בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תיבת נח של התרבות

יזם אמריקאי מנסה לשמר את כל יצירות המאה ה-20

במחסן ענק בארה"ב נשמרים מאות אלפי ספרים וסרטים. "אין לדעת על מה יסתמכו אלה שיבקשו לשחזר את תרבותנו בעתיד", אומר היזם ברוסטר קאלה

8תגובות

בתוך מחסן עץ בריצ'מונד שבקליפורניה מאוחסן עותק גיבוי של המאה העשרים, למקרה שיתרחש אסון דיגיטלי. שורות שורות של מכולות שאורכן 12 מטרים מכילות את יצירות הספרות הבלתי נשכחות, לצד היצירות הנשכחות, של תקופתנו.

מדי שבוע מגיעים 20 אלף כותרים חדשים, רבים מהם תרומות של ספריות ואוניברסיטאות, הששות להיפטר מחומרים שאין להם מקום בעידן של האינטרנט. בין הספרים שהגיעו באחרונה כדי לזכות בחיי נצח ניתן למצוא את "מלאכות יד לליל כל הקדושים", "כרך פוקנר נייד", "מדריך להורי המתגרש או המתגרשת", ואת הרומן "נשיקת הפיתוי".

"בכוונתנו להשיג עותק אחד של כל ספר שיצא", אומר ברוסטר קאלה, היזם שהשקיע שלושה מיליון דולרים ברכישת המבנה, הממוקם מצפון לסן פרנסיסקו, ובהפעלתו. "אין לדעת על מה יסתמכו אלה שיבקשו לשחזר את דיוקן תרבותנו בעתיד".

אי-פי

קאלה הוא מעין נח של ימינו, הפועל בחברה שמאמצת לחיקה את כל סוגי הבידור הדיגיטלי. הוא יזם מעמק הסיליקון שהתעשר ב-1999 ממכירת חברה לכריית נתונים לאמזון.קום. קאלה הקים ומנהל את "ארכיב האינטרנט", מלכ"ר העוסק בשימור דפי רשת (עד כה הצטברו 150 מיליארד) והנגשת טקסטים לציבור הרחב.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

קאלה אמנם החל את דרכו בשימור וגניזה של מידע דיגיטלי, אולם כעת הוא מרחיב את פעילותו לטקסטים מודפסים. "יש לשמר את העבר תוך כדי המצאת העתיד החדש", הוא אומר. "אם ספריית אלכסנדריה היתה מייצרת עותק של כל ספר ושולחת אותו להודו או לסין, היו בידינו עוד כתבים של אריסטו, עוד מחזות של אוריפידס", הוא מוסיף. "לא די בעותק אחד השמור במוסד אחד".

הרעיון להקים ארכיון של כתבים מודפסים עלה במוחו של קאלה בעת ששקד על הקמת ארכיב האינטרנט, המכיל שני מיליון ספרים שהועברו למדיה דיגיטלית. מאז ומתמיד הוא התעניין בדפוס המסורתי; לבנו קרא קסלון, על שם מעצב הגופן בן המאה ה-18. לכן נחרד מהמחשבה שעליו להיפטר מהספרים שסרק בשביל המאגר הדיגיטלי שלו. העותק שממנו נסרק הטקסט נחשב בעיניו מיוחד במינו, ואולי אף נחוץ. מה יקרה, למשל, אם טכנולוגיית הדיגיטציה תתפתח, ויהיה צורך בסריקה מחודשת של הספרים?

"מיקרופילם ומיקרופיש (שיטת אחסון אנלוגית) סימלו פעם את החזון האוטופי של גישה בלתי מוגבלת למידע", מציין קאלה, "אבל בסופו של דבר אנו שמחים מאוד ששמרנו על הספרים המקוריים".

הדוגמה המתבקשת לסוג כזה של מאגר הוא מאגר הזרעים הגלובלי של סוואלברד, הטמון באדמת קרח-עד בנורווגיה. המאגר מכיל 740 אלף זרעים, ומטרתו לשמור על מגוון הזרעים שבעולם, למקרה של הכחדה. למרות הדמיון בין השניים, מאגר הכתבים הוא גם תולדה של רעיונות שאותם קידם קאלה, בן 51, כל חייו.

אי-פי

"מאז ומתמיד דנו במודלים של האינטרנט העתידי. אחד המודלים האלה היה ספרייה עצומה שתנגיש לעולם כולו את כל המידע הקיים", אומר קאלה. "אנחנו עדיין עובדים על זה".

שותפיו וספקיו של קאלה, מ"הארכיב המודפס של הארכיב האינטרנטי", מרוצים מאוד מכך שמישהו התגייס לשמר את הספרים. בספרייה הציבורית בעיר ברלינגיים, כ-50 קילומטרים מצפון לריצ'מונד, הצטברו עותקים כרוכים של ירחונים במשך עשרות שנים. "רק שני אנשים בחודש עיינו בירחונים", מודה הספרנית פטרישה הרדינג, "והיינו זקוקים למקום". ירחוני סיינטיפיק אמריקן, טיים, ווג וכתבי עת רבים אחרים שכיסו מדפים באורך של מאות מטרים נשלחו, לפיכך, למאגר. חדר הירחונים הפך למעבדת מחשבים.

"ספריות רבות מדללות את מלאי הספרים שברשותם", מספרת ג'ודית ראסל, דיקנית הספריות באוניברסיטת פלורידה, השולחת לארכיב עותקים של מחקרים אקדמיים. "הרבה יותר קל לנו להיפטר מהספרים בידיעה שייעשה בהם שימוש, והם לא ימוחזרו סתם".

כעת מונה הארכיב 500 אלף כרכים, והוא ימשיך לגדול עד שיגיע ליעד - עשרה מיליון פריטים. במקביל, מתרחב המגוון, ולאחרונה התחילו לאחסן גם סרטי קולנוע במאגר.

"מרבית סרטי הקולנוע לא שרדו יותר זמן מקרטוני פופקורן", אומר ריק פרינגר, מומחה הקולנוע של ארכיב האינטרנט, "אבל במקרים רבים נוכחנו לדעת שסרטים שהחשבנו כלא חשובים עמדו יותר טוב במבחן הזמן, ויש בהם דווקא יותר עניין מהסרטים שבחרנו לשמר".

הצוות בספריית אוניברסיטת פנסילווניה נוכח לדעת שאין ביקוש למרבית סרטי ה-16 מילימטרים שברשותם, ומאחר שאלה תפסו מקום אחסון יקר, נשלחו 5,411 מהם לארכיב. בין הכותרים שנשלחו ניתן למצוא את "מבוא לתופעת הפיגור השכלי" (1964); "יש נרקומן בביתנו" (1973) ו"ביוץ ותנועת הביצית אצל נקבות החולדה" (1951). "אם לא היינו שולחים את הסרטים לארכיב, הם היו נקברים במזבלה", אומר ויליאם בישופ, מנהל מחלקת התמיכה הטכנולוגית באוניברסיטה.

לא כולם מברכים על חזונו של קאלה. אחת התגובות הראשונות להכרזה על הקמת מאגר אינטרנט ביוני שעבר הגיעה מפי סופר, שהצהיר שהוא אינו רוצה שספריו יישמרו בארכיב "בשום צורה ואופן". ספרנים רבים אינם משוכנעים שיש צורך במאגר נוסף, בנוסף לספריית הקונגרס שבוושינגטון.

"הסבירות שכמות מסיבית של מידע דיגיטלי תרד לטמיון, ושיהיה צורך להעביר אותה שוב למדיה דיגיטלית נמוכה משקאלה חושב", אומר מייקל לסק, יו"ר מחלקת הספרנות והמידענות באוניברסיטת רטגרס שבניו ג'רזי, "אבל היא אינה אפסית". "תרחיש שבו ניקלע למצב הדומה למתואר בספר "1984", הוסיף לסק, אז ייקבע כי כל המידע המופיע באינטרנט הוא בשליטת הממשלות או בעלי זכויות היוצרים, "הוא אפשרי, אך בלתי סביר".

באוהל מחומם שהוקם בפינה המערבית של המחסן יושבת טרייסי גוטיירס, מומחית לתיעוד דיגיטלי, וממיינת משלוח חדש. היא סורקת את הברקודים המופיעים על הספרים על מנת לוודא שהספרים אינם מאוחסנים כבר במאגר. אם אין ברקוד, היא בודקת את מספר ה-ISBN שלהם (מספר הספר הסטנדרטי הבינלאומי). אם הספר ממש ישן, היא מניחה אותו בצד, בערימת הספרים המיועדים לטיפול ידני.

בדרך לאחסון הסופי במכולות יוצאים חלק מהספרים למסע של 20 אלף קילומטרים לסין. הסינים, המקימים אף הם ספרייה דיגיטלית, סורקים את הספרים למטרותיהם ומחזירים אותם לריצ'מונד. הקבצים הסרוקים יעמדו, בין היתר, לשימושם של ציבור כבדי הראייה.

דבר קיומו של הארכיב הגיע לאוזני הקהל הרחב ומשפחות רבות מזדרזות לתרום אף הן למאגר. כרמל אנאיה ירשה מאביה 1,200 ספרים, ולא ידעה מה לעשות בהם. אז היא שמעה על הפרויקט. "הוא היה שמח לשמוע שספריו יגיעו לארכיב ושמישהו יקרא בהם בעוד מאה שנים", אומרת אנאיה. בתה אשלי עיצבה והדביקה תווית מיוחדת לכל ספר, כדי שהקוראים במאות הבאות יידעו מנין הגיע. "הספרים ימשיכו לחיות גם אחרי שבני האדם יילכו לעולמם", אומרת אנאיה.

תרגום: יעל אלין-קוטנר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו