בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ילדים לוקחים לריאות

מספר הילדים המעשנים באינדונזיה עולה בהתמדה וגיל ההתחלה הממוצע ירד ל-7. במדינה שבה תעשיית הטבק מגלגלת שבעה מיליארד דולר בשנה, הניסיונות לעורר מודעות לנזקים נתקלים בקשיים

3תגובות

ענן עשן מרחף מעל לגופו הצנום של פאיסן בן ה-14, ובין שפתיו נמצאת סיגריה. הוא נושף טבעות עשן גבוה מעל לראשו, ומסביר מדוע קנה את הסיגריה השלישית שלו באותו יום. "כשאני צריך לפתור בעיה, ויש לי הרבה בעיות בבית הספר, אני מוכרח לעשן", הוא אומר. "זה מרגיע אותי וגורם לי לשכוח לרגע מהצרות".

ברוב המדינות בעולם היו נחרדים מהעובדה שילד כל כך צעיר מעשן. ואולם, פאיסן הוא רק אחד מני רבים באינדונזיה, שבה כ-70% מהגברים מגיל 20 ומעלה מעשנים. לדברי פעילים נגד עישון ילדים, גיל התחלת העישון במדינה אף ירד מ-19 לפני עשר שנים ל-7 בלבד כיום. באינדונזיה אין גיל מינימום שבו מותרים עישון או קניית סיגריות. עובדה זו מסבירה מדוע ניתן למצוא ביוטיוב סרטונים על פעוטות אינדונזים שמעשנים, כמו הסרטון על ארדי ריזאל, ילד בן שנתיים מהאי סומטרה, שעישן באופן קבוע 40 סיגריות ביום לפני שהתחיל לקבל טיפול גמילה.

לפני כחודש, עלה לכותרות סיפורו של אילהאם, ילד בן שמונה מהאי ג'אווה, שעישן שתי חפיסות ביום והשתולל כשלא הצליח לקבל את המנה היומית שלו. "הוא מעביר את היום בעישון ובמשחקים", סיפר אביו לסוכנות הידיעות המקומית אנטארה. הוא הוסיף כי אילהאם, שהתחיל לעשן בגיל ארבע, "מנפץ חלונות ושובר כל מה שמסביבו", אם לא מרשים לו לעשן. אילהאם הוא לא המעשן היחיד בגיל זה. לפי נתונים של ארגון אינדונזי להגנת הילד, כ-2% מילדי אינדונזיה מתחילים לעשן בגיל ארבע.

רויטרס

אף על פי שמחצית מאזרחי אינדונזיה מתקיימים מפחות מ-1.2 ליש"ט ביום, ההוצאות על סיגריות נמצאות במקום השני אחרי ההוצאות על מזון, כך לפי נתונים רשמיים. "העישון נחשב כאן לסמל לבגרות", מסביר אנדרה קונטארו, פקיד בן 23. "אם לא תעשן, אתה לא נחשב לאינדונזי". לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, גדל מספר המעשנים באינדונזיה ב-40 השנים האחרונות בשיעור של 500%, זאת על אף העלייה במסים על טבק. חפיסת סיגריות עולה רק סכום השווה לכ-4.45 שקלים, ורוכלים רבים אף מוכרים סיגריות בודדות במחיר 1,000 רופיות (כ-40 אגורות) לסיגריה.

פעילים נגד עישון טוענים כי אינדונזיה לא עושה מספיק כדי לטפל בבעיה. לדבריהם, החוק האינדונזי לא נוקשה מספיק בכל הנוגע לעישון, ולא קיים כלל פיקוח על מוצרי הטבק. "המספר הגדול של ילדים מעשנים אמור להזכיר לממשלת אינדונזיה כי ההתמכרות לעישון היא כבר בגדר מצב חירום וכי יש לטפל בה בהקדם", אומר אריסט מרדקה סיראיט, מהוועדה הלאומית להגנת הילד. הארגון מתכנן להגיש תביעות משפטיות נגד כל יצרני הסיגריות המשווקים את תוצרתם באינדונזיה. הוא קורא גם לאסור את כל הפרסומות למוצרי טבק, ולדרוש מהיצרנים להקים מכוני גמילה מניקוטין.

הד"ר בוי לואיאה, המנהל מרפאה לחסרי אמצעים בטנג'ראנג, כ-80 ק"מ מהבירה ג'קרטה, אומר כי "העישון הוא דרך חיים באינדונזיה", וכי רוב המטופלים שלו לא רצו בכלל להפסיק לעשן, "העישון הפך אותם לכל כך חולים, שהם נאלצו להפסיק", אומר לואיאה.

"למעשנים צעירים קשה מאוד להפסיק לעשן. לצערי, אני לא יכול להמליץ להם על טיפול סטנדרטי, כמו מדבקת ניקוטין או מסטיק ניקוטין, משום שהם לא יכולים להרשות לעצמם לקנות אותם". ואכן, רופאים אינדונזים יודעים שהייעוץ הרפואי שלהם חסר משמעות ללא סיוע ממשלתי. הם טוענים שאין ביכולתם לעשות הרבה כדי לעזור לצעירים העניים להיגמל.

"אני באמת רוצה להפסיק לעשן ואני מנסה בכל יום, אבל זה בלתי אפשרי, אני זקוק לסיגריות", אומר טדי צוואריטה, סטודנט בן 25 שהתחיל לעשן בהיותו בן 12 ומאז הוא מעשן חפיסה ביום. "הרופא שלי אמר לי לדמיין משהו חיובי, כמו סוכריה, בכל פעם שאני רוצה סיגריה, אבל אני לא מצליח. כל החברים שלי מעשנים, המשפחה שלי מעשנת, העיר כולה מעשנת. אני מניח שאמשיך לעשן עד שאמות, ואולי זאת תהיה הסיבה למותי".

לדברי ארגון הבריאות העולמי, העישון גובה מדי שנה את חייהם של 425 אלף אינדונזים, והוא אחראי כמעט לרבע ממספר המתים השנתי במדינה. אף על פי שהעישון אסור במקומות ציבוריים כמו בתי חולים ואוניברסיטאות, מותר לעשן בכל שאר המקומות - ממסעדות ועד משרדים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מהעולם ישירות לפייסבוק שלכם

פרסומות לסיגריות, שבהן נראים אינדונזים בריאים ומאושרים, מודבקות בכל מקום: על לוחות מודעות, לאורך כבישים, בעיתונים ובטלוויזיה. סרטוני הפרסום בטלוויזיה מציגים לעתים קרובות בני נוער במצבים מעוררים השראה. למשל, כשהם מטפסים על הרים, מנצחים יריבים ומגשימים את חלומותיהם בעולם שבו שולטים אומץ, הרפתקאות, חופש ורומנטיקה.

רבות מהפרסומות של חברות הסיגריות הגדולות הועלו ליוטיוב. דוגמה לכך הם הסרטונים של יצרנית הסיגריות "סמפורנה". הם פונים בבירור לצעירים מהמעמד העליון, שמודעים לתרבות המערבית. "סמפורנה", השייכת לתאגיד "פיליפ מוריס", היא יצרנית הסיגריות הגדולה ביותר באינדונזיה. בפרסומות אחרות, של מותגי סיגריות פופולריים כמו גודאנג גאראם ו-LA Lights, המסרים הם: "האחרים רק משחקים אותה, אבל אני אמיתי" ו"חירות אמיתית מושגת אם תלך בעקבות לבך" והם מוצגים בסוף הסרטונים. נוסף על כך, יצרני סיגריות רבים נותנים חסויות לערבים המוקדשים לפעילות נוער, כגון קונצרטים ואירועים תרבותיים, ולפעמים אפילו לתחרויות ספורט בבתי ספר.

"המצב כעת טוב יותר לעומת מה שהיה לפני שנים אחדות, אבל קשה לשנות את המצב כשתעשיית הטבק מגלגלת סכומי כסף כה גדולים", אומר דוקטור דיטה מהקרן האינדונזית לטיפול בסרטן. הוא מתייחס לעובדה שתעשיית הטבק מעסיקה אלפי אנשים באינדונזיה, ומכניסה לאוצר המדינה כשבעה מיליארד דולר מדי שנה. כך, למשל, האיש העשיר ביותר במדינה, המיליארדר רוברט רודי הארטונו, הוא הבעלים של דג'ארום, יצרנית סיגריות בינלאומית גדולה.

בדיקה של מספר המעשנים באינדונזיה מגלה כי רובם גברים. שיעור הנשים המעשנות באינדונזיה נמוך במיוחד והוא 5% מכלל אוכלוסיית הנשים, לעומת 20% בבריטניה. רבות מהנשים טוענות שעישון הוא "מלוכלך ומכוער". "לא הייתי רוצה שהחברה שלי תעשן", אומר פאיסן. "נשים יולדות תינוקות, ואם הן מעשנות, זה יהיה רע לתינוקות. לכן, אסור להן אפילו להתחיל לעשן".

עלייה חדה במספר המעשנים הצעירים גם בפיליפינים

ד-פ-א

כשהוא לבוש במדי בית הספר ונושא בידיו ספרי לימוד, אנג'לו, שם בדוי, נראה כמו תלמיד תיכון רגיל. אנג'לו ניגש לקנות סיגריות בחנות ליד מרכז קניות במנילה. הנער בן ה-15 הצטרף לחבריו שחיכו לו בחוץ וחלק עמם את הסיגריות. "התחלתי לעשן רק לפני שנה, וההורים שלי לא יודעים על כך", אומר אנג'לו שביקש לא לחשוף את שמו האמיתי. "למדתי לעשן מחברים בבית הספר". לדברי הצעיר הממושקף, חבריו לא הפעילו עליו לחץ לעשן, הוא פשוט היה סקרן לאחר שצפה באביו מעשן. "זה עוזר לפרוק מתחים והופך אותך לגבר מגניב ורציני", הוא אומר. "אבל אני לא מעשן הרבה, אני יודע שזה לא טוב לבריאות שלי".

למרות המידע הרב על נזקי העישון, האיסור לפרסם סיגריות ומגבלות על מכירת מוצרי טבק, מספרם של הצעירים המעשנים בפיליפינים הולך וגדל. דו"ח חדש במדינה קובע שקרוב ל-40% מהפיליפינים בני 13 עד 15, כ-2.25 מיליון צעירים, עישנו ב-2011 סיגריות, לעומת 27.3% ב-2007. "אין ספק שהצעירים הופכים ליעד של יצרניות הטבק, שמנסות ליצור את הדור החדש של המעשנים", אומר לאון פלורס, יו"ר הארגון שפרסם את הדו"ח.

על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, יש בפיליפינים כ-31.1 מיליון מעשנים, שרבים מהם התחילו לעשן בגיל ההתבגרות. פלורס סבור שגם אם בני הנוער ילמדו על סכנות העישון בבית ספר, הרי שהצורך בהתנסות הופך לעתים להרגל. "הסיגריות נמכרות בכל מקום וכל אחד יכול להרשות לעצמו לקנות אותן", הוא מציין.

ארגונים הלוחמים בעישון בקונגרס יוזמים חקיקה שתביא להגדלת המסים על סיגריות ועל מוצרי טבק אחרים, כדי שמחירם לא יהיה עוד בהישג ידם של בני נוער בפיליפינים. "כוחו של חינוך נגד עישון מוגבל למדי", אומר פלורס. "אבל מחקרים מלמדים שאם מעלים את מחירי הסיגריות, בני נוער עשויים להפסיק לקנות אותם".

הנשיא בניגנו אקינו, שמעשן בעצמו, תומך בהעלאת המסים על הסיגריות, שתגדיל את הכנסות המדינה בסכום המקביל ל-1.43 מיליארד דולר. אולם לדברי מריסר לימפין, יו"ר ארגון לפיקוח על העישון בפיליפינים, יצרניות הטבק פועלות באמצעות שדולות נגד העלאת המסים והגברת הפיקוח על מוצרי טבק. "התעשייה ממשיכה לסכל חוקים לפיקוח על העישון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו