב תיאטרון. בספר המחזור שלו צוין כאחד הרקדנים הטובים בשכבה. "הוא היה נער בולט ומוחצן, מסוג הנערים שלא שוכחים", אמר מנהל בית הספר.

הוא בלט בפוטבול, אבל כשבא כוכב חדש לנבחרת לא התעקש להתחרות בו ופינה לו את מקומו בהרכב הפותח, לטובת הקבוצה. השחקן החדש, מארק אדוארדס, נהפך ברבות הימים לשחקן בליגת הפוטבול המקצוענית של ארה"ב. בביוגרפיה שנכתבה עליו ציין אדוארדס כי למד מביילס "שיעור במנהיגות, כיצד לנהוג במצבים קשים". ביילס למד כלכלה באוניברסיטת אוהיו, אך לא השלים את לימודיו. בהמשך פתח חברת השקעות עם אחיו מארק. בנובמבר 2001 התגייס לצבא. מייקל בלווינס, חבר ילדות, אמר כי "הוא לא פעל מתוך כעס, הוא פשוט נפגע מאוד ממה שקרה" (פיגועי 11 בספטמבר). ב-11 השנים הבאות הוא ישרת באותה יחידה שאליה התגייס.

אחרי הטירונות נשלח לבסיס פורט לואיס, ליד טאקומה, שנהפך בשנים שלאחר מכן למרכז שממנו שוגרו יחידות צבא ארה"ב למשימות מעבר לים. ב-2002 הואשם בתקיפת אשה במלון בטאקומה. כעבור זמן קצר התחתן עם קארילין פרימו, אותה פגש באינטרנט. נולדו להם בן ובת. מנובמבר 2003 ועד נובמבר 2004 הוצבה יחידתו בעיראק. היתה זו תקופה קשה וסוערת של התקוממויות, התפרעויות ומעשי ביזה.

ואולם, תקופת שירותו השנייה של ביילס בעיראק, בין יוני 2006 לספטמבר 2007, היתה העמוסה והשפיעה על המשך חייו. בתקופה ההיא השתוללה בעיראק מלחמת אזרחים. כ-80 חיילים אמריקאים נהרגו מדי חודש. דייויד הארט, ששירת אז בעיראק, כתב בבלוג שלו שהאויב היה כמעט תמיד סמוי מהעין, וכי אוזלת ידם של החיילים, שלא הצליחו להשיב מלחמה, הותירה אותם מתוסכלים ומרירים.

"התרגלנו לראות גופות מפוזרות בשטח, מטענים התפוצצו לנגד עינינו", כתב הארט. ביילס נפגע בכף רגלו, אך לא נשלח הביתה בעקבות הפציעה. הוא השלים את תקופת השירות בעיראק, שהתארכה מ-12 חודשים ל-15. לדברי הארט, מרבית החיילים לא קיבלו ברוח טובה את הארכת השירות. הלוחמה הבלתי פוסקת והאיום התמידי בפגיעה ממטעני צד התישו את הלוחמים. בכל זאת, נראה כי ביילס לא התלונן. כאשר חזר הביתה, לטאקומה, צלע אמנם, אבל השקיע מאמצים גדולים בשיקום רגלו כדי לחזור לשירות פעיל. את השנתיים הבאות העביר בארה"ב, ובאוגוסט 2009 נשלח שוב לעיראק. הייתה זו תקופה שקטה יותר, שבה השקיעה ארה"ב בבנייה מחודשת של המדינה, והכוחות נקלעו פחות לעימותים עם האוכלוסייה. בהתכתבות בפייסבוק עם חבר ילדות כינה ביילס את שירותו "משעמם ודי אידיוטי", וקונן על כך שהלחימה חסרה לו. "אנחנו נותנים לערבים כסף במקום לירות בהם", כתב, "זה לא בסדר".

בתקופה שקדמה לשהייתו השלישית בעיראק נקלעה משפחת ביילס לקשיים כלכליים, שעליהם לא הצליחה להתגבר. אחרי שחזר מעיראק קיוו בני הזוג שביילס יוצב בגרמניה, באיטליה או בהוואי, והתאכזבו מאוד כשהתבשרו על תוכניות הצבא לשלוח אותו לאפגניסטאן.

יש להניח שביילס עבר בדיקות גופניות מקיפות לפני שנשלח לאפגניסטאן, ובכללן מבחן ממוחשב בו נסקרות יכולות הריכוז, הזיכרון והחשיבה. מומחים רבים אינם מחשיבים את הבדיקה כיעילה, אבל היא הכלי העיקרי המשמש את צבא ארה"ב כדי להעריך פגיעות מוח טראומטיות. מכל מקום, הצבא קבע שביילס כשיר לשירות קרבי, והוא נשלח לחזית.

לא ידוע הרבה על שירותו של ביילס באפגניסטאן. יחידתו פעלה לצד כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב במחוז קנדהאר, באזור שהיה בעבר מרכז פעילות של הטליבאן, ובשנים האחרונות נחשב ליותר בטוח. ביילס עסק ככל הנראה באבטחת לוחמי הכוחות המיוחדים, כשאלו ביצעו פשיטות ליליות, קשרו קשרים עם ראשי הכפרים וארגנו מיליציות מקומיות.

לפי פרקליטו של ביילס, ג'ון הנרי בראון, המשימות היו מסוכנות, ומרשו הגדיר אותן "מפרכות". החיילים התגוררו במכולות מתכת. "תנאי המחיה היו קשים מאוד", הוסיף בראון. כשבוע לפני אירוע הירי בדרום אפגניסטאן, ראה ביילס את חברו עולה על מוקש ומאבד את רגלו. זמן קצר לאחר מכן שלח לאשתו מסר קצר: "יום קשה עבר על הבחורים הטובים". יום אחר כך יצא ביילס מהבסיס והחל לצעוד לכיוון הכפר הקרוב.

ניו יורק טיימס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו