בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המתיחות בין האחים המוסלמים לצבא המצרי בשיא

המרוץ לנשיאות מתלהט, ובניגוד להבטחות, האחים שוקלים להציב מועמד משל עצמם. גם בוועדה המנסחת את החוקה - התנועה הדתית מחזיקה ברוב

8תגובות

עוד אבן דרך היסטורית במצרים: על אף הבטחת "האחים המוסלמים" שלא להציג מועמד בבחירות לנשיאות שייערכו ב-24-23 במאי, התכנסה אתמול (שלישי) מועצת השורא - הנהגת הארגון - כדי לדון באפשרות זאת. הנהגת "האחים" מיועדת לבחור בין שני מועמדים מובילים: מוחמד מורסי, יו"ר מפלגת החירות והצדק (הזרוע הפוליטית של "האחים המוסלמים") ויו"ר הפרלמנט סעד אל-כתאתני. זאת לאחר שהמועמד המוביל מטעם "האחים", סגן מנהיג התנועה (המדריך הכללי) חייראת א-שאטר, הודיע כי אינו מתכוון להתמודד על התפקיד.

עם זאת, אין ודאות ש"האחים המוסלמים" אכן יציגו מועמד משלהם. אחד מנציגי התנועה בפרלמנט, מוחמד עימאד א-דין, אמר כי הודעת התנועה בנושא זה תימסר ביום חמישי - ואפשר שתחליט לתמוך במועמד מחוץ לשורות התנועה. זאת בין היתר לנוכח הלחץ הגדול שמפעילים צעירי "האחים" על הנהגת התנועה לעמוד בהבטחתם שלא לקחת חלק בבחירות לנשיאות.

הדיון בהנהגת "האחים המוסלמים" נערך אתמול על רקע מתיחות חסרת תקדים בין התנועה לבין המועצה הצבאית העליונה. "ירח הדבש" בין שני הגופים, כפי שכינה זאת אחד הפרשנים המצרים, נראה שהסתיים. המועצה פרסמה השבוע הודעה יוצאת דופן, שבה היא אומרת כי התנועה הדתית מנסה לחתור תחת פעולות הממשלה וטופלת אשמות שווא נגד המועצה. זאת בעקבות הצהרה של "האחים" שמאשימה את המועצה בניסיון לפגוע במהפכת ינואר 2011.

מאבק הכוחות בין שני הארגונים הללו בא לידי ביטוי גם בשני מישורים מקבילים אחרים, שם מתחוללות סערות לא פחות משמעותיות: הפרלמנט מצד אחד והמרוץ לנשיאות מצד שני, שניהם קשורים כמובן זה בזה.

עשו לנו לייק וקבלו את החדשות המעניינות ביותר, ישירות לפייסבוק

אי-אף-פי

הפרלמנט סוער בעקבות הרכבת ועדה חדשה שתפקידה יהיה לנסח את החוקה במדינה, ואמורה להתכנס היום לראשונה. האופוזיציה החילונית, חברי המפלגות הליברליות, השמאל והצעירים - מאשימים את "האחים המוסלמים" ואת מפלגת א-נור הסלפית, בהשתלטות על הוועדה ומינוי אנשיהם בלבד, באופן שימנע ניסוח חוקה שבקונצנזוס. בוועדה יהיו 100 חברים, ועל פי בדיקת העיתון אל-אהרם, לפחות 65% מחברי הוועדה הם דתיים. ועדת החוקה אמורה לקבוע בין היתר גם את סמכויות הנשיא ואת יחסיו עם הרשויות המחוקקת (הפרלמנט) והמבצעת (הממשלה יחד עם הנשיא).

200 מועמדים לנשיאות

הסערה השנייה מתנהלת סביב רשימת המועמדים לנשיאות. בעוד פחות מחודשיים יקבעו אזרחי מצרים בבחירות דמוקרטיות ראשונות אי פעם את זהותו של נשיא המדינה הבא - הדמות המשמעותית ביותר במצרים על פי החוקה הנוכחית. חשיבות האירוע יכולה אולי להסביר את ריבוי המועמדים, כ-200 במספר, חלקם אישים פוליטיים מוכרים ורציניים, ועוד רבים אחרים שיכולים לספק חומרים לעשרות תוכניות סאטירה, וספק אם אכן יתמודדו בסופו של דבר על התפקיד הנחשק.

בתחילת השבוע פרסם אחד משלושת המועמדים המובילים, מנצור חסן, הודעה על פרישתו מהמרוץ. חסן, שר ההסברה לשעבר מימיו של הנשיא לשעבר אנואר סאדאת, היה אמור להפוך לסגנו של סאדאת, אך ההתנקשות בו מנעה את מינויו לתפקיד. בימיו של הנשיא חוסני מובארק הורחק חסן מתפקידי כוח. בשבועות האחרונים הוזכר שמו שוב ושוב בתור מועמד בולט, שזוכה לתמיכה רבה מקרב כל הקבוצות והחוגים, אם כי לשמו גם הודבק תואר הגנאי "המועמד המוסכם". לא מעט שמועות סיפרו כי חסן יזכה לתמיכה של המועצה הצבאית העליונה מצד אחד ו"האחים המוסלמים" מצד שני, כחלק מעסקה פוליטית שנועדה לשמר את הסמכויות בידיי שני הגופים הללו.

הבחירות במצרים, כפי שמתאר אותן פרופ' יורם מיטל, יו"ר מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, מהוות שלב קריטי בדרכה של מצרים שלאחר מובארק. לדבריו, הבחירות יסיימו את שלב המעבר במצרים: את העברת הסמכויות מהמועצה הצבאית העליונה לידי רשות נבחרת. "אנחנו נכנסים למאבק כוח חסר תקדים, שהכותרת שלו היא מי מחזיק ברסן השלטון", אומר מיטל, ומסביר כי במצרים יש כמה מוקדי כוח, כשאחד הלא ברורים שבהם הוא מוסד הנשיאות ופניו העתידיות.

חמישה מוקדי כוח

אי–פי

"מוקד הכוח הראשון", מסביר מיטל, "הוא הפרלמנט שנשלט על ידי האחים המוסלמים והסלפים. המוקד השני הוא המועצה הצבאית - שמנהלת את ענייני המדינה בשלב המעבר ואמורה להעביר באחד ביולי את הסמכויות להנהגה הנבחרת". מיטל מעריך כי המועצה הצבאית תמשיך להיות מעורבת גם אחרי תאריך זה, אך מאחורי הקלעים. "המוקד השלישי כאמור זה הנשיא. אנחנו לא יודעים מי ייבחר אך עם היוודע התוצאות, כל הקלפים בזירה הפוליטית מתערבבים מחדש. הרביעי, אני קורא לו 'כיכר תחריר'. אמנם אין כבר בכיכר הפגנות, אך הזעם והאכזבה של סקטורים חשובים שיזמו את מהפכת ינואר, נותרו בעינם מאחר שאין להם כיום ייצוג פוליטי. המוקד החמישי היא הממשלה. לעת עתה מכהנת ממשלת מעבר בראשות כמאל אל-גנזורי ועולה שאלה בעייתית – מי יקים את הממשלה הבאה".

לדברי מיטל, נושאים אלה עומדים בלב סוגיית ניסוח החוקה. "כיצד יוגדרו סמכויות הנשיא ביחס לפרלמנט ולממשלה, ומי ירכיב את הממשלה הבאה? הרוב במצרים תומך בצמצום הסמכויות שהיו לנשיא ובהרחבת אלה של הפרלמנט ושל הממשלה. מנגד, על רקע תוצאות הבחירות והישגי האסלאמיסטים, הרושם הוא שכוחות חילוניים, יחד עם המועצה הצבאית, אינם מעוניינים בהחלשת מוסד הנשיאות. מדובר כאן בשאלה לגבי עתיד המשטר ולא רק באשר לזהות הנשיא".

מלבד מועמד "האחים המוסלמים", אם יהיה כזה, נותרו לאחר פרישתו של מנצור חסן שני מועמדים מובילים: עאמר מוסא, שר החוץ לשעבר של מצרים ומזכ"ל הליגה הערבית, ועבד אל מונעם אבו אל-פותוח, בכיר לשעבר ב"אחים המוסלמים" שהחליט להתמודד באופן עצמאי - והורחק בשל כך משורות "האחים". אולם בחודשיים הבאים עשויים להצטרף למרוץ מועמדים חדשים מפתיעים. מה שנדרש כדי להפוך למועמד רשמי, היא הגשת רשימה שבה 30 אלף חתימות תמיכה של אזרחים, או לחלופין, של 30 צירי פרלמנט מצרי.

עאמר מוסא קיבל בתחילת המרוץ תמיכה נרחבת, ועד לפני כמה חודשים נחשב למועמד המוביל, אך איבד גובה לאחרונה, בין היתר בגלל עברו כבכיר במשטרו של מובארק. מנגד, אבו אל-פותוח מסתמן כמי שעשוי להיות ההפתעה הגדולה של מערכת הבחירות. הוא נחשב ליריבו הפוליטי של המדריך הכללי של האחים המוסלמים, מוחמד בדיע, מימיו כחבר בתנועה. בדיע עוקב בחששות גדולים אחר העלייה המטאורית בתמיכה באבו אל-פותוח, שהצליח לזכות באהדת צעירי האחים המוסלמים, לצד צעירים חילונים אחרים שרואים בו כאופציה נקייה מקשרים לשלטון הקודם. אבו אל-פותוח אף משווק מסר אסלאמי ליברלי שזוכה להרבה אהדה במדינה. ייתכן שעובדה זו היא שגרמה לבדיע לבחון את האפשרות של הצבת מועמד מטעם התנועה בבחירות לנשיאות, ובמקביל להרחיק את אבו אל-פותוח משורות הארגון.

תמיכה מפתיעה בישראל

התנועה הסלפית, שרשמה את ההישג המפתיע ביותר בבחירות לפרלמנט, תציג גם היא מועמד מטעמה - השייח חאזם סלאח אבו איסמעיל. באופן אולי מפתיע מעט, התייחס אבו איסמעיל בראיונות לכלי התקשורת לישראל וליהודים דווקא בהקשר חיובי. הוא סיפר כי בכוונתו להימנע מלהשתמש במסים שנגבים מבתי הימורים וקזינו, בגלל שהם אסורים על פי הדת. לדבריו ישראל אסרה את ההימורים בגלל שהם נוגדים את הדת היהודית.

אבו איסמעיל אינו היחיד שמציין את ישראל ולאו דווקא בהקשר שלילי במערכת הבחירות הזו. מועמד אחר, סאבר חאפז סאבר, איש עסקים מצרי, טוען כי יש לו תוכנית שתפתור את כל בעיותיה של מצרים. תוכניתו מתבססת על בניית קשרי חוץ חזקים במיוחד דווקא עם ישראל, בין היתר באמצעות הקמה של פרויקטים כלכליים משותפים. לדבריו, בדרך זו יצליח לגייס עוד משקיעים רבים לאחר שיבינו כי רעיון המלחמה בין המדינות אינו רלבנטי.

רויטרס

בורסת השמות מייצרת עוד ועוד מועמדים. השם "החם" האחרון שנזכר הוא של עומאר סולימאן, ראש המודיעין הכללי לשעבר מימיו של מובארק. היום אמורה להיערך עצרת תמיכה גדולה בקהיר במועמדות של סולימאן. גם ראש הממשלה לשעבר אחמד שאפיק נחשב למועמד בולט, חוסאם חייראללה, ראש המודיעין המצרי לשעבר וכן הישאם אל-ביסטוויסי, שהיה סגן ראש בית הדין לערעורים.

שגריר ישראל לשעבר במצרים, יצחק לבנון, אומר כי המשותף למועמדים הבולטים ביותר, מוסא ואבו אל-פותוח, הוא עוינותם הכמעט גלויה לישראל. "אין שם מועמד שניתן לראות בו שותף פוטנציאלי 'לעשות איתו עסקים'. גם אין כיום אישיות בולטת וסוחפת שיש לה פופולאריות עצומה. עאמר מוסא אינו זוכה לתמיכת האחים המוסלמים או הסלפים. אחמד שאפיק, ראש הממשלה לשעבר, עובד אמנם קשה מאוד ויכולותיו טובות. אך לא ברור מה סיכוייו". לבנון מזהיר כי התמודדות של האחים המוסלמים גם על תפקיד הנשיא, משמעותה האפשרית היא השתלטות כוללת של התנועה על מצרים. "בחירת אחד מאנשיהם לתפקיד הנשיא משמעותה חיבור בין הרשות המחוקקת והמבצעת. כל דמוקרטיה מצריכה הפרדת רשויות. במקרה של חבירה בין שני הגופים הללו, זה שילוב מדאיג".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו