בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצעירה ההינדית שהתאסלמה ומסעירה את פקיסטאן

ההינדים זועמים על כך שרינקל קומארי אולצה להתאסלם, המוסלמים טוענים שעשתה זאת כדי להינשא לאהוב לבה. פקיסטאן סוערת וממתינה לפסיקת ביהמ"ש

30תגובות

מקרי שוד וחטיפות הם מציאות כואבת באזור גותקי העני והנחשל שבדרום פקיסטאן, בין הנהר אינדוס למדבר. אולם באחרונה נסערים תושבי האזור בשל "שוד" בלתי רגיל: לטענתם, לבה של צעירה מקומית הוא שנשדד.

ב-24 בפברואר לפנות בוקר נעלמה רינקל קומארי, בת 19, מבית משפחתה ההינדית בכפר מירפור מאתלו. הצעירה התגלתה לאחר שעות ספורות במרחק של פחות מ-20 קילומטרים מבית משפחתה, בביתו של איש דת מוסלמי שהודיע להוריה כי בתם ביקשה להתאסלם. המחאות לא עזרו. עד הערב היתה קומארי מוסלמית ונשואה לצעיר מוסלמי. את שמה שינתה לפריאל ביבי.

משפחתה של קומארי ואישים בולטים בקהילה ההינדית זועמים. לטענתם, הצעירה נחטפה ואולצה להמיר את דתה באיומי אקדח. את האחריות למעשה הם תולים במיאן מיתו, חבר פרלמנט מוסלמי שמרן רב השפעה. הצד המוסלמי טוען כי הנערה רצתה להינשא לאהובה הסודי, נאוויד שאה, וכי המרת הדת לא בוצעה בכפייה.

שאה, שכנה של קומארי, חיזר אחריה בחשאי באמצעות טלפון נייד והאינטרנט במשך חודשים אחדים. בדיון בבית המשפט ובראיונות לתקשורת טענה קומארי כי התאסלמה מרצונה החופשי - אך יש מי שתוהים אם אולצה לומר זאת.

אי-פי

המרת הדת עוררה בחודש האחרון פולמוס מר שהדהד הרחק מעבר לגבולות הכפר הקטן שבמחוז סינד וגרמה לסערה תקשורתית סביב הפילוג העדתי בפקיסטאן. המקרה חידש דיון נרחב על הגנת המיעוטים הפגיעים במדינה, שנכשלת בדרך כלל במשימתה להגן עליהם.

התיק נידון בארבע ערכאות שונות עד שהגיע לבית המשפט העליון באיסלאמבאד. בהוראת בית המשפט, שהתה הצעירה בשבועיים האחרונים במקלט לנשים בקראצ'י. האמת הייתה אמורה לצאת לאור השבוע, לאחר שקומארי העידה בבית המשפט העליון. רבים במדינה ציפו ללמוד מעדותה מהן תחושותיה בעניין הדת, ומה היו כוונותיה הרומנטיות.

אך התקוות כי בית המשפט ישים קץ לסערה הציבורית התבדו, לאחר שמתן פסק הדין נדחה. נשיא בית המשפט העליון, איפתיחאר מוחמד צ'אודרי, פסק כי קומארי תושם במעצר הגנתי למשך שלושה שבועות נוספים, שבהם תשקול שנית את החלטתה, וזאת בחברת אשה אחרת שמצבה דומה.

בדיון הסוער, שהתקיים באולם מלא עד אפס מקום באיסלאמבאד, ציין צ'אודרי כי מדובר ב"האשמות חמורות של חטיפה והמרת דת בכפייה". הוא הוסיף כי "יש לספק לשתי הנשים תנאים הולמים כדי שיוכלו להחליט על עתידן מבלי שיופעל עליהן לחץ".

בעת הדיון שוטרים פינו בכוח מאולם הדיונים את אביה של קומארי. "אנא, עשו צדק!", צעק. רגעים ספורים לאחר מכן הוא הוצא מהאולם. מחזות מעין זה התרחשו לא פעם במשפט, שזכה לסיקור תקשורתי אינטנסיווי והעיד על תחושת המצור שבה נתונים בני המיעוט ההינדי. "זהו מגזר חלש בחברה", אמר צ'אודרי בסיכום הדיון, "ועלינו לספק להם תמיכה".

תקוותיהם של השופטים שלקומארי ולמתאסלמת השנייה, הד"ר לאטה קומארי, יתאפשר להעיד בחופשיות, התבדו. רינקל, עטויה בחיג'אב שחור ומוקפת בשישה שוטרים נכשלה בלשונה מיד עם פתיחת העדות, וניכר היה כי היא נתונה במתח גדול. צ'אודרי הורה לפנות את בית המשפט ולאפשר לנשים להעיד ללא נוכחות הקהל ועורכי דין.

מחוץ לאולם סערו הרוחות. אמה ואחותה של קומארי נשכבו על הרצפה וקראו בקול טקסטים דתיים. הגברים דיווחו לתקשורת על דיכוי ההינדים בידי המשטרה ומערכת המשפט, הנשלטות בידי מוסלמים. מיאן מיתו, חבר הפרלמנט המוסלמי, הקיף את עצמו בקהל תומכים. "הכל יתנהל לפי רצון האל", הוא אמר בחיוך קליל. הדיון הבא במשפט צפוי להתקיים ב-18 באפריל.

במובן מסוים, הדרמה הזו היא סיפור נושן בדרום אסיה, שבה עוצבו קווי המתאר של החברה על ידי גלי המרות דת לאורך מאות שנים. מאז הקמתה של פקיסטאן, רוב המרות הדת הן לאיסלאם, הדת הרשמית במדינה. המרות דת אלה נעשות בפרופיל נמוך, והסערה יוצאת הדופן שפרצה סביב המקרה האחרון נובעת בחלקה מהאופן הפזיז שבו התאסלמה קומארי, באמצעות פוליטיקאי מקומי שנוי במחלוקת, מיאן מיתו.

לאחר שקומארי הציגה את עצמה כמוסלמית בבית המשפט בעיר הולדתה ב-27 בפברואר, הוביל מיתו את המוסלמית החדשה מבית המשפט בגאוות ניצחון, וצעד אתה מול אלפי תומכים מריעים. לאחר מכן הסיע אותה בשיירה למקדש סופי עתיק, שנשלט על ידי משפחתו ונודע כאתר שבו התאסלמו הינדים.

שם קידם את פני קומארי אחיו הבכור של מיתו, מיאן שאמאן - האדם שהמיר את דתה שלושה ימים קודם לכן - והוא הוביל אותה למקדש. כששבה ויצאה ממנו, היא היתה מכוסה ברעלה שחורה. היא זכתה לקבלת פנים סוערת מההמון שהמתין בחוץ, וחמושים ירו באוויר צרורות מרובי קלצ'ניקוב לאות שמחה, וצעקו: "אלוהים קורא לך!".

בכירי הקהילה ההינדית זעמו. "ברור לגמרי שהם מנסים להביך את הקהילה ההינדית ונחושים לקחת בכוח את בנותינו", אומר אמארנאת מוטומאל, עורך דין ופעיל זכויות אדם מקראצ'י.

הוריה של קומארי פנו לבית המשפט וטענו שבתם נחטפה בידי מוסלמי, וכי המשטרה ומערכת המשפט לא סייעו להם מכיוון שהם שייכים למיעוט ההינדי. "מיאן מיתו הוא בריון וטרוריסט", אומר אביה של קומארי, מורה במקצועו. "הוא חוטף נערות ומנצל אותן מינית". לדבריו, שומרים חמושים ליוו את בתו לדיונים בבית המשפט ולמסיבות העיתונאים.

מיתו מכחיש את ההאשמות שהוטחו בו. "אני רק מגן על זכויותיה", אמר. אחיו שאמאן, איש הדת שערך את טקס ההתאסלמות של קומארי, מביע דעה דומה. "אנו מצילים אותן מאש הגיהנום", אמר האח, בשנות השבעים לחייו. "מבחינתנו, הן נולדות מחדש, וחטאי חייהן הקודמים נמחקים". שאמאן אמר כי בשנה שעברה הוא ניהל כ-200 טקסי התאסלמות. לטענתו הם לא נעשו בכפייה. "המרת דת בכפייה אסורה על פי האיסלאם", הוא מדגיש.

שאמאן מוביל אותנו למסגד, וממנו למקדש התפילה הסמוך, שבו טמונים שרידי אבותיו. עולים לרגל מתפללים מול הקברים, בעודם מתנועעים קדימה ואחורה. לדברי שאמאן, למקדש לא מותרת כניסת נשים, והן רשאיות להציץ פנימה דרך צוהר מסורג בקיר. עם זאת, הוא מוסיף כי במקרה של קומארי בוטל האיסור. "היא היתה גברת מיוחדת מאוד", הוא אומר.

הפרשה גרמה לפילוג במפלגת העם שבשלטון, שבה חבר מיאן מיתו. נשיא פקיסטאן, אסיף עלי זרדארי, הורה לפני פחות מחודש להעביר את קומארי למעצר הגנתי. אחותו, הד"ר עזרה פזאל פצ'והו, נשאה נאום חוצב להבות על סבלה של הקהילה ההינדית.

"קשה לי מאוד עם ההתנהלות הזאת", אמר בכיר במפלגה שביקש להישאר בעילום שם. הוא הוסיף כי "המדינה אינה מעניקה להינדים סביבה שוויונית. משום כך מופיעים הסיפורים האלה של המרת דת בכפייה".

מפקד המשטרה המקומית, פיר מוחמד שאה, סבור שהמעשים של מיתו רק מביאים להסלמת המצב. "הוא יצר פרובוקציה כלפי הקהילה ההינדית", אמר שאה, "וגרם להם להאמין שההמרה נעשתה באיומי נשק".

אף שפקיסטאן סובלת מאלימות בין-עדתית, מחוז סינד שבדרום נחשב לסמל של סובלנות דתית.

רוב ההינדים במדינה, שמספרם נאמד בשלושה מיליון בני אדם, חיים שם, ויש להם היסטוריה של דו-קיום שליו עם מוסלמים. בני שתי הדתות חוגגים ביחד חגים דתיים, עושים עסקים אלה עם אלה ומשתתפים בחתונות, בהלוויות ובאירועים משותפים נוספים של חברי שתי הקהילות.

עם זאת, מדובר באיזון עדין. בעיירות רבות במחוז סוחרים הינדים רבים מהווים מטרה לחוטפים. המרות הדת, הקשורות בתפישות קולקטיוויות על כבוד, יכולות לציין קו שבר בחברה. בוועדה לזכויות האדם בפקיסטאן אומרים כי מתקיימות עד 20 המרות דת בכל חודש וכי משפחות הינדיות רבות בורחות מהמדינה. הם מודים, עם זאת, שאין כמעט מחקרים בתחום.

העיתוי של דיון בית המשפט בעניין קומארי מעיר מתרדמתם מתחים מימים עברו. אף כי איש אינו צופה התפרצויות אלימות בעניינה של קומארי, יש מי שזוכרים שערוריית המרת דת דומה ב-1936, אז החזיר בית המשפט הבריטי נערה שהתאסלמה להוריה ההינדים. התוצאה היתה 11 שנות מרד ותסיסה של מוסלמים בני פשטון, שנגדם פעלו בתקופה מסוימת יותר מ-40 אלף חיילים בריטים.

תרגום: יעל גרינפטר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו